נפצע במילואים, ואז ביטוח לאומי קיצץ את דמי האבטלה שלו
בית הדין לעבודה בנוף הגדליל-נצרת קבע כי הפסקה בין תקופות מילואים שנגרמה מפציעה בשירות לא יכולה לפגוע בגובה התגמול: "אין לראות את ההפסקה בין תקופות המילואים כ'הפסקה בעיסוק' המנתקת את רצף המילואים לצורך חישוב התגמולים, שכן מדובר בהפסקה בשירות שנגרמה כתוצאה
מפציעה במהלך ועקב שירות המילואים"
מילואימניק שנפצע בתרגיל פינוי פצועים, נאלץ לעבור ניתוח ולהחלים - וגילה בהמשך שהמחיר על ההחלמה שלו הוא ירידה דרסטית בתגמול המילואים שהוא מקבל. בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל-נצרת קבע שזו טעות, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את התשלום.
נתנאל גולן קיבל דמי אבטלה מיוני 2023 בסכום של 474.8 שקל ליום, לפי שכרו הקודם. באוקטובר של אותה השנה הוא גויס למילואים בצו 8 ושירת כלוחם, בתחילה עד דצמבר, ואז שוב מינואר עד אפריל 2024. עבור כל יום מילואים הוא קיבל תגמול בגובה דמי האבטלה שלו, כפי שהחוק קובע למי שהיה מובטל ערב הגיוס.
הבעיה התחילה במרץ 2024, באמצע התקופה הזו. בזמן תרגיל מסוקים ופינוי פצועים גולן נפצע תבזמן שהרים אלונקה, אובחן עם בקע וקרע בשריר, ויצא לתקופת מחלה. במאי הוא עבר ניתוח לתיקון הבקע, ואגף השיקום במשרד הביטחון קבע שהבקע החמיר בעקבות שירות המילואים. עד יוני הוא קיבל ממשרד הביטחון תגמולי טיפול רפואי.
ביולי 2024 גולן גויס שוב למילואים, הפעם לתפקיד מינהלה, ולתקופה ארוכה שנמשכת עד מרץ 2026. אלא שהפעם ביטוח לאומי שילם לו רק 311 שקל ליום - הרבה פחות מהסכום שהוא קיבל קודם. הסיבה: בין תום שירות המילואים הראשון לתחילת השני חלפו יותר מ-60 יום, ולפי החוק והתקנות, מי שעברה עליו "הפסקה בעיסוק" של יותר מ-60 יום מאבד את הזכות לחישוב לפי מצבו התעסוקתי הקודם ועובר לתעריף המינימום.
ביטוח לאומי התעקש על הפרשנות הפורמלית
גולן טען שאי אפשר להתייחס לתקופת המחלה שלו כאל הפסקה בין שירות לשירות רגילה, משום שבמהלכה הוא לא היה יכול לעבוד או לשרת מסיבות שלא היו תלויות בו כלל. ביטוח לאומי מנגד, התעקש על הפרשנות הפורמלית: עברו יותר מ-60 יום, ולכן חל תעריף המינימום. המוסד גם טען שתגמולי הטיפול הרפואי שקיבל גולן ממשרד הביטחון אינם הכנסה לפי החוק, ולכן הם ממילא לא יכולים לשמש בסיס לחישוב.
בית הדין, בהרכב השופטת רויטל טרנר ונציגי הציבור עאמר דניאל ומשה חזות, קיבל את התביעה במלואה. בפסק הדין נקבע במפורש כי "אין לראות את ההפסקה בין תקופות המילואים כ'הפסקה בעיסוק' המנתקת את רצף המילואים לצורך חישוב התגמולים, שכן מדובר בהפסקה בשירות שנגרמה כתוצאה מפציעה במהלך ועקב שירות המילואים". ההרכב הבהיר שהסעיף שעליו הסתמך הביטוח הלאומי נועד למצב שבו אדם חדל מלהיות שכיר או עצמאי מסיבה הקשורה בו, ולא למצב שבו הוא נפצע תוך כדי מילוי חובתו הצבאית.
בית הדין הוסיף התייחסות אישית למצבו של גולן, וקבע כי "תקופת השיקום וההחלמה של התובע לא היתה רצונית אלא נכפתה עליו כתוצאה ישירה מפציעה שנגרמה לו במהלך מילוי תפקידו כחייל מילואים. לכן, אין לפרש את תקופת המחלה כ'הפסקה' אשר מובילה להפחתת התגמול". כלומר מי שנפצע בגלל שהוא שירת, לא אמור להיענש כלכלית על כך שהצבא נזקק לו שוב רק אחרי שהחלים.
צריך לחשב את הזכויות שלו לפי השכר האמיתי שקדם לירידה
ההרכב נשען גם על פסיקה קודמת של בית הדין הארצי בעניין דמי אבטלה, שלפיה כששכרו של מבוטח יורד מסיבה שאינה תלויה בו - כמו מחלה או תאונה - צריך לחשב את הזכויות שלו לפי השכר האמיתי שקדם לירידה, ולא לפי הרגע המקרי שבו נסגר החישוב. השופטים ציטטו מפסיקה זו את הקביעה שיש "מגמה לשמר את ההכנסה המלאה של המבוטחים במקרים בהם הכנסה זו יורדת מפאת סיבות שאינן תלויות בהם" - רציונל שלדעת בית הדין חל באותה מידה גם על תגמולי מילואים.
בית הדין אף התייחס לתיקון חקיקה חדש יחסית, שנכנס לתוקף רק ב-2025 ומעניק הגנה דומה למי שחוזר למילואים בתוך פחות מ-90 יום בתקופת חירום. אף שהתיקון לא חל פורמלית על המקרה של גולן, בית הדין קבע שניתן ללמוד ממנו על התכלית הכללית של המחוקק - להגן על משרתי מילואים שמתקשים להתפרנס בפער שבין שירות לשירות.
- השמועות הופרכו: האם המילואים באמת מפרקים את המשפחות?
- מה מגיע לבן או בת הזוג של משרת מילואים ב-2026: מענקים והקלות למשפחה
בסופו של דבר, בית הדין הורה לביטוח הלאומי לחשב מחדש את תגמולי המילואים של גולן החל מיולי 2024, לפי גובה דמי האבטלה שקיבל לפני תקופת המילואים הראשונה שלו, ולא לפי תעריף המינימום. בנוסף, חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם לגולן 3,000 שקל הוצאות משפט.
