קרחון “יום הדין” מתקרב לנקודת מבחן: מה יקרה אם מדף הקרח יתפרק?

קרחון ת׳ווייטס במערב אנטארקטיקה, שמכונה לעיתים “קרחון יום הדין”, חוזר לכותרות בגלל התפתחות מדאיגה: מדף הקרח המזרחי שמחזיק חלק ממנו במקום נמצא בשלב מתקדם של סדיקה ועלול להתפרק כבר במהלך 2026. זה לא אומר שהקרחון כולו יקרוס מיד, ולא מדובר בגל צונאמי או בעלייה פתאומית של פני הים בתוך ימים. אבל עבור מדעני אקלים, מדובר באירוע חשוב מאוד: מדף הקרח פועל כמו בלם טבעי. אם הוא ייעלם, הקרחון שמאחוריו עלול לזרום מהר יותר אל האוקיינוס. ת׳ווייטס הוא אחד הקרחונים החשובים והרגישים בעולם. 

לפי המרכז הלאומי האמריקאי לנתוני שלג וקרח, הקרחון מאבד יותר מ-50 מיליארד טונות קרח בשנה ותורם כיום כ-4% לעליית פני הים העולמית. הוא משתרע על שטח דומה לזה של בריטניה או פלורידה, ולכן שינוי בקצב ההמסה שלו משפיע הרבה מעבר לאנטארקטיקה.

מה בעצם עומד להתפרק?

 הסיכון המיידי אינו הקרחון כולו, אלא מדף הקרח הצף שנמצא לפניו. מדף כזה הוא המשך של הקרחון לתוך הים, והוא אינו “מוסיף” הרבה לגובה פני הים כשהוא נמס, משום שהוא כבר צף. הבעיה היא התפקיד שלו: הוא מאט את זרימת הקרח היבשתי שמאחוריו. כאשר מדף הקרח נשבר, הקרחון על היבשה עלול להתחיל לנוע מהר יותר אל הים, ושם כבר מדובר בקרח שיכול להעלות את מפלס האוקיינוסים.

לפי חוקרים מ- (ITGC (International Thwaites Glacier Collaboration, נסיגת הקרחון הואצה מאוד בעשורים האחרונים. בפרויקט המחקר הבינלאומי מדגישים כי קריסה מלאה של ת׳ווייטס אינה צפויה בעשורים הקרובים, אך הקרחון צפוי לסגת מהר יותר במהלך המאה ה-21 וה-22. בנוסף, אי אפשר לשלול התפרקות רחבה יותר של חלקים ממעטה הקרח של מערב אנטארקטיקה בטווחי זמן ארוכים יותר.

הגורם המרכזי הוא מים חמים יחסית שחודרים מתחת למדף הקרח וממיסים אותו מלמטה. מדידות ומחקרים מצביעים גם על סדקים, היחלשות בשולי הקרחון ונסיגה של קו ההארקה - הנקודה שבה הקרחון מפסיק לשבת על הקרקעית ומתחיל לצוף.

איך זה משפיע על הכלכלה?

 עליית פני הים אינה בעיה רחוקה רק למדענים. היא משפיעה על שווי נדל”ן, ביטוח, נמלים, תחנות כוח, מתקני התפלה, תיירות, תחבורה ותשתיות חוף. ערים כמו ניו יורק, מיאמי, לונדון, מומבאי, שנגחאי, אלכסנדריה ותל אביב-יפו נדרשות כבר היום להשקיע יותר בהגנה מפני הצפות, ניקוז, חומות ים ותכנון מחדש של אזורים נמוכים.

אם ת׳ווייטס ימשיך להיחלש, התרומה שלו לעליית פני הים תגדל בהדרגה. לפי הערכות מדעיות, התמוטטות מלאה של הקרחון עצמו לאורך מאות שנים יכולה לתרום עד כ-65 ס”מ לעליית פני הים העולמית. אם תהליך כזה יוביל גם לערעור רחב יותר של מעטה הקרח במערב אנטארקטיקה, ההשפעה ארוכת הטווח עלולה להגיע למטרים. גם עלייה של כמה מילימטרים בשנה משנה את הסיכון הכלכלי. 

היא גורמת לכך שאירועי הצפה שנחשבו נדירים מתרחשים לעיתים קרובות יותר. המשמעות היא עלייה בפרמיות ביטוח, פגיעה בערך נכסים באזורים נמוכים, השקעות גדולות יותר בתשתיות הגנה וסיכון גבוה יותר לנמלים ולשרשראות אספקה.

• למה לטוס לאירופה אם גם שם מזיעים ב-40 מעלות?
• מהאקלים לנפש: הקשר המפתיע בין מזג האוויר לאיכות החיים

סוף העולם עוד לא הגיע, אבל כן איתות אזהרה חשוב 

חשוב להבין שגם אם מדף הקרח יתפרק השנה, פני הים לא יזנקו מיד. התהליך הוא איטי, אך מסוכן מפני שהוא עלול להיות קשה לעצירה ברגע שמנגנוני ההאצה מתחילים לעבוד. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי "Nature Geoscience" מצא כי ת׳ווייטס חווה בעבר תקופות של נסיגה מהירה, וכי נסיגות כאלה עלולות לחזור כאשר הקרחון מאבד נקודות אחיזה בקרקעית הים. לכן המדענים עוקבים אחר הקרחון מקרוב באמצעות לוויינים, קידוחים, רובוטים תת-ימיים ומדידות קרקע. המטרה היא להבין כמה מהר הוא משתנה, אילו אזורים עדיין יציבים, ומה יקרה אם מדף הקרח המזרחי ייעלם.

גם אם ההתפרקות המלאה של הקרחון אינה אירוע של השנים הקרובות, ההיערכות צריכה להתחיל עכשיו. תכנון עירוני, ביטוח, תשתיות חוף ומערכות ניקוז אינם נבנים בתוך שנה. קרחון ת׳ווייטס הוא תזכורת לכך שמשבר האקלים אינו רק סוגיה סביבתית, אלא גם סיכון כלכלי ארוך טווח.