מהראל ועד אינפיניטי: פער של פי עשרה בהוצאה שנעלמת בין השורות
הראל גבתה ב-2025 הוצאות ניהול השקעות של 0.2946% בקרן ההשתלמות ואינפיניטי 0.030%. הראל וכלל ניצבות בראש הטבלה, ובקרנות הפנסיה הרכיב הזה תופס יותר ממחצית מהעלות הכוללת. התקרה שהגופים מצהירים עליה גבוהה בהרבה ממה שהם גובים, ומאז 2022 התקנות הפסיקו להגביל אותה
הראל גבתה ב-2025 הוצאות ניהול השקעות של 0.2946% במסלול הכללי של קרן ההשתלמות. אינפיניטי גבתה באותו מסלול 0.030%, פער של קרוב לפי עשרה. השורה הזו מופיעה בדוח השנתי לחוסך, והיא נפרדת לגמרי מדמי הניהול שעליהם מתמקחים מול הבנק או הסוכן.
מאז ינואר 2024, לפי הוראות רשות שוק ההון, הדוח השנתי מציג שורה בשם עלות שנתית צפויה. המספר מאחד שלושה רכיבים: דמי ניהול מהפקדה, דמי ניהול מהצבירה, והוצאות ניהול ההשקעות - עמלה שמשולמת לגופים חיצוניים שמנהלים חלק מהכסף, לצד הוצאות ישירות. שני הרכיבים הראשונים נתונים למשא ומתן. השלישי נקבע לפי אופן בניית התיק.
בשקלים זה נראה כך: על צבירה של 300 אלף שקל, הפער בגבייה בפועל בין הגוף היקר לזול מסתכם בכ-790 שקל בשנה, ולפי התקרות המוצהרות הוא מגיע לכ-1,150 שקל. חוסך שהתמקח בהצלחה על דמי הניהול והוריד אותם בעשירית אחוז חסך פחות מזה, ואת החיסכון ההוא הוא רואה בדוח. את הפער הזה הוא משלם בשקט.
כאן נדרשת הבחנה שמשנה את הקריאה של כל הטבלה. הרכיב של הניהול החיצוני שמופיע בעלות השנתית הצפויה הוא התקרה שהגוף הצהיר עליה, והסכום שנגבה בפועל עשוי לרדת ממנה בהרבה. אינפיניטי מצהירה על 0.25%, ובדוח ההוצאות שלה לשנת 2025 הסכום בפועל עמד על 0.030% - פער של פי שמונה. גם בהראל הפער גדול: 0.47% מוצהר מול 0.2946% שנגבו. כלומר דירוג לפי המספר המפורסם מדרג הצהרות, ודירוג לפי דוחות ההוצאות מדרג גבייה.
ההשערה שילין לפידות זולים בסעיף הזה מתאמתת, ובגדול. בדוח ההוצאות שלהם לשנת 2025 הסכום עמד על 0.06% בקרן ההשתלמות ועל 0.04% בקופת הגמל, מול 0.249% ו-0.241% באלטשולר שחם. גם ההסבר נתמך בנתונים: החשיפה להשקעות לא סחירות במסלול הכללי שלהם עומדת על 2.03%, כלומר תיק סחיר כמעט לחלוטין, שהעמלה החיצונית בו זניחה. הפער הזה מלווה אותם כבר שנים: הגופים שאצלם תשלמו דמי ניהול סמויים גבוהים.
עם זאת, המקום הראשון שייך לגוף אחר. אינפיניטי נמצאת מתחתיהם בשלושת המוצרים, עם 0.030% בהשתלמות ו-0.020% בגמל, וגם אנליסט יושבת באותה קבוצה. נכון יותר לומר שילין לפידות שייכים לקבוצת הזולים, יותר משהם החריג שבה. פרט נוסף שכדאי להחזיק: ילין לפידות ואנליסט פועלים בגמל ובהשתלמות בלבד, וההשוואה מולם תקפה שם.
