ביטוח לאומי סירב להלוואה לנכה לרכב - מה קבע ביה"ד?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק באחרונה לטובת עומרי יחזקאל, אדם עם מוגבלות קשה בניידות, בתביעתו נגד המוסד לביטוח לאומי. הסיפור שלו ממחיש כיצד פרשנות נוקשה של הסכמים ביורוקרטיים עלולה להותיר נכים קשים ללא גישה לניידות שהם זקוקים לה באופן חיוני.

אלא שמצבו הבריאותי הידרדר. באוגוסט 2024 הוא הגיש תביעה להחלפת הרכב, וביקש להיבדק שוב בוועדה להתאמת רכב. הוועדה שהתכנסה בספטמבר 2024 קבעה לראשונה כי קיימת לו "עילה עקרונית לרכב לאביזרים מיוחדים" - שינוי מהותי במעמדו.

המקדמה של 60 אלף שקל

בהסתמך על אישור הזכאות שהוא קיבל מהביטוח הלאומי, חתם יחזקאל על חוזה עם יבואן רכב ושילם מקדמה של כ-60 אלף שקל. אבל אז, ביוני 2025, הוא קיבל את הבשורה הקשה: הביטוח הלאומי דוחה את בקשתו להלוואה מקרן ההלוואות. הנימוק: מחיר הרכב החדש שווה או נמוך מהרכב הקודם שלו ללא מסים, ולכן על פי סעיף 12(ה) להסכם, הוא לא זכאי.

• שליח וולט נפצע בנסיעה בין משלוחים - האם זו תאונת עבודה?
• תבעה קצבת שאירים אחרי מות בעלה - למה נדחתה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הביטוח הלאומי טען שיחזקאל נבחן כמחליף רכב - החליף רכב פרטי ברכב פרטי, ולכן יש לקחת בחשבון את מחיר הרכב הקודם. יחזקאל, לעומת זאת, טען שהוא "רוכש רכב לראשונה", כי זו הפעם הראשונה שנקבעה לו עילה לרכב עם אביזרים מיוחדים. מדובר בפער כספי משמעותי: רוכש לראשונה זכאי להלוואה של עד 80% ממחיר הרכב החדש, ללא קיזוז.

בסיכומיו, סיפר יחזקאל כי הוא "סטודנט ועובד, נמצא בתהליך שיקום, ועיכוב בקבלת הרכב פוגע קשות בתפקודו". הוא טען שהביטוח הלאומי התעלם מפסיקה מחייבת של בית הדין הארצי בעניין ש.א. מ-2018, שקבעה בדיוק במצבים כאלה שנכה שמצבו הידרדר ונזקק לראשונה לרכב עם אביזרים מיוחדים, ייחשב "רוכש לראשונה".

"פרשנות המצמצמת את הזכאות"

השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, יחד עם נציגי הציבור שרה רומנקביץ ועדי כהן, קיבלו את עמדת התובע במלואה. בית הדין קבע שהפסיקה המנחה בעניין "ש.א." חלה במקרה זה: "במקרה דנא, אין חולק כי התובע לא רכש בעבר רכב לאביזרים מיוחדים ולא קיבל הלוואה מכוח הסכם ההלוואות עבור רכב כזה. על כן, יש לראותו כ'רוכש לראשונה' בהתאם להלכה המנחה".

• תביעה ב-100 מיליון שקל נגד עיריית יהוד-מונסון על עיכוב פרויקט
• ביהמ"ש חסך לחברת משאב מס של 10 מיליון שקל על מכירת מספנות ישראל
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

השופטים ביקרו את עמדת הביטוח הלאומי וכתבו ש"פרשנות הנתבע מצמצמת את הזכאות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם רוח ההסכם והפסיקה". בהקשר הזה, הם הזכירו את קביעת בית הדין הארצי, שלפיה פרשנות שכזו "יוצרת איפה ואיפה בין מבקשי הלוואה שונים... תוך פגיעה ממשית בזכויותיו שלא מצאנו לה הצדקה".

בית הדין גם דחה את הטענה שסוג הרכב (פרטי מול מסחרי) פוסל את הזכאות. נקבע כי הוועדה להתאמת רכב עצמה, שהיא הגורם המקצועי, אישרה את הבחירה ברכב פרטי וכי היא "ממליצה על רכב עם מושב גבוה". בנוסף, הביטוח הלאומי עצמו הודה בתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק כי,"במידה והועדה קובעת זכאות לרכב פרטי כשיש עילה לרכב לאביזרים מיוחדים, קיימת זכאות עקרונית גם להלוואה מקרן ההלוואות".

הפגיעה באינטרס ההסתמכות

נקודה מרכזית נוספת בפסק הדין נגעה לעובדה שיחזקאל כבר שילם מקדמה של 60 אלף שקל ליבואן. השופטים כתבו ש"דחיית בקשת התובע לאחר שקיבל אישור זכאות עקרוני, ובהסתמך עליו התקשר בחוזה עם יבואן רכב ושילם מקדמה בסך 60,000 ש"ח, יצרה פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות שלו". הם הדגישו כי "הנתבע לא יכול להתעלם מהנזק הכלכלי שנגרם לתובע, אשר נותר עם התחייבות כספית משמעותית ללא מקור מימון". הביטוח הלאומי ניסה להסתמך על הלכה אחרת, פסק דין נורית חדיף, אך בית הדין דחה את הטענה וקבע שהלכה זו עוסקת בקצבת ניידות ולא בהלוואה מקרן ההלוואות, ולכן אינה רלוונטית למקרה.

בשורה התחתונה, הביטוח הלאומי חויב לאשר ליחזקאל את ההלוואה המבוקשת בתוך 30 יום, ולשלם לו 2,000 שקל עבור הוצאות משפט. פסק הדין מצטרף לשורה של פסיקות שמחזקות את זכויותיהם של מוגבלי ניידות קשים מול המוסד לביטוח לאומי, ומבהיר שוב שהחמרה במצב הבריאותי פותחת זכאויות חדשות, גם אם הם כבר קיבלו בעבר סיוע עבור רכב אחר.