אנשים עם מוגבלות בישראל זכאים למגוון זכויות והטבות המעוגנות בחקיקה, ובהן קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, הנחות במיסוי, סיוע בהנגשת מקומות עבודה ומגורים, וזכויות ייחודיות בתחומי התחבורה והדיור, לרבות תגי חניה מיוחדים והתאמות בתחבורה הציבורית. הזכאות נקבעת
בהתאם לאחוזי נכות רפואית ותפקודית שקובעות ועדות מומחים. תהליך קביעת אחוזי הנכות עשוי להימשך זמן ולערב הליכי ערעור, נושא המעורר לעיתים ביקורת ציבורית על משך ההליך.
שוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות מהווה נושא מדיניות מרכזי, לנוכח שיעורי תעסוקה נמוכים
יחסית בקרב אוכלוסייה זו בהשוואה לכלל האוכלוסייה. המדינה מפעילה תמריצים למעסיקים המעסיקים עובדים עם מוגבלות, וכן תוכניות שיקום תעסוקתי והכשרה מקצועית ייעודיות.
לצד ההיבט הכלכלי, נושא הנגישות הפיזית והדיגיטלית עומד גם הוא בלב הדיון הציבורי, בהתאם לחוק
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המחייב התאמות במבנים ציבוריים, באתרי אינטרנט ובשירותים. ארגוני חברה אזרחית פועלים באופן שוטף לקידום זכויות האוכלוסייה ולאכיפת החקיקה הקיימת. ארגונים אלה מסייעים גם במיצוי זכויות מול המוסדות הרלוונטיים ובייצוג משפטי במקרים של
הפליה.
בתוך עשור זינק מספר כלי הרכב המשויכים לתגי נכה ב-322%; ורק כעת המדינה מתכוונת לבחון מחדש את הזכאויות, ורבים מהתגים עשויים שלא להתחדש. אלא שאת המנגנון שיצא משליטה היא עצמה בנתה - וכעת היא צריכה לתקן אותו בלי לפגוע במי שבאמת זקוקים לתג
