פרץ נפתלי - הכלכלן מברלין שניהל את בנק הפועלים והפך לשר
עורך כלכלי בגרמניה שעלה ב-1933, ניהל את בנק הפועלים בשנות מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה, ואחר כך כיהן כשר החקלאות, המסחר והתעשייה והסעד
פרץ נפתלי נולד ב-19 במרץ 1888 בברלין. בשנים 1909 עד 1912 עבד ביבוא-יצוא, ב-1911 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית, ובשנות העשרים היה עיתונאי כלכלי: בשנים 1921 עד 1926 ערך את המדור הכלכלי של "פרנקפורטר צייטונג", מהעיתונים החשובים בגרמניה. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל ולימד בטכניון.
1938-1949: הבנק בשנות המלחמה והקמת המדינה
ב-1938, שנה אחרי מותו של יוסף אהרונוביץ, מונה נפתלי למנהל הכללי של בנק הפועלים. הוא היה הראשון בראש הבנק שהגיע מעולם הכלכלה ולא מהעסקנות הציבורית של תנועת העבודה. 11 שנותיו בתפקיד חופפו את מלחמת העולם השנייה, שנות המאבק בבריטים, מלחמת העצמאות והקמת המדינה. בתקופה הזאת היה הבנק הזרוע הכספית של ההסתדרות ושל חברת העובדים, ומימן את הקיבוצים, המושבים והקואופרטיבים שנשאו בעול המלחמה והעלייה ההמונית שאחריה. ב-1949 עזב את הבנק לטובת הפוליטיקה.
השר שיצא מהבנק
נפתלי נבחר לכנסת מטעם מפא"י וכיהן בשלוש כנסתות. בממשלות בן-גוריון ושרת היה שר בלי תיק (1951-1952), שר החקלאות (1952-1955), שר המסחר והתעשייה לכמה חודשים ב-1955, ושר הסעד ב-1959. הוא נפטר ב-30 באפריל 1961 בפתח תקווה, ונקבר בקיבוץ אלומות. על שמו נקראים בניין נפתלי, משכן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ופרס לכלכלה שמוענק אחת לשלוש שנים. מי שרוצה להבין את המשק שנפתלי ניהל בו את הבנק ואחר כך את החקלאות ימצא הסבר במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.
- נולד ב-19 במרץ 1888 בברלין; עבד ביבוא-יצוא, הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ב-1911, והיה העורך הכלכלי של "פרנקפורטר צייטונג" 1921-1926
- עלה ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון, ולימד בטכניון
- מנהל בנק הפועלים 1938-1949, דרך מלחמת העולם השנייה והקמת המדינה
- חבר כנסת מטעם מפא"י בשלוש כנסתות; שר בלי תיק (1951-1952), שר החקלאות (1952-1955), שר המסחר והתעשייה (1955) ושר הסעד (1959)
- נפטר ב-30 באפריל 1961 ונקבר בקיבוץ אלומות; בניין נפתלי למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב ופרס נפתלי לכלכלה נקראים על שמו
ראשי בנק הפועלים לדורותיהם
נפתלי הוא השני ברשימת ראשי הבנק מאז 1923. עד 2002 נקרא התפקיד "מנהל" או "יושב ראש ההנהלה", ובחלק מהתקופות ניהלו את הבנק כמה מנהלים במשותף.
| ראש הבנק | שנות כהונה | הערה |
|---|---|---|
| יוסף אהרונוביץ | 1923-1937 | המנהל הראשון, עורך "הפועל הצעיר" לשעבר |
| פרץ נפתלי | 1938-1949 | כלכלן מברלין; אחר כך שר בממשלות ישראל |
| יצחק ברעלי ואברהם זבירסקי | 1949-1955 | ניהול משותף |
| אברהם זבירסקי | 1956-1968 | ראש ההנהלה |
| יעקב לוינסון | 1968-1976 | יושב ראש ההנהלה, ואחר כך יושב ראש הדירקטוריון עד 1983 |
| אשר הלפרין | 1969-1972 | מנכ"ל משותף |
| נפתלי בלומנטל | 1976-1978 | ממלא מקום יושב ראש ההנהלה |
| משה אולניק | 1979-1994 | מנכ"ל משותף וממלא מקום יושב ראש ההנהלה |
| גיורא גזית | 1980-1986 | יושב ראש ההנהלה במשבר מניות הבנקים |
| עמירם סיון | 1986-2002 | 16 שנה בראש הבנק |
| אלי יונס | 2002-2003 | הראשון שנשא את התואר הרשמי "מנכ"ל" |
| צבי זיו | 2003-2009 | משבר הסאב-פריים |
| ציון קינן | 2009-2016 | מטלר בסניף למנכ"ל |
| אריק פינטו | 2016-2019 | הביא את ביט |
| דב קוטלר | 2019-2024 | קורונה וההסדר האמריקאי |
| ידין ענתבי | 2024- | המנכ"ל המכהן |
הבנק שנפתלי מסר ב-1949 הפך בתקופת יעקב לוינסון לבנק הגדול בישראל, והופרט ב-1997 בתקופת עמירם סיון.