סין סוגרת מאות בנקים: מספר המוסדות במערכת צנח ב-23% בתוך ארבע שנים
יותר מ-670 גופים בנקאיים נסגרו בשנה האחרונה, כמעט כולם באזורים כפריים, כחלק מגל מיזוגים שנועד לצמצם סיכוני נזילות ולחזק את המערכת; במקביל, הבנקים הגדולים מקבלים הזרמות הון של עשרות מיליארדי דולרים
סין מצמצמת במהירות את מספר הבנקים הפועלים במדינה כחלק מניסיון לחזק את הפיקוח על מוסדות קטנים ולצמצם סיכונים במערכת הפיננסית. מספר הגופים הבנקאיים ירד ל-3,139, ירידה של כ-23% בתוך ארבע שנים. בשנה האחרונה לבדה נסגרו יותר מ-670 גופים בנקאיים, מספר שיא, וכמעט כולם פעלו באזורים כפריים. מדובר במהלך רחב של מיזוגים, פירוקים והעברת פעילות לבנקים חזקים יותר.
מאחורי המהלך עומדת חולשה מתמשכת בבנקים האזוריים והכפריים. מוסדות רבים מתמודדים עם איכות נכסים נמוכה, הון מוגבל וממשל תאגידי חלש, במיוחד באזורים פחות מפותחים.
החולשה מרוכזת בבנקים הקטנים
הבנקים האזוריים והכפריים מחזיקים יחד ביותר מרבע מנכסי המערכת הבנקאית בסין, ולכן גם אם כל מוסד בנפרד קטן יחסית, הבעיה אינה שולית מבחינה מערכתית. בחלק מהמקרים הרשויות מעדיפות למזג את הבנק החלש לתוך מוסד אחר במקום לאפשר לו להמשיך לפעול באופן עצמאי. המטרה היא לצמצם את הסיכון לאירועי נזילות ולשמור על אמון המפקידים.
דוגמה לכך נרשמה ביולי בעיר ווהאן, שם הרשויות השתלטו על Z-Bank, שהחזיק בנכסים של כ-124 מיליארד יואן בסוף 2024, והעבירו אותו לתוך Hankou Bank.
זה היה מהלך חריג יחסית, והשתלטות ראשונה מסוגה מאז פרשת Baoshang Bank ב-2019. אותו אירוע נחשב לנקודת מפנה ביחס של הרשויות לסיכוני נזילות במוסדות קטנים.
הנדל"ן והריבית לוחצים על הרווחיות
המהלך מגיע בתקופה שבה גם התנאים המאקרו-כלכליים מקשים על הבנקים. הריבית הנמוכה והדפלציה שוחקות את מרווחי הריבית, כלומר את הפער בין הריבית שהבנקים משלמים למפקידים לבין הריבית שהם גובים על הלוואות.
במקביל, המשבר המתמשך בשוק הנדל"ן מאז 2021 פגע בביקוש לאשראי ובאיכות חלק מהנכסים. משקי בית מפחיתים מינוף, בעיקר במשכנתאות, והבנקים נאלצים להסיט יותר אשראי למגזר העסקי.
גם קצב צמיחת האשראי הכללי מתמתן. נתוני המימון החברתי הכולל ממשיכים להצביע על גידול, אך בקצב נמוך יותר, ובחלק מהחודשים אף נרשמה ירידה חריגה בהלוואות יואן חדשות.
הגדולים מקבלים הון, הקטנים עוברים מיזוגים
הרשויות כבר פועלות גם לחיזוק הבנקים הגדולים. בספטמבר הוכרזה הזרמת הון של 54 מיליארד דולר למבטחים ולשניים מהבנקים הגדולים במדינה, ICBC ו-Agricultural Bank of China.
- נעצר בארה"ב: הבריח שרתים עם שבבי אנבידיה בשווי 300 מיליון דולר לסין
- ב.מ.וו: רווחיות בשפל של 25 שנה - ההנהלה מבטיחה להשתפר
המהלך הגיע אחרי הזרמה של כמעט 70 מיליארד דולר לארבעה בנקים ממשלתיים גדולים נוספים בשנה שעברה. כלומר, בעוד הבנקים הגדולים מקבלים חיזוק הוני, חלק מהבנקים הקטנים פשוט נבלעים במוסדות אחרים. במונגוליה הפנימית, למשל, מספר הבנקים ירד מיותר מ-100 ל-12 בלבד לאחר מהלך קונסולידציה רחב סביב Inner Mongolia Rural Commercial Bank.
מבחינת הרגולטורים, היתרון ברור: פחות בנקים קטנים משמעותם פחות מוקדים פוטנציאליים של משבר נזילות, פחות מוסדות שדורשים פיקוח נפרד ויכולת טובה יותר לרכז הון וניהול סיכונים. המהלך גם מכין את המערכת לסביבה שבה הצמיחה הכלכלית איטית יותר והאשראי כבר לא מתרחב בקצב שאפיין את שנות הפריחה. במצב כזה, בנקים חלשים מתקשים יותר להסתיר הפסדים או להסתמך על צמיחה מהירה שתפתור בעיות ישנות.
גל הסגירות משקף שינוי עמוק יותר במערכת הפיננסית הסינית - מעבר מעידן של התרחבות מהירה לעידן שבו הרשויות מנסות לחזק את המוסדות החזקים ולסגור מוקדי חולשה לפני שהם הופכים לבעיה רחבה יותר.
