הרובוט שיפטר את העוזרת: האם הנוחות שווה את המחיר הכלכלי והנזק החברתי?

השבוע נחתה בישראל בשורה טכנולוגית שגרמה לרבים להחסיר פעימה מרוב התלהבות: רשת שיווק גדולה הודיעה כי תחל למכור לראשונה לצרכנים הפרטיים רובוטים ביתיים אנושיים. אם התרגלנו למכשירים ששואבים ובשנים האחרונות גם שוטפים את הרצפה - המכונות הללו, שמסוגלות לסדר את הצעצועים של הילדים, להדיח כלים ואפילו לקפל כביסה, מייצגות את החלום הבורגני האולטימטיבי: קץ למטלות הבית המעיקות והבטחה לזמן פנוי יקר מפז. מי לא פנטז על יצור מכני שיסיר מעליו את עול השטיפה, קיפול הבגדים והסדר הבלתי נגמר?

אולם, מתחת למעטפת המתכת המבריקה ולהתרגשות הצרכנית, מסתתרת דרמה כלכלית וחברתית עמוקה. כאשר מנתחים את כניסת המכונות הללו לתוך המרחב הביתי, מגלים שהן עומדות לטלטל שני תחומים מרכזיים בחיינו: שוק התעסוקה של העובדים השקופים ביותר במשק, והמודל הצרכני הפיננסי של משקי הבית.

מסדרים את הבית לקראת הרובוט?

במשך עשרות שנים ענף משק הבית בישראל סיפק חומר לתרבות שלמה של טקסים משפחתיים משעשעים אך מתישים. כולנו מכירים את הנוהל: הערב שלפני בוא העוזרת מוקדש כולו ל"לסדר את הבית, כדי שהיא תוכל לנקות". כל הודעת ווטסאפ מעוררת חרדה שמא היא עומדת להבריז, או חלילה לפטר אותנו. ומי שכבר החזיקה בעוזרת ששווה זהב, שמרה על מספר הטלפון שלה כמו על סוד מדינה כמוס - כזה שלא מנדבים בקלות אפילו לחברה הכי טובה. אבל המהפכה הרובוטית עומדת למחוק את מערכת היחסים המורכבת הזו, ויחד איתה גם ענף שלם שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה.

הדגם הראשון שנוחת כאן נקרא וונדה (WANDA), והוא מיוצר על ידי חברת הטכנולוגיה הסינית יוניקס איי-איי (UNIX AI). לא מדובר בעוד שואב אבק שמסתובב על הרצפה, אלא ברובוט חצי-אנושי המצויד בזרועות מתקדמות ומערכת בינה מלאכותית. המכונה הזו מסוגלת לנווט באופן עצמאי בין החדרים, ומעבר לשאיבה ושטיפה רגילה, היא יודעת לבצע מטלות מורכבות כמו איסוף צעצועים ומכשולים מהרצפה, הגשת אוכל ושתייה, פינוי כלים מהשולחן ואפילו קיפול כביסה.

השיח על בינה מלאכותית ורובוטיקה התרכז עד כה בהייטק. שמענו על מתכנתים ואנליסטים שעלולים לאבד את מקום עבודתם. אך גל הרובוטים הנוכחי מדגים תופעה הפוכה לחלוטין. הוא מכוון ישירות אל עבר הצווארון הכחול, וליתר דיוק - אל ענף שירותי הניקיון ומשק הבית. עבור העובדים בענף - המורכב ברובו מנשים, מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות - מדובר במקור הפרנסה הבסיסי והיחיד.

משתלם? לא ממש

כדי להבין את המשמעות הפיננסית, כדאי להסתכל על המספרים היבשים. כיום העסקת עוזרת בית פעם בשבוע למשך 4 שעות, לפי תעריף של 80 שקלים לשעה (ובתוספת נסיעות וביטוח לאומי), עולה למשק בית כ-370 שקלים בשבוע. בחישוב שנתי מדובר ביותר מ-19 אלף שקלים, ולאורך חמש שנים ההוצאה הזו תתפח לכ-96 אלף שקלים.

מנגד, תג המחיר הרשמי של הרובוט האנושי החדש בישראל עומד על לא פחות מ-150 אלף שקלים. אם נוסיף לכך עלויות תחזוקה, חלפים, סוללות ומינוי חובה לעדכוני תוכנה בעלות מוערכת של כ-100 שקלים בחודש, נגיע לעלות של קרוב ל-160 אלף שקלים לחמש שנים.

השורה התחתונה מנפצת את אשליית החיסכון הצרכני. במחיר הנוכחי, הרובוט לא רק שאינו מחזיר את ההשקעה בחמש השנים הראשונות, אלא מייצר למשפחה הפסד נקי של מעל 60 אלף שקלים בהשוואה לעוזרת בית בשר ודם. מדובר במוצר פרימיום לעשירים בלבד, שרוכשים אותו בעיקר בשביל הסטטוס והשעשוע.

רשת הקורים של חברות הטכנולוגיה

אך הפח האמיתי טמון במודל הצרכני החדש. יצרניות הרובוטים הבינלאומיות אינן מוכרות לנו רק מכשיר פיזי. רכישת הרובוט ב-150 אלף שקלים היא רק כרטיס הכניסה. כדי שהרובוט יוכל לתפקד, יתעדכן במפות הבית המשתנות, יקבל שדרוגי בינה מלאכותית ולא ישבות מפעילות, הצרכן יידרש לשלם דמי מינוי חודשיים קבועים לאורך כל חיי המוצר. המשמעות היא שחברות הטכנולוגיה הופכות את המוצר להוראת קבע קשיחה בחשבון הבנק שלנו. בעידן שבו יוקר המחיה בישראל שובר שיאים, משקי הבית עומדים להשתעבד מרצון לעוד מס טכנולוגי חודשי.

• הסקטור החשוב בוול סטריט הוא כבר לא סקטור
• אמזון נכנסת לשוק הרובוטים דמויי האדם

בנוסף, קיים האלמנט הכואב של ירידת הערך. בדומה לטלפונים סלולריים ולמכוניות החשמליות, הדורות הראשונים של הרובוטים הביתיים יתיישנו בקצב מהיר. מי שירוץ להוציא סכום עתק על הדגם הנוכחי, יגלה בעוד שנתיים שהערך שלו צנח בעשרות אחוזים, וכי המכשיר היקר שברשותו אינו נתמך עוד על ידי היצרנית ולמעשה הפך לאשפה אלקטרונית ארכיאולוגית.

הטכנולוגיה תמיד צועדת קדימה, ואי אפשר לעצור את כניסתם של הרובוטים לחיינו. הם אכן יקלו את העומס היומיומי של משפחות מסוימות ויעניקו לנו את המשאב היקר מכול - זמן. אך כשאנו בוחנים את המהפכה הזו במשקפיים כלכליים, עלינו להסתכל מעבר לנוחות הרגעית. 

הרובוטים הביתיים אינם רק עוזרים מכניים; הם מחוללי שינוי מקרו-כלכלי שיגדיל את הפערים החברתיים, ויעביר סכומי עתק מההכנסה הפנויה של המעמד הגבוה ישירות אל קופותיהן של ענקיות הטכנולוגיה. לפני שאנחנו ממהרים לשלוח את המטאטא הפשוט לפנסיה, כדאי שנשאל את עצמנו אם אנחנו באמת מוכנים לשלם את המחיר האמיתי של הקידמה הזו.