פרץ נפתלי - הכלכלן מברלין שניהל את בנק הפועלים והפך לשר

פרץ נפתלי נולד ב-19 במרץ 1888 בברלין. בשנים 1909 עד 1912 עבד ביבוא-יצוא, ב-1911 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ובשנות העשרים היה עיתונאי כלכלי: בשנים 1921 עד 1926 ערך את המדור הכלכלי של "פרנקפורטר צייטונג", מהעיתונים החשובים בגרמניה. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל ולימד בטכניון.

1938-1949: הבנק בשנות המלחמה והקמת המדינה

ב-1938, שנה אחרי מותו של יוסף אהרונוביץ, מונה נפתלי למנהל הכללי של בנק הפועלים. הוא היה הראשון בראש הבנק שהגיע מעולם הכלכלה ולא מהעסקנות הציבורית של תנועת העבודה. 11 שנותיו בתפקיד חופפו את מלחמת העולם השנייה, שנות המאבק בבריטים, מלחמת העצמאות והקמת המדינה. בתקופה הזאת היה הבנק הזרוע הכספית של ההסתדרות ושל חברת העובדים, ומימן את הקיבוצים, המושבים והקואופרטיבים שנשאו בעול המלחמה והעלייה ההמונית שאחריה. ב-1949 עזב את הבנק לטובת הפוליטיקה.

השר שיצא מהבנק

נפתלי נבחר לכנסת מטעם מפא"י וכיהן בשלוש כנסתות. בממשלות בן-גוריון ושרת היה שר בלי תיק (1951-1952), שר החקלאות (1952-1955), שר המסחר והתעשייה לכמה חודשים ב-1955, ושר הסעד ב-1959. הוא נפטר ב-30 באפריל 1961 בפתח תקווה, ונקבר בקיבוץ אלומות. על שמו נקראים בניין נפתלי, משכן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ופרס לכלכלה שמוענק אחת לשלוש שנים. מי שרוצה להבין את המשק שנפתלי ניהל בו את הבנק ואחר כך את החקלאות ימצא הסבר במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.

ראשי בנק הפועלים לדורותיהם

נפתלי הוא השני ברשימת ראשי הבנק מאז 1923. עד 2002 נקרא התפקיד "מנהל" או "יושב ראש ההנהלה", ובחלק מהתקופות ניהלו את הבנק כמה מנהלים במשותף.

הבנק שנפתלי מסר ב-1949 הפך בתקופת יעקב לוינסון לבנק הגדול בישראל, והופרט ב-1997 בתקופת עמירם סיון.