והאם ההוצאה הזו קונה תשואה
הוועדה המייעצת לממונה על שוק ההון בדקה בדיוק את זה, על מאות קרנות השקעה פרטיות בין 2000 ל-2019, ופרסמה את מסקנותיה בסוף 2021. ברמת התשואה הגולמית נמצא קשר חיובי ומובהק בין חשיפה לנכסים לא סחירים לבין תשואה עודפת, במקדם של 0.070 ובמובהקות של אחוז. כלומר הניהול החיצוני אכן מייצר ערך.
אחרי ניכוי דמי הניהול התמונה מתהפכת. מדד ה-PME, שמשווה את תשואת הקרנות לאלטרנטיבה הסחירה, יצא נמוך מ-1 מול מדד S&P 500: 0.96 ו-0.98 בקרנות ההון הפרטי, 0.84 ו-0.86 בקרנות ההון סיכון. מול נאסד"ק המספרים נמוכים עוד יותר, בטווח של 0.71 עד 0.86. הערך נוצר, ודמי הניהול בולעים אותו.
הממצא המעניין ביותר בדוח נמצא בשוליים שלו: השקעות co-invest, שבהן הגוף המוסדי משקיע לצד הקרן ופטור מתשלום דמי ניהול למנהל שלה, הציגו ערכי PME גבוהים מהממוצע. הוועדה מעלה את האפשרות שזה קורה בדיוק בגלל החיסכון בעמלה. להרחבה: מהם הנכסים הלא סחירים הפופולאריים בקרב המוסדיים ומי הכי חשוף להם? שני סייגים מלווים את הניתוח: מול מדד MSCI ומול ת"א 125 ערכי ה-PME חוצים את 1, והנתונים מסתיימים ב-2019.
- מהפך בדירוג קרנות הפנסיה - מי הובילה ומי אכזבה בספטמבר?
- קרן פנסיה בלי סוכן: כמה אפשר לחסוך בדמי הניהול ומה עלול ללכת לאיבוד בדרך
המשקל של הרכיב הזה בתוך העלות הכולל משתנה לפי המוצר. בקרנות הפנסיה הוא תופס בין 54.2% במנורה מבטחים ל-65.3% בהראל, כלומר יותר ממחצית ממה שהחוסך משלם. בקרנות ההשתלמות הוא נמוך בהרבה, בין 11% בילין לפידות ל-41% במגדל, משום ששם דמי הניהול מהצבירה גבוהים יותר ודמי הניהול מהפקדה נעדרים.
ויש כאן עיוות שכדאי להכיר: ככל שהחוסך התמקח טוב יותר, כך גדל חלקן של הוצאות ניהול ההשקעות בחשבון שלו. השיעור הזה הוא תכונה של עסקת דמי הניהול האישית, ולא של הקרן. חוסך עם הנחה עמוקה מגלה שרוב מה שהוא משלם יושב דווקא ברכיב שנמצא מחוץ לשליטתו.
דמי הניהול עצמם, לעומת זאת, ממשיכים לרדת. הממוצע הענפי בקרנות הפנסיה ירד חמש שנים ברציפות: 1.95%, 1.82%, 1.71%, 1.63% ולבסוף 1.57% מההפקדה, ובמקביל מ-0.19% ל-0.15% מהצבירה. הנתון האחרון מתייחס ל-2024 ופורסם בדוח הממונה בסוף אוקטובר האחרון. הנתון לשנת 2025 טרם פורסם, והוא צפוי בחודש הקרוב.
התקרה על הרכיב השלישי, לעומת זאת, בוטלה. מגבלה של 0.25% הייתה קיימת כהוראת שעה, פקעה בסוף 2022, ומאז כל גוף קובע ומפרסם את המגבלה שלו לכל מסלול בעצמו. החזרתה נעדרת מתוכנית העבודה של רשות שוק ההון לשנת 2026. להרחבה: החיסכון הפנסיוני בישראל: מההפקדה הראשונה ועד הקצבה האחרונה
מי שרוצה לדעת כמה הוא באמת משלם צריך לקרוא שני מספרים ולא אחד: את שורת העלות השנתית הצפויה בדוח, ואת דוח ההוצאות שהגוף מפרסם באתר שלו. הראשון מציג את התקרה, השני את הגבייה, והפער ביניהם הגיע השנה לפי שמונה.
