כמה שווה כל שנת עבודה נוספת לפנסיה?

אפשר לפרק את הערך של שנת עבודה נוספת לשלושה רכיבים: תשואה על הכסף שכבר נמצא בקרן, הפקדות חדשות במהלך השנה והשינוי האפשרי במקדם ההמרה כאשר הקצבה מתחילה בגיל מאוחר יותר. אצל חוסך שמתקרב לפרישה, שלושת הרכיבים פועלים על סכום גדול שכבר נצבר ולכן שנה אחת יכולה להוסיף עשרות ואף יותר ממאה אלף שקל לצבירה.

נניח שעובד בן 64 מחזיק 1.8 מיליון שקל בקרן הפנסיה ומרוויח 18 אלף שקל בחודש. בהנחת תשואה של 4% לצורך הדוגמה, הכסף הקיים מוסיף כ-72 אלף שקל בשנה. הפקדות בשיעור כולל בסיסי של 18.5% מהשכר מסתכמות בכ-40 אלף שקל בשנה אם כל השכר מבוטח. ביחד מתקבלת תוספת של כ-112 אלף שקל לפני דמי ניהול, עלות הכיסויים הביטוחיים ותנודות בשוק.

כאן יש נקודה שכדאי לשים לב אליה: בגיל 64 רוב הכסף כבר נמצא בחשבון. לכן דווקא התשואה על הצבירה הקיימת יכולה להיות משמעותית יותר מההפקדות החדשות. על צבירה של 1.8 מיליון שקל, תשואה של 2% שווה כ-36 אלף שקל, תשואה של 4% שווה כ-72 אלף שקל ותשואה של 6% שווה כ-108 אלף שקל. כמובן שהשוק יכול גם לרדת בשנה מסוימת, ולכן תשואה שנתית מסוימת משמשת כאן לצורך המחשה ולא כהבטחה.

אם הצבירה מגיעה לכ-1.91 מיליון שקל, הקצבה האפשרית גדלה גם בלי שינוי במקדם. לדוגמה, במקדם 200 צבירה של 1.8 מיליון שקל מייצרת 9,000 שקל בחודש, וצבירה של 1.91 מיליון שקל מייצרת כ-9,550 שקל. כלומר, שנת העבודה בדוגמה הזאת מוסיפה בערך 550 שקל לקצבה החודשית רק בזכות הגדלת הסכום שנצבר.

כאשר הגיל הגבוה יותר מוביל גם למקדם מתאים יותר, התוספת יכולה להיות גבוהה יותר. נניח לצורך המחשה שאותה צבירה של 1.91 מיליון שקל מתורגמת לקצבה לפי מקדם 195 במקום 200. הקצבה כבר מתקרבת ל-9,800 שקל בחודש. במקדם 190 היא עוברת מעט את 10,000 השקלים. המקדם בפועל תלוי בגיל, במסלול שנבחר, בקצבת השאירים, בתקופת הבטחת התשלומים ובנתונים נוספים, ולכן אי אפשר לקחת את המספרים האלה כמקדם שיהיה לחוסך מסוים.

המדריך למקדם ההמרה בפנסיה מסביר איך הצבירה הופכת לקצבה חודשית ומה קובע את המקדם. זהו רכיב שרבים מפספסים כאשר הם מחשבים שנת עבודה לפי ההפקדה בלבד. אצל מי שנמצא קרוב לפרישה, שינוי של כמה נקודות במקדם יכול להיות שווה מאות שקלים בחודש לאורך תקופה ארוכה.

גם גיל הפרישה עצמו משנה את החישוב. חוסך שממשיך לעבוד עוד שנה משאיר את כל הצבירה בתוך המערכת לעוד 12 חודשים, מוסיף הפקדות ומגיע לנקודת ההמרה בגיל מאוחר יותר. במדריך גיל הפרישה מפורט כיצד דחיית הקצבה יכולה להגדיל אותה משלושה כיוונים במקביל.

יש גם שכר שמתקבל בזמן שהפנסיה ממשיכה לצמוח. עובד עם נטו של 13 אלף שקל שממשיך עוד שנה מקבל כ-156 אלף שקל נטו במשך השנה, ובמקביל מגדיל את הצבירה. לכן אם מסתכלים על שנת העבודה כולה, הערך הכלכלי שלה בדוגמה הזאת גדול בהרבה מ-112 אלף השקלים שנוספו לפנסיה. יש גם 156 אלף שקל של הכנסה שוטפת, כך שבמונחי תזרים והון מדובר בסכום שמתקרב ל-270 אלף שקל, לפני שמתחשבים במס, בהוצאות שהיו קיימות גם בפרישה, בדמי הניהול ובשינוי האפשרי בקצבה.

צריך גם לבדוק מאיזה שכר באמת מפקידים. עובד שמרוויח 18 אלף שקל לא תמיד מקבל הפקדות פנסיוניות על כל 18 אלף השקלים. בחלק ממקומות העבודה השכר המבוטח נמוך מהברוטו, ולכן תוספת ההפקדות תהיה קטנה יותר. מדריך ההפקדות לפנסיה מסביר את שיעור ההפקדה של 18.5%, את חלק העובד, המעסיק והפיצויים ואת המשמעות של השכר המבוטח.

• לדחות את קצבת אזרח ותיק? התוספת מחזירה את עצמה אחרי 20 שנה
• המעסיק קרא לזה "בונוס" וחסך על חשבונכם? כך תדעו אם מגיעות לכם הפרשות פנסיוניות רטרואקטיביות

אפשר לראות את ההשפעה גם בחישוב של עובד שמרוויח 15 אלף שקל. הרחבה: כיצד הפקדה חודשית של 2,775 שקל יכולה להצטבר לאורך השנים לכ-1.93 מיליון שקל. ככל שמתקרבים לפרישה, מספר שנות ההפקדה שנותרו קטן, אבל כל שנה נוספת פועלת כבר על צבירה גדולה, ולכן גם תשואה מתונה יחסית יכולה לייצר סכום משמעותי.

דמי הניהול עדיין נכנסים לחישוב. בקרן שבה הצבירה מתקרבת ל-2 מיליון שקל, אפילו פער קטן בדמי הניהול מהצבירה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. המדריך לדמי ניהול בפנסיה מראה כיצד פערים קטנים בשיעור שנגבה מצטברים לסכומים גדולים לאורך השנים. ככל שמתקרבים לפרישה והצבירה גדולה יותר, דמי הניהול מהצבירה מקבלים משקל גדול יותר לעומת דמי הניהול מההפקדה.

יש עוד רכיב שצריך להפריד מהפנסיה בקרן: קצבת אזרח ותיק. מי שממשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה עשוי להיות מושפע ממבחן ההכנסות עד גיל 70, ובמצבים מסוימים דחיית קצבת האזרח הוותיק מזכה בתוספת עבור שנות הדחייה. לכן אדם בן 67 ששוקל שנה נוספת נמצא בחישוב שונה מעובד בן 64, גם אם לשניהם אותה צבירה ואותו שכר.

כך ששנת עבודה נוספת שווה הרבה יותר מהסכום שנכנס באותה שנה לקרן. יש את המשכורת שממשיכה להגיע, התשואה על הצבירה שכבר קיימת, ההפקדות החדשות והאפשרות לקצבה חודשית גבוהה יותר. אצל מי שכבר הגיע ליעד הפרישה ויש לו קצבה שתספיק לרמת החיים הרצויה, הערך של הזמן יכול לגבור על הערך הכספי. אצל מי שחסר לו אלף או אלפיים שקל בחודש בקצבה המתוכננת, שנה או שנתיים נוספות יכולות לסגור חלק משמעותי מהפער.