המלחמה באיראן כבר עלתה לארה"ב 38 מיליארד דולר - והמחיר עוד צפוי לעלות

המלחמה של ארה"ב באיראן מתחילה לקבל תג מחיר כלכלי רחב יותר. לפי הערכה חדשה של משרד התקציב של הקונגרס, CBO, העלות הישירה של חמשת חודשי הלחימה הראשונים מגיעה לכ-38 מיליארד דולר, ובמקביל צפויה המלחמה להוסיף כ-0.5 נקודת אחוז לאחד ממדדי האינפלציה המרכזיים של הפדרל ריזרב בתחילת 2027.

הסכום כולל את העלות של חידוש תחמושת שנעשה בה שימוש, ציוד שאבד בלחימה, שעות טיסה נוספות, פעילות מבצעית מוגברת ועלויות דלק גבוהות יותר. ההערכה דומה לנתון שהציג שר ההגנה פיט הגסת' בקונגרס ביולי, אז אמר כי עלות המלחמה כבר הגיעה לכ-37.5 מיליארד דולר.

כל חודש נוסף מוסיף מיליארדים

לפי ה-CBO, המשך הלחימה במתכונתה הנוכחית צפוי לעלות לפחות 2-3 מיליארד דולר נוספים בכל חודש. אם רמת האלימות תעלה או אם היקף המבצעים יתרחב, העלות החודשית עשויה להיות גבוהה אף יותר. המשמעות היא שגם ללא שינוי דרמטי באופי המלחמה, הארכתה במספר חודשים נוספים יכולה להגדיל משמעותית את העלות הישירה למשלם המסים האמריקאי. לכך עשויות להתווסף בהמשך הוצאות שאינן נכללות בהכרח בחישוב המבצעי המיידי.

ההערכה פורסמה בעקבות בקשה של חבר הקונגרס הדמוקרטי ברנדן בויל, הדמוקרט הבכיר בוועדת התקציב של בית הנבחרים, שביקש מה-CBO לבחון את העלויות המבצעיות, הלוגיסטיות והכלכליות של המלחמה ואת השפעתה על המחירים בארה"ב.

גם האינפלציה משלמת את המחיר

אחד החידושים המרכזיים בדוח הוא הניסיון לכמת את השפעת המלחמה על האינפלציה. השיבושים במשלוחי נפט וגז דרך מצר הורמוז צפויים, לפי ה-CBO, להעלות בתחילת 2027 את מדד המחירים המועדף על הפדרל ריזרב בכ-0.5 נקודת אחוז לעומת התחזית שפורסמה בפברואר.

גם אינפלציית הליבה צפויה להיות גבוהה יותר. לפי ההערכה, מדד ה-PCE ללא מזון ואנרגיה יהיה גבוה בכ-0.3 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת. ההשפעה על מדד הליבה אמנם מתפתחת לאט יותר, אך לפי ה-CBO היא גם צפויה להיות ממושכת ודביקה יותר. החשיבות של הנתון חורגת מעלויות האנרגיה עצמן. אם מחירי הדלק, ההובלה והייצור נותרים גבוהים לאורך זמן, חלק מההתייקרות יכול לחלחל בהדרגה לשירותים ולמוצרים נוספים, ולכן ההשפעה אינה בהכרח נעלמת גם אם מחירי הנפט מתייצבים.

מלאי התחמושת עלול לקחת שנים לשקם

מעבר לעלות הכספית ולאינפלציה, הדוח מצביע על בעיה אסטרטגית: השימוש הנרחב בתחמושת במהלך המלחמה דילל מלאים שיכולים להצריך חמש שנים ואף יותר כדי לשקמם. לפי ההערכה, הפער הזה עלול לצמצם את יכולתה של ארה"ב להגיב במהירות לעימות גדול נוסף. ה-CBO ציין במיוחד תרחיש שבו תפרוץ מלחמה מול יריב שמחזיק כמויות גדולות של טילים בליסטיים וטילי שיוט, והזכיר בהקשר הזה אפשרות לעימות בין סין לטייוואן.

החשש הזה עולה גם בקנה אחד עם בדיקות אחרות של מערכת הביטחון האמריקאית, שלפיהן בסיס הייצור התעשייתי מתקשה להגדיל במהירות את קצב ייצור התחמושת. במצב כזה, הבעיה אינה רק כמה כסף נדרש להחלפת המלאי, אלא גם כמה מהר ניתן לייצר את התחמושת בפועל.

המלחמה עלולה להימשך מעבר לבחירות

טראמפ המעיט בחשיבות הסיכון למחסור בתחמושת וטען כי לארה"ב יש כמויות כמעט בלתי מוגבלות של אמצעי לחימה. עם זאת, הדוח של ה-CBO מציג תמונה שונה ומדגיש כי שחיקה ממושכת במלאים עלולה להפוך לבעיה אם ייפתח מוקד לחימה נוסף.

• יפן שוקלת להכפיל את תקציב הביטחון: 3.5% מהתוצר, יותר מ-130 מיליארד דולר בשנה
• מלחמת איראן עלתה 33 מיליארד דולר, והבעיה האמיתית היא קו ייצור אחד בארקנסו

גם לוח הזמנים של המלחמה הפך פחות ברור. טראמפ אמר בתחילת מרץ שהעימות "כמעט" הסתיים, אך מאז כבר התייחס לאפשרות שהלחימה תימשך מעבר לבחירות אמצע הקדנציה ב-3 בנובמבר. לפי דיווחים, גם כמה מיועציו הבכירים העלו אפשרות שהעימות יימשך תקופה ארוכה בהרבה.

במקביל, בית הנבחרים קידם ביולי תוכנית תקציבית שאמורה להפנות כ-73 מיליארד דולר לצבא ולסוכנויות המודיעין עבור עלויות ישירות הקשורות למלחמה באיראן. התוכנית נתקעה בסנאט, ושם כבר אותתו כי הטיפול בה עשוי להידחות עד לאחר הבחירות.

בנפרד, עומדת על הפרק גם הצעה להגדיל את תקציב הפנטגון הרגיל בכ-350 מיליארד דולר בהוצאות חובה, כאשר חלק מהעלות אמור להיות ממומן באמצעות צעדים נגד הונאות במערכת הבריאות. אם הלחימה תימשך, הלחץ לשלב בין תוכניות התקציב האלה עשוי לגדול, וכך גם המחיר הכולל של המלחמה עבור התקציב הפדרלי.