כלל תשלם 55 אלף שקל לעיוור שנדחה בראיון עבודה

שמואל ביטון, עיוור המחזיק בתעודת עיוור ובעל ניסיון רב שנים כנציג מכירות ושירות טלפוני בחברות כמו בזק, AMG ו-AIG, הגיש מועמדות למשרת נציג טלפוני במוקד הר הביטוח של כלל ביטוח בבאר שבע. הראיון הטלפוני הראשוני עבר בשלום, אבל כשביטון סיפר לנציגת משאבי האנוש שהוא זקוק לתוכנת הקראה בשם NVDA כדי לעבוד מול המסך, הכל השתנה. למחרת נמסר לו כי אי אפשר להתקין את התוכנה מטעמי אבטחת מידע, ואפשר להציע לו לכל היותר הגדלת מסך. כעבור שבוע הוא זומן לראיון פרונטלי, נכשל לדבריה של מנהלת המוקד בסימולציית מכירה, וקיבל מכתב דחייה מנומס: "לאחר בחינת האפשרויות לשילובך בחברה, צר לנו להשיב על פנייתך בשלילה".

ביטון לא קנה את ההסבר, ותבע את כלל ביטוח על סכום של 70 אלף שקל, בטענה שנדחה בגלל עיוורונו ולא בגלל כישוריו, ושמעולם לא נבדקה ברצינות האפשרות לבצע עבורו את ההתאמות הנדרשות בעבודה. השופט יעקב אזולאי מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את התביעה ברובה, וחייב את החברה לשלם לו 50 אלף שקל פיצוי, בתוספת של 5,000 שקל הוצאות משפט.

הנתבעת טענה כי מדובר במשרה הדורשת אסרטיביות גבוהה במיוחד - שיחות יזומות ללידים קרים (מונח שיווקי-מכירתי שמתאר פנייה יזומה לאנשים שלא הביעו כל עניין קודם במוצר או בשירות, ולא הכירו את החברה מראש), כ-200 עד 250 שיחות במשמרת שרובן נגמרות בסירוב. לטענתה, ביטון פשוט לא עמד ברף הנדרש בסימולציית המכירה, וזה - ולא המוגבלות - מה שהכשיל אותו. אלא שבית הדין לא התרשם. הוא בחן הקלטה של שיחה בין נציגת החברה, שמזוהה בפסק הדין רק בשם גברת דורון, לבין ביטון, וקבע שהיא סותרת את הגרסה שהציגה החברה בבית המשפט. עובד המחשוב מטעם הנתבעת טען בתצהיר שלו שהובטח לביטון כי "בכל מקרה יימצא פתרון", אבל בהקלטה בפועל נשמעת דורון אומרת לו במפורש כי, "לגבי התמלול של המסך לקול, אין לנו את האפשרות הזאת, לצערי... אני דיברתי עם גורמים בכירים... אין לי מה [להציע]".

בית הדין ציין כי אף אחד מהעדים מטעם הנתבעת לא ידע להסביר את הפער בין מה שהובטח בתצהירים לבין מה שנאמר בפועל בזמן אמת. בנוסף, הנתבעת בחרה שלא להביא לעדות דווקא את דורון ואת מנהלת משאבי האנוש שמזוהה בפסק הדין רק בשם שלומית - שני הגורמים שהיו הכי מעורבים בקבלת ההחלטה. בית הדין קבע כי אי-הבאתן לעדות "מתפרש לרעת אמינות גרסתה של הנתבעת", בהתאם לכלל הוותיק שלפיו הימנעות מהבאת עד רלוונטי יוצרת הנחה שעדותו היתה פועלת נגד הצד שנמנע מלהביאו.

טופס ריאיון ריק וללא נוהל תקין

בית הדין מצא שורה ארוכה של פגמים בהליך הגיוס: טופס הריאיון שמילאה מנהלת המוקד הכיל רק את המשפט "לא מכירתי, לא מתאים, לא הצליח לסיים סימולציה", כשכל שאר השדות, כמו כושר ביטוי, אסרטיביות ויכולת למידה, נותרו ריקים. גם לא נשלח לביטון שאלון מועמד שהחברה עצמה מחייבת לפי הנוהל הפנימי שלה, וגורם ממשאבי אנוש לא היה מעורב בתהליך בכלל - בניגוד לנוהל הגיוס של כלל עצמה. השופט ציין גם כי ניסיונו הקודם של ביטון כנציג מכירות בתפקיד דומה בחברת ביטוח אחרת לא זכה כלל להתייחסות, וכי איש בחברה לא בדק עם ממליציו הקודמים מבזק.

בפסק הדין הודגש כי לפי הפסיקה קודמת בעניין מכון התקנים, "בשלב הקבלה לעבודה - האפליה חריפה יותר מאשר בשלבים מתקדמים של יחסי ההעסקה", ואין צורך להוכיח כוונה רעה כדי לקבוע שהתקיימה הפליה. די בכך שהמוגבלות היתה אחד השיקולים כדי להכתים את ההחלטה כולה.

בסופו של דבר בית הדין לא פסק את מלוא הסכום שביקש ביטון. השופט התחשב בכך שהוא מצא עבודה חדשה כבר בתוך פחות מחודש, ולכן לא נגרם לו נזק ממוני ממשי. אבל הוא קבע כי חובתה המוגברת של כלל כגוף ציבורי גדול, שמעסיק יותר מ-4,000 עובדים, לפעול בשוויון מצדיקה פיצוי משמעותי בעקבות הפגיעה בכבודו של ביטון. "המכלול המצטבר של הפגמים בהליך הגיוס", נקבע בפסק הדין, לא הותיר ספק: כלל ביטוח לא הוכיחה שדחיית המועמדות נבעה משיקולים ענייניים בלבד.