ידין ענתבי - מנכ"ל הפועלים מהאוצר אל הריבית בחשבון

ידין ענתבי נולד ב-31 באוקטובר 1970. אביו, יגאל ענתבי, ניהל את מחלקת אפריקה במשרד החוץ ושירת כשגריר בפולין ובשווייץ. הבית דיבר שפות ומדינות, אבל המסלול המקצועי שלו היה מספרים: תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות, תואר שני במנהל עסקים בהתמחות מימון ובנקאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ורישיון רואה חשבון. אחרי תקופה קצרה במגזר הפרטי נכנס ב-1998 לאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. בגיל 34 כבר עמד בראש האגף, בתפקיד הממונה והמפקח על הביטוח, בשנים 2005-2009. בכיס זה אומר קופת גמל, פוליסת מנהלים וקרן פנסיה שהכללים שלהן נקבעו אז, לא רק חשבון עובר ושב.

ב-2011-2012 ניהל את דש בית השקעות, ופרש כשהבית מוזג עם מיטב. ב-2013 הצטרף לבנק הפועלים, תחילה כראש החטיבה הפיננסית, אחר כך מ-2018 כראש חטיבת שווקים פיננסיים ובנקאות בין-לאומית. ב-2019 התמודד על כיסא המנכ"ל והפסיד לדב קוטלר. ביוני 2024 בחר בו הדירקטוריון, וב-15 באוגוסט 2024 נכנס לתפקיד. הוא קיבל בנק אחרי קורונה, אחרי הסדר מס אמריקאי, ואחרי מלחמה שפתחה באוקטובר 2023. הריבית במשק הייתה גבוהה יחסית לשנים שלפניה, והתחרות מול לאומי על רווח, על הון ועל נתח משכנתאות הייתה חדה.

בכיס זה אומר משכנתא שעולה יותר בכל החזר חודשי, פיקדון שסוף-סוף נושא ריבית אחרי שנים של אפס, ומסגרת עובר ושב שעולה כשהריבית עולה. עמלת פעולה בסניף מול פעולה באפליקציה הפכה לשאלה יומיומית: מי משלם על דלפק, ומי מקבל הנחה על מסך. מניית הפועלים בבורסה מגיבה לדוחות, לדיבידנד ולפער מול מניית לאומי. מי שמחזיק את המניה בקרן השתלמות רואה את אותו פער בקופה, לא רק בכותרת. זו מדריך המניות הגדול של בנק גדול: הרווח של הבנק הוא גם התשואה של החוסך וגם המחיר של הלווה.

אוגוסט 2024: מנכ"ל בזמן ריבית גבוהה ומלחמה

הכניסה ב-15 באוגוסט 2024 לא הייתה חילופי משמרת שקטים. המשק עדיין נשא עלות ביטחון, מילואים ועסקים שפגעו במחזור. הבנקים גבו מרווח גבוה בין ריבית אשראי לריבית פיקדון, והציבור שאל למה ההלוואה מתייקרת מהר והפיקדון לא תמיד מדביק. ענתבי בא מרקע של שווקים, לא מרקע של סניף. זה ייחוד: מפקח לשעבר על חיסכון, שנהיה CFO ואחר כך ראש חדרי עסקאות, ועכשיו אחראי גם על משכנתא, על כרטיס ועל תור בסניף. מי שמחפש הבנק המרכזי והריבית רואה אצלו את החיבור: הנגיד קובע ריבית, הבנק מתרגם אותה ללוח סילוקין.

ביט נשארה כלי יומיומי להעברה בין חברים, והפועלים נדרש לשמור עליה מול אפליקציות מתחרות. כרטיס אשראי, אחרי ההיפרדות מישראכרט, כבר לא היה חברת בת שמזרימה את כל המידע על הקניות. בכיס זה אומר פחות חבילה אחת של בנק-וכרטיס, ויותר בחירה בין מנפיק לסולק. סניפים נסגרים לאט, מוקד נפתח מהר, והלקוח המבוגר עדיין צריך פקיד לדף חשבון. ענתבי צריך לאזן בין יעילות דיגיטלית לבין שירות פיזי, בלי לאבד נתח שוק ללאומי ולמזרחי במשכנתאות.

השפעתו נמדדת בטווח הקצר במרווח הריבית ובדיבידנד, ובטווח הארוך בשאלה אם הפועלים נשאר הבנק של משק הבית או הופך לבנק של שווקים. מי שמפקיד משכורת בבנק הגדול רוצה שההעברה תעבור באותו יום, שהמשכנתא לא תקפוץ בלי התראה, ושמניית הבנק בקרן הפנסיה לא תיפול כי הפסד אשראי או קנס רגולטורי מחקו רווח. זו מאקרו כלכלה של כיס: ריבית, אשראי וביטחון נפגשים באותו תלוש. ענתבי לא המציא את הכלים האלה, אבל הוא האיש שחותם עליהם מהקיץ של 2024.

בחשבון העובר ושב של 2024-2026 יושבים שלושה מספרים שזזים כל חודש: יתרה, מסגרת, וריבית על המינוס. ענתבי מגיע מתקופה שבה חיסכון פנסיוני היה תחת פיקוח שלו באוצר, ולכן הוא יודע שדמי ניהול בקרן וריבית בבנק הם שני כיסים של אותו אדם. מי שמעביר משכורת להפועלים ומחזיק גם קרן השתלמות עם מניית הבנק מממן את עצמו פעמיים: פעם כלווה ופעם כבעלים עקיף. ביט מול פפר היא תחרות יומיומית על העברה של כמה עשרות שקל. הסניף בפריפריה נשאר מבחן: אם ייסגר, הקשיש ישלם מונית למוקד. אם יישאר, העמלה תממן את הדלפק. זו לא סיסמה של חדשנות, זו שורת עלות בדוח.

המסלול מהאוצר אל הפועלים חוזר על דפוס ישראלי ישן: חשב או מפקח שעובר לבנק מסחרי. אצלו זה קרה בשני שלבים, עם עצירה בדש. מי שזוכר את שנות האלפיים בחיסכון רואה את חתימתו על כללים של דמי ניהול וגילוי. מי שמסתכל היום על החשבון רואה מנכ"ל שמכיר גם את צד ההשקעות וגם את צד האשראי. בכיס זה נשמע כך: כמה משלמים על מסגרת, כמה מקבלים על פיקדון, וכמה שווה מניית הבנק כשהמלחמה והריבית יושבות יחד על אותו מאזן.