נפתלי פיינגולד - עשרים שנה בראש בנק המזרחי לפני המיזוג

נפתלי פיינגולד נולד ב-1901 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלט מפולין, עלה לארץ ונכנס לעבוד בבנק המזרחי, הבנק שהקימה תנועת המזרחי ב-1923 כדי לממן את המפעלים של הציבור הדתי-לאומי, ושאותו ניהל מ-1925 דוד צבי פנקס. פיינגולד התחיל כמנהל סניף, ועלה עד לתפקיד המנכ"ל, שבו החזיק עשרים שנה.

בנק של ציבור אחד

בשנות פיינגולד היה בנק המזרחי בנק קטן יחסית, ששירת בעיקר את הציבור הדתי ואת מוסדות התנועה. המערכת נשלטה על ידי בנק לאומי של אליעזר זיגפריד הופיין ואהרן ברט, בנק הפועלים של ההסתדרות ודיסקונט של משפחת רקנאטי, והמזרחי היה בנק מגזרי לצדם. עם זאת פיינגולד היה חלק מהממסד הבנקאי של המדינה הצעירה: מ-1955, שנת הקמתו של בנק ישראל, ישב בוועדה המייעצת של הבנק המרכזי, לצד ראשי הבנקים הגדולים.

ההחלטה החשובה ביותר שלו הייתה מינוי: ב-1961 מינה לסגן מנכ"ל את אהרן מאיר, מזכיר קיבוץ לשעבר וראש מועצה אזורית, שינהל אחריו את הבנק 16 שנה והפך אותו לרביעי בגודלו במדינה. ב-1968 פרש פיינגולד מהניהול, ובמקומו הובא יהודה ניצן להשלים את המיזוג עם בנק הפועל המזרחי. פיינגולד נעשה סגן יו"ר הדירקטוריון, ואחרי מותו של משה חיים שפירא, מנהיג המפד"ל ויו"ר הבנק, עמד בראש הדירקטוריון. הוא נפטר ב-7 בספטמבר 1989 ונקבר בקריית שאול.

מה נשאר מהבנק שלו

הבנק שפיינגולד ניהל עבר מאז שלושה גלגולים: המיזוג של 1969, העברה לידי המדינה אחרי ויסות המניות ב-1983, וההפרטה לקבוצת עופר-ורטהיים ב-1995. המיזוג עם טפחות ב-2005 הפך אותו לבנק השלישי בגודלו במדינה. הציבור הדתי שעליו נבנה הבנק נשאר חלק מקהל הלקוחות, אבל הבנק עצמו נעשה מזמן בנק לכל הציבור.

מנכ"לי בנק המזרחי לדורותיהם

פיינגולד הוא בעל הכהונה השנייה ברשימה, ואחד משני המנכ"לים שכיהנו כעשרים שנה. רקע על המערכת הבנקאית של שנות המדינה הראשונות יש במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.

בני דורו בבנקים האחרים: פרץ נפתלי בהפועלים והארי רקנאטי בדיסקונט.