דני רודריק - שילוש בלתי אפשרי של גלובליזציה עמוקה

דני רודריק נולד ב-14 באוגוסט 1957 באיסטנבול, למשפחה ספרדית יהודית ששמה היה כנראה וריאציה של רודריגס. למד ברוברט קולג', בית ספר אמריקאי בעיר, והמשיך להרווארד: תואר ראשון בממשל ובכלכלה ב-1979. בפרינסטון סיים מנהל ציבורי ב-1981 ודוקטורט בכלכלה ב-1985, על רווחה בסחר ובשער. לימד בהרווארד, בקולומביה ובמכון ללימודים מתקדמים, וחזר להרווארד לקתדרה בכלכלה פוליטית בינלאומית. בכיס של נער באיסטנבול זה אומר מטבע שנחלש, תעשייה מוגנת, ושוק עולמי שדופק בדלת עם הבטחת שפע ומחיר של משרות.

ב-2011 יצא "פרדוקס הגלובליזציה". השילוש: אי אפשר לקיים יחד גלובליזציה עמוקה, דמוקרטיה וריבונות מדינתית. אפשר שניים מתוך שלושה. שוק עולמי בלי גבולות גוזר על המדינה כללים מבחוץ, והדמוקרטיה המקומית מתרוקנת. דמוקרטיה וריבונות דורשות גלובליזציה מתונה, בסגנון ברטון וודס: סחר, לא חופש מלא לתנועות הון בלי רשת. לפני הספר כתב "כלכלה אחת, מתכונים רבים" ב-2007: אין מתכון יחיד לצמיחה. מוסדות מקומיים, תעשייה נבחרת, וקצב פתיחה קובעים. מדיניות תעשייתית אינה מילה גסה אם היא נמדדת ומוגבלת.

כשהמפעל נסגר כי המכס ירד בלי רשת

בכיס זה אומר עובד טקסטיל מול מהנדס תוכנה. הפתיחה מורידה מחיר בחולצה ומעלה שכר בהייטק. בלי פיצוי, הכיתה של הילדים בשכונת המפעל נחלשת, וההצבעה באה אחרי החשבון. רודריק אינו קורא לסגור נמלים. הוא קורא לא להעמיד פנים שהפתיחה היא מכונת רווחה לכל בית. מי שקורא על איך הכלכלה התפתחה בעידן הגלובלי פוגש אצלו תנאי: שוק צריך מדינה חזקה, ומדינה חזקה נחלשת אם כל כלל מגיע מוועדה רחוקה. בכיס של משק בית ישראלי זה מכס על חקלאות מול מחיר גבינה, הייטק מול פריפריה, והסכם סחר שמשנה מדף בסופר.

השילוש נכנס לפוליטיקה של העשור האחרון: מחאה נגד סחר, נגד הגירה, נגד כללי שוק הון. רודריק כתב את זה לפני שהכותרות התמלאו. הפתרון שלו אינו אוטרקיה. הוא גלובליזציה רדודה יותר: סחר בסחורות, מרחב למדינה לקבוע מס, סטנדרט עבודה ופיקוח הון. בכיס זה אומר שמדינה יכולה להטיל מס על רווח חברה גם אם החברה מאיימת לעבור. אם היא אינה יכולה, השכר הציבורי והכיתה נשחקים, והמחיר הפרטי הזול מגיע עם חשבון משותף.

הייחוד היה לדבר סחר בשפת מוסדות, לא רק יתרון יחסי. הוא מגיע מתחום הפיתוח, ולכן שואל מה עובד בטורקיה, בקוריאה, במוזמביק, לא מה עובד במודל אחד. מי שמסתכל על מה זו כלכלה של מדיניות פוגש אצלו מתכון מקומי. ב-2015 יצא "כללי הכלכלה", ספר על מה מודלים יודעים ומה הם אינם יודעים.

ההשפעה יושבת בכל ויכוח על הסכם סחר, על מדיניות תעשייתית, ועל ריבונות מול שוק. בכיס נשאר כלל. מחיר נמוך במדף אינו סוף החשבון. אם המשרה נעלמה והמס ברח, הבית משלם בכיתה ובמרפאה. רודריק נתן שם לשילוש, והשאיר למדינה רשות לבחור שניים ולשלם על השלישי בעיניים פתוחות, לא באגדה על שפע בלי גבול.

ברוברט קולג' למד אנגלית ופוליטיקה, ובהרווארד כתב עבודה על גיוס כפרי במצרים ובטורקיה. הכלכלה באה אחר כך, ככלי לשאלה פוליטית: מי מרוויח מפתיחה ומי מממן אותה. בכיס של יצואן ישראלי זה שוק אירופי פתוח. בכיס של חקלאי זה מכס או סובסידיה. רודריק דורש לראות את שני הכיסים באותו משפט, כי מדיניות שרואה רק אחד מהם נשברת בקלפי, ואז נשבר גם הסחר עצמו.

בכיס של השנים האלה דני רודריק פגש מחיר, שכר או אשראי, לא רק כותרת. The Globalization Paradox, 2011 הוא הציר. גלובליזציה, מדיניות תעשייתית נשמע בסניף, במשכנתא או בתלוש, לפי החודש. הייחוד נשאר שילוש בלתי אפשרי: דמוקרטיה, ריבונות, גלובליזציה עמוקה. מי שחי את התקופה זוכר החלטה אחת שהפכה לסכום בחשבון.

המסלול יצא מאיסטנבול. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמוסד בוחר סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש. דני רודריק עמד בחדר שבו מחליטים, והכיס בחוץ הרגיש את ההחלטה באיחור של חודש או של שנה.

• הימין הקיצוני מזנק בגרמניה - זו הכלכלה, טמבל
• K, C או E? האותיות שמסבירות למה אנשים יכולים לחיות באותה כלכלה ולהרגיש שהם במדינות שונות

מה שנשאר אחרי השם על הדלת הוא הרגל: איך מדברים על סיכון, על עמלה, על גירעון או על שער. שילוש בלתי אפשרי: דמוקרטיה, ריבונות, גלובליזציה עמוקה זה לא סלוגן בלבד. זה מה שמשק בית פגש כשנכנס לסניף או כשפתח תלוש. הדור הבא יורש את ההרגל, גם כשהפנים כבר אחרות.