הרכב החשמלי מבוטח ב"מקרה של אש", אבל השופטת קבעה - לא תמיד

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הפך פסיקה שניתנה וקבע כי חברת הביטוח מנורה מבטחים פטורה מתשלום עבור נזק לרכב מרצדס חשמלי שהושבת לאחר שהעלה עשן. הסיפור מתחיל בנובמבר 2022, כשאלכסנדר מורביץ נסע ברכבו לצרכי עבודה. עובד שנסע אחריו הבחין בעשן סמיך שעולה מגלגלי הרכב ובניצוצות אש, ואותת לו לעצור. הרכב נגרר למוסך מורשה, ושמאי מטעם מנורה מבטחים הגיע למסקנה חד-משמעית: הנזק מהווה למעלה מ-50% מערך הרכב ומדובר באובדן גמור, ששוויו הוערך בכ-88,438 שקלים.

למרות שמאי שהוציאה בעצמה, חברת הביטוח דחתה את תביעת המבוטח. הסיבה: חוקר שריפות מטעמה קבע שלא נמצאו ברכב ממצאים המצביעים על התפתחות שריפה כלשהי, ושמדובר ב"תקלה חשמלית נקודתית במערכת הרכב". לפי סעיף 3 בפוליסה, קלקולים חשמליים אינם מכוסים, אלא אם נגרמו במהלך מקרה ביטוח או עקבו.

מורביץ, באמצעות עורך דינו שחר בוטון, תבע 100,000 שקלים - שווי הרכב בתוספת נזק בלתי ממוני. הוא טען שחברת הביטוח התעלמה מסעיף 1 לפוליסה, המגדיר כ"מקרה ביטוח" גם "אש, ברק, התפוצצות, התלקחות" וגם "תאונה מכל סוג שהוא". לשיטתו, מה שקרה בכביש - רכב שמעלה ניצוצות ועשן בזמן נסיעה - מתאים להגדרה.

מומחה בית המשפט: קלקול חשמלי שלווה באש מקומית

בית משפט השלום מינה פרופסור רומן יצחק, מומחה בתחום חקירת שריפות, לברר את שורש המחלוקת. פרופסור יצחק מצא סימני פיוח באזור האינוורטר, ופסק: "גורם השורש לנזק הנטען הינו קלקול חשמלי. קלקול זה גרם לאש מקומית שלא התפשטה לשרפה בתא המנוע או לחלקי הרכב האחרים."

עוד כתב המומחה כי "המצאות פיח - חלקיקים שחורים של פחמן המיוצרים בלהבה - מעידה על נוכחות אש", וכי אינו מסכים לגישה שלפיה "שריפה" ו"אש" הם אחד ואותו דבר. בניגוד לחוקר השריפות מטעם מנורה, שלא התייחס כלל לסימני הפיוח, ציין פרופ' יצחק שלא ברור לו מדוע עשה כן.

שופטת בית משפט השלום, נאוה ברוורמן, אימצה את חוות הדעת של המומחה וקבעה כי התקיים הסיכון המבוטח - "אש, התפוצצות, התלקחות" - כפי שמוגדר בסעיף 1.א(1) לפוליסה. היא הוסיפה שחל גם סעיף "תאונה מכל סוג שהוא", שכן מדובר באירוע בלתי מתוכנן שהתרחש בפתאומיות. עוד קבעה שיש להפעיל את "הכלל נגד המנסח" - עיקרון הפרשנות הקבוע בחוק החוזים, לפיו כשחוזה ניתן לפרשנויות שונות, מועדפת הפרשנות לרעת הצד שניסח אותו, כלומר חברת הביטוח.

המחוזי: הקלקול קדם לאש - ולכן אין כיסוי

מנורה מבטחים ערערה למחוזי. השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא, קיבלה את הערעור בפסיקה שניתנה ב-16 בדצמבר 2025. לדעת כהן החשיבות היא סדר הדברים: מי קדם למי, הקלקול החשמלי או האש?

"על מנת שיחול החריג להעדר כיסוי לפי לשון סעיף 3 לפוליסה, צריך שהקלקול החשמלי נגרם במהלך או עקב ה'אש'," כתבה השופטת כהן. "אם האינוורטר היה תקול וארעה בו תקלה מכנית, אז הקלקול החשמלי/המכני לא נגרם 'עקב מקרה הביטוח' - נהפוך הוא, התקלה החשמלית היא זו שגרמה להתלקחות ואש."

כלומר: גם לפי חוות הדעת של מומחה בית המשפט עצמו, התקלה החשמלית הובילה לאש - ולא האש להתקלה. הסדר הזה שולל, לפי קביעת המחוזי, את הכיסוי הביטוחי.

• נפגעי פרוטקשן: גם הביטוח הפרטי הפך לבעיה
• עם קצב מכירות של 275 מיליון דולר ומעבר לרווחיות: האניקומב מגייסת 40 מיליון דולר

לגבי "תאונה מכל סוג שהוא" - הפרשנות הרחבה שאימצה שופטת השלום - דחתה כהן את הגישה בנחרצות: "אם נלך לשיטת המבוטח ונקבע כי כל אירוע בלתי מתוכנן הוא 'תאונה', התוצאה תהיה שכל תקלה חשמלית, מכנית או אלקטרונית ברכב תהיה 'תאונה'. הרי התקלות ברכב מתרחשות כשהוא מותנע ולא כשהוא דומם בחניה. הכיסוי הביטוחי הוא למקרה שבו אירע מקרה ביטוח ואין מדובר בכיסוי גורף בגין תקלות ברכב."

גם את הכלל נגד המנסח שלל בית המשפט המחוזי: "סעיף 3 לפרק א לפוליסה ברור דיו - הקלקול החשמלי צריך להיות במהלך או עקב 'מקרה הביטוח'. העובדה שהתקלה החשמלית צריכה להיות פועל יוצא של 'מקרה הביטוח', ולא להיפך, אינה נתונה לפרשנות."

הפסיקה מבהירה שוב את הבעייתיות הייחודית של רכבים חשמליים בכל הנוגע לכיסוי ביטוחי: כשהרכיב המרכזי הוא מערכת חשמלית מורכבת, הגבול בין "תקלה חשמלית" לבין "מקרה ביטוח" מטושטש יותר מאשר ברכבים רגילים - ועשוי, כפי שהתברר במקרה הנוכחי, לעלות ב-100,000 שקלים לצד הלא נכון.