כמה שווה כל שנת עבודה נוספת לפנסיה?

אפשר לפרק את הערך של שנת עבודה נוספת לשלושה רכיבים: תשואה על הכסף שכבר נמצא בקרן, הפקדות חדשות במהלך השנה והשינוי האפשרי במקדם ההמרה כאשר הקצבה מתחילה בגיל מאוחר יותר. אצל חוסך שמתקרב לפרישה, שלושת הרכיבים פועלים על סכום גדול שכבר נצבר ולכן שנה אחת יכולה להוסיף עשרות ואף יותר ממאה אלף שקל לצבירה.

נניח שעובד בן 64 מחזיק 1.8 מיליון שקל בקרן הפנסיה ומרוויח 18 אלף שקל בחודש. בהנחת תשואה של 4% לצורך הדוגמה, הכסף הקיים מוסיף כ-72 אלף שקל בשנה. הפקדות בשיעור כולל בסיסי של 18.5% מהשכר מסתכמות בכ-40 אלף שקל בשנה אם כל השכר מבוטח. ביחד מתקבלת תוספת של כ-112 אלף שקל לפני דמי ניהול, עלות הכיסויים הביטוחיים ותנודות בשוק.

אם הצבירה מגיעה לכ-1.91 מיליון שקל, הקצבה האפשרית גדלה גם בלי שינוי במקדם. לדוגמה, במקדם 200 צבירה של 1.8 מיליון שקל מייצרת 9,000 שקל בחודש, וצבירה של 1.91 מיליון שקל מייצרת כ-9,550 שקל. כאשר הגיל הגבוה יותר מוביל גם למקדם מתאים יותר, התוספת החודשית יכולה לגדול עוד.

ביזפורטל מסביר במדריך מקדם ההמרה כיצד המספר הזה מתרגם צבירה לקצבה חודשית. זהו רכיב שרבים מפספסים כאשר הם מחשבים שנת עבודה לפי ההפקדה בלבד.

יש גם שכר שמתקבל בזמן שהפנסיה ממשיכה לצמוח. עובד עם נטו של 13 אלף שקל שממשיך עוד שנה מקבל כ-156 אלף שקל נטו במשך השנה, ובמקביל מגדיל את הצבירה. ביזפורטל מציג את ההשפעה המצטברת של הפקדות על עובד שמרוויח 15 אלף שקל. לכן שווי שנת העבודה מורכב מהכנסה שוטפת, תוספת הון וקצבה חודשית גבוהה יותר. אצל מי שכבר הגיע ליעד הפרישה, הערך של הזמן יכול לגבור על הערך הכספי. אצל מי שחסר לו אלף או אלפיים שקל בקצבה המתוכננת, שנה או שנתיים נוספות יכולות לסגור חלק משמעותי מהפער.