עשרה שיקים חוזרים ושנה בלי פנקס: איך חשבון הופך למוגבל, ולמה זה נועל את מאגר האשראי
חוק שיקים ללא כיסוי סופר עשרה סירובים בתוך שנים עשר חודשים, עם חמישה עשר ימים לפחות בין הראשון לאחרון, ומטיל הגבלה של שנה. הגבלה שנייה מרחיבה אותה לשנתיים ולכל החשבונות, כולל המשותפים, ובנק ישראל מדווח את הנתון למאגר נתוני האשראי כמידע שלילי מובהק
עשרה שיקים שסורבו מחוסר כיסוי בתוך שנים עשר חודשים, ולפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לאחרון, מספיקים כדי שחוק שיקים ללא כיסוי יטיל על החשבון הגבלה של שנה. הספירה מצטברת לאורך התקופה כולה, והיא מתנהלת ברקע גם אצל מי שכיסה כל שיק בדיעבד למחרת.
ההגבלה נוגעת לשיקים בלבד, וזה ההבדל שרוב הלקוחות מגלים מאוחר. הבנק מפסיק לכבד שיקים שנמשכו על החשבון, לא יונפקו פנקסים חדשים, ואי אפשר לפתוח חשבון שיקים נוסף. במקביל, חוק הבנקאות משנת 1981 מחייב את הבנקים לפתוח לכל אזרח חשבון ביתרת זכות בשקלים גם בתקופת ההגבלה, ובו כרטיס למשיכת מזומן, כרטיס חיוב מיידי, הרשאות לחיוב חשבון וגישה לערוצים הדיגיטליים.
הדרגה השנייה מתרחבת מהחשבון אל האדם. הגבלה חמורה מוטלת על מי שנצברו לו שתי הגבלות רגילות בחשבונות בנק שונים, או על מי שהוגבל שוב באותו חשבון פחות משלוש שנים מסיום ההגבלה הקודמת. משכה שנתיים, והיא חלה על כל החשבונות שבבעלותו, לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים, וגם על חשבונות שהוא מיופה כוח בהם ואינו בעליהם.
השותף שלא היה קשור לאירוע נושא במחיר חלקי. איסור השימוש בשיקים חל על החשבון שבו הוא שותף, אבל עצם השותפות עם לקוח מוגבל, או מתן ייפוי כוח לו, אינם יוצרים סימון שלילי על השותף עצמו. ההבחנה הזאת חשובה בחשבון משפחתי ובחשבון של שני בעלים בעסק קטן, שבו צד אחד מגלה את ההגבלה כשהשיק הראשון חוזר.
מסלול נפרד לגמרי מגיע מארבעה גופים שאינם בנקים: ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי, המרכז לגביית קנסות ובתי הדין הרבניים. הגבלה שמוטלת בעקבות חוב שלא שולם מולם מוגדרת כהגבלה חוץ בנקאית, ומשכה עשוי להגיע עד חמש שנים, כלומר יותר מכפליים מההגבלה החמורה.
ההודעה עצמה מגיעה בשני ערוצים: מכתב מהבנק והודעת טקסט, ובה קישור לדף אישי באתר בנק ישראל שמרכז את פרטי ההגבלה ומאפשר להנפיק אישור סטטוס עבור צד שלישי. האישור הזה נדרש בדרך כלל מול משכיר דירה, מול ספק שמבקש ערבות או מול לקוח עסקי, והוא הדרך להראות שההגבלה הסתיימה כשהרישום הישן עדיין צץ בחיפוש.
מה זה עושה לדוח נתוני האשראי
בנק ישראל הוא אחד ממקורות המידע של מערכת נתוני האשראי, וההגבלות הבנקאיות מדווחות אליה מכוח חוק נתוני אשראי. הן אינן נשארות בין הלקוח לבנק שלו: כל נותן אשראי שמקבל את הדוח רואה אותן, ובעל עסק יכול לבדוק מול המערכת או מול דף איתור החשבונות המוגבלים באתר בנק ישראל אם השיק שהוגש לו נמשך על חשבון מוגבל. להרחבה: מה בדיוק כתוב בדוח נתוני האשראי ואיך מוציאים אותו בחינם.
גבול אחד נשמר דווקא בתוך המערכת הבנקאית. המידע על ההגבלות מועבר לבנקים לצורך מילוי תפקידם לפי החוק, ובנק ישראל אוסר עליהם להשתמש בו לצרכים מסחריים, ובכלל זה לדרג באמצעותו את הלקוח. הערוץ השני, זה שדרך חוק נתוני אשראי, פתוח לעומת זאת גם לנותני אשראי שאינם בנקים, וזה הערוץ שמגיע בסופו של דבר אל הדוח שהלקוח עצמו מוציא.
הסיווג של ההגבלה הבנקאית הוא מידע שלילי מובהק, ומכאן נובעת ההשלכה שכמעט לא מדברים עליה. סעיף 22 לחוק מאפשר לבקש הפסקת איסוף ומחיקה של הנתונים שנאספו, אבל מי שדווחו עליו נתונים שליליים מובהקים חסום מהבקשה הזאת שלוש שנים. מחיקה מהמאגר: מה אפשר לבקש מבנק ישראל ומה זה עולה מפרט את המסלול, וההגבלה נועלת אותו בדיוק בתקופה שבה הרצון להיעלם מהמאגר הוא הגדול ביותר.
הבנק שטעה מחויב לתקן מיד. לקוח שסבור ששיק הוחזר שלא כדין פונה לבנק, ואם הטעות אושרה הבנק מתקן את הרישום ומעביר הודעה לבנק ישראל כדי שהמידע יתעדכן בכל המערכת הפיננסית. כשתשובת הבנק שלילית נפתח המסלול השיפוטי: בקשה לביטול הבאתו של שיק במניין מוגשת לבית משפט השלום לפי סעיף 10 לחוק, ובין העילות שנדונות בו טעות בנקאית, עיקול שהוטל על החשבון ונסיבות שמנעו מהלקוח לדעת שאין כיסוי.
מעבר מתשלום בשיקים דחויים להרשאה לחיוב חשבון או להעברה מוציא את התשלומים ממניין הסירובים לגמרי, ולמהלך הזה יש גם מחיר מידע: חובות שנצברים בהרשאות ישירות מול ספקים כמעט אינם מופיעים במאגר, ולכן הם גם אינם בונים היסטוריית תשלומים חיובית. הצעד המקדים השני זול עוד יותר: בדיקת יתרת