המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף האחראי על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, ותפקידו להבטיח רשת ביטחון כלכלית לאזרחים בעתות מצוקה או שינוי במעגל החיים. המוסד גובה דמי ביטוח לאומי מהעובדים, מהמעסיקים ומהעצמאים, ומעביר קצבאות מגוונות - ובהן זקנה, נכות, אבטלה,
ילדים ומזונות.
קצבת הזקנה שמשלם המוסד מהווה נדבך בסיסי בהכנסה של רבים לאחר הפרישה, לצד החיסכון לפנסיה שנצבר במהלך שנות העבודה. לכן, כשמדובר בתכנון פיננסי לגיל השלישי, חשוב לבחון את שני המקורות
יחד - הקצבה הממלכתית והחיסכון הפרטי - כדי לקבל תמונה מלאה של ההכנסה הצפויה בפרישה.
מבחינה כלכלית רחבה, המוסד לביטוח לאומי הוא שחקן ענק במשק, המנהל היקפי כספים אדירים. חלק מעודפי הגבייה מושקעים באגרות חוב ייעודיות של המדינה, ולכן איתנותו הפיננסית ארוכת
הטווח היא נושא לדיון ציבורי מתמשך, על רקע מגמות דמוגרפיות כמו הזדקנות האוכלוסייה. יציבותו נוגעת לכל אזרח, והיא נבחנת גם בהקשר הרחב יותר של שוק ההון והמדיניות התקציבית. מעבר לקצבאות, המוסד ממלא תפקיד
מרכזי גם בזמני משבר לאומי, עת הוא נדרש להעביר פיצויים וסיוע להיקפים רחבים של אזרחים ועסקים, ובכך משמש בולם זעזועים חשוב למשק כולו.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל פסק דין מוסכם מ-2018, אחרי שהוא קבע כי המוסד לביטוח לאומי הסכים לו מתוך טעות, וכי המבוטח עצמו ידע על כך ולא גילה. "לא שוכנענו שהנתבע פעל בתום לב, שכן חזקה כי היה מודע לכך שההחלטה... בטלה ומבוטלת במועד שבו נתן הסכמתו",
נכתב בפסק הדין
בית הדין הארצי החזיר את התיק לבירור מחדש, ובית הדין האזורי בתל אביב קבע כי יצחק זאב סולובייצ'יק מתאים לשמש תובע ייצוגי נגד המוסד לביטוח לאומי בתביעה שעניינה הכנסות משכר דירה בחו"ל. הוא אישר את הגשת התובענה הייצוגית סביב השאלה אם עליו לשלם דמי ביטוח
לאומי או שהוא פטור
בית הדין לעבודה בנוף הגדליל-נצרת קבע כי הפסקה בין תקופות מילואים שנגרמה מפציעה בשירות לא יכולה לפגוע בגובה התגמול: "אין לראות את ההפסקה בין תקופות המילואים כ'הפסקה בעיסוק' המנתקת את רצף המילואים לצורך חישוב התגמולים, שכן מדובר בהפסקה בשירות שנגרמה כתוצאה
מפציעה במהלך ועקב שירות המילואים"
בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל-נצרת דחה את תביעותיו של בוריס לטר, עו"ד במקצועו, שניהל נגד המוסד לביטוח לאומי סדרה של הליכים סוערת בעניין הבטחת הכנסה - חלקה בשם עצמו וחלקה בשם הוריו הקשישים
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעתה של רבקה חיימוב, שטענה שלא ידעה על חוב דמי ביטוח שנוצר לה כעצמאית. השופטת רחל בר"ג-הירשברג: "לא ניתן לרכוש ביטוח לאחר שהתרחש האירוע המזכה"
אחרי הזינוק שנרשם ב-2024, נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על ירידה במספר הישראלים שביקשו להפסיק את תושבותם בישראל מיוזמתם. ב-2025 הוגשו 6,651 בקשות יזומות לניתוק תושבות, לעומת 7,756 בשנה הקודמת. גם בקרב עולים חדשים נרשמה ירידה בולטת, בעוד שקבוצות הגיל שמובילות
את הבקשות נותרו כמעט ללא שינוי - בעיקר בני 31 עד 50
אדם עם 100% נכות נלחם במשך שנים כדי לקבל קצבה ברמה ג'. כשהתגלה שאגף השיקום הנחה את עובדיו - בהתייעצות עם הלשכה המשפטית - לחזור בהם מהמלצתם ולהוריד לו את הדרגה, השופטת לא נתנה לזה לעבור
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי אשה שעבדה בחברה של בעלה יותר מ-20 שנה, פעלה כ"בעלת שליטה בעקיפין" ולא כעובדת שכירה. בין השאר, התברר שלבעל לא היה כרטיס אשראי, והוא השתמש בזה של העסק לצרכים פרטיים - וההוצאות האלה קוזזו מהשכר של אשתו דווקא
אשה צעירה תבעה דמי לידה מהביטוח הלאומי לאחר שעבדה כשכירה בעסק של בעלה בבני ברק. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי: לא הוכח "גרעין מהותי" של יחסי עבודה, והתביעה נדחתה