משה אולניק - איש הקיבוצים שניהל את הפועלים 15 שנה לצד יושבי הראש

משה אולניק הגיע לבנק הפועלים מהתנועה הקיבוצית. ב-1969 מונה לנציג הקיבוצים בדירקטוריון הבנק, בשנה שבה יעקב לוינסון התחיל להפוך אותו מבנק שלישי בגודלו לבנק הגדול במדינה. ב-1970 מונה למועצה המייעצת של בנק ישראל, וב-1973 ליושב ראש חברת ההשקעות של הבנק. בשנים 1977 עד 1979 היה מזכיר חברת העובדים של ההסתדרות, הגוף שהחזיק אז בבנק, בקור, בסולל בונה ובחלק גדול מהמשק הישראלי.

1979-1994: 15 שנה בניהול הבנק

ב-1979 נכנס אולניק להנהלת הבנק כמנכ"ל משותף וממלא מקום יושב ראש ההנהלה, ונשאר בתפקיד 15 שנה, לצד שני יושבי ראש: גיורא גזית עד 1986, ואחריו עמירם סיון. אלה היו השנים הקשות בתולדות הבנק: האינפלציה של תחילת שנות השמונים, ויסות מניות הבנקים והתמוטטותו באוקטובר 1983, המעבר של הבנק לידי המדינה, ועדת בייסקי שהרחיקה את גזית, ואחר כך שנות השיקום של סיון. אולניק היה האיש שנשאר במקומו כשהיושבים התחלפו, ויצא מהבנק ב-1994.

אחרי הפועלים עמד בראש דירקטוריון בנק משכן, בנק המשכנתאות של הקבוצה, בשנים 1994 עד 1998. במקביל לקריירה הבנקאית היה חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון מהקמתה ועד 2018, והקים וניהל את ועדת הביקורת שלה 30 שנה. מי שרוצה להבין איך הגיעו הבנקים לידי המדינה ב-1983 ימצא הסבר במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית.

ראשי בנק הפועלים לדורותיהם

אולניק שימש מנכ"ל משותף בתקופה שבה נוהל הבנק בידי יושב ראש הנהלה ומנכ"לים משותפים. עד 2002 נקרא התפקיד "מנהל" או "יושב ראש ההנהלה".

את בנק משכן שאולניק עמד בראשו מיזג הפועלים לתוכו בהמשך, והמשכנתאות הפכו למוצר ליבה של הבנק בתקופת ציון קינן.