יעקב לוינסון - יו"ר הנהלת הפועלים שהפך את הבנק לגדול

יעקב לוינסון נולד ב-7 באוגוסט 1932. ב-1951 הצטרף לקיבוץ ראש הניקרה, ב-1958 סיים לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית, וב-1960 נשא לאישה את נורית זלניק. את הקריירה עשה בחברת העובדים של ההסתדרות: ב-1963 מונה לראש האגף הכלכלי שלה, ב-1964 הקים את חברת הנדל"ן אמות, ואחר כך את זרוע ההשקעות שניהלה את כספי קרנות הפנסיה של ההסתדרות. ב-1968, בן 36, מונה לראש בנק הפועלים, אז הבנק השלישי בגודלו בישראל.

1968-1983: מבנק שלישי לבנק הגדול במדינה

לוינסון עמד בראש הבנק 15 שנה, תחילה כיושב ראש ההנהלה ומ-1976 כיושב ראש הדירקטוריון. בתקופתו גדל הבנק מ-60 סניפים ל-330, רכש בנקים קטנים, וכבר ב-1971 עקף את דיסקונט והיה לשני בגודלו, ובהמשך לבנק הגדול בישראל. ב-1971 נפתח סניף בלונדון, ב-1974 בניו יורק, וב-1975 הוקמה חברת כרטיסי האשראי ישראכרט. לוינסון היה מקורב לשר האוצר פנחס ספיר, וסירב שלוש פעמים, ב-1974 וב-1977, להצעות לכהן כשר האוצר בעצמו.

1984: החקירה והסוף

ב-1983 פרש מהבנק, ובאותה שנה התמוטט ויסות מניות הבנקים, שהעביר את הפועלים לידי המדינה. בינואר 1984 פרסם השבועון "העולם הזה" תחקיר על אי-סדרים כספיים בחברות שניהל, ונפתחה חקירה. ב-23 בפברואר 1984 שם קץ לחייו בירייה ברמת גן, בן 51. במכתב שהשאיר טען לחפותו, וכתב שאינו יכול לשאת את מסע ההשמצה נגדו. המבנה שבנה, בנק גדול עם חברות אחזקות ופעילות בחו"ל, נשאר אחריו ועבר את ההסדר בידי גיורא גזית, ואחר כך בידי עמירם סיון, שניהל את הבנק 16 שנה עד ההפרטה ואחריה.

מי שרוצה להבין איך הגיעו הבנקים הגדולים לשליטת המדינה ב-1983 ימצא הסבר במדריך על התפתחות הכלכלה הישראלית. בלאומי, הבנק שלוינסון עקף, עמד באותן שנים ארנסט יפת, שהועדת בייסקי ראתה בו את האחראי המרכזי לויסות.

ראשי בנק הפועלים לדורותיהם

לוינסון עמד בראש הבנק בשנים שבהן הפך מבנק של ההסתדרות לבנק הגדול בישראל. עד 2002 נקרא התפקיד "מנהל" או "יושב ראש ההנהלה", ובחלק מהתקופות ניהלו את הבנק כמה מנהלים במשותף.

הבנק שלוינסון בנה הופרט ב-1997, עבר את משבר הסאב-פריים בתקופת צבי זיו, ואת המעבר לבנקאות בטלפון בתקופת אריק פינטו; ישראכרט שהקים הונפקה בבורסה ב-2019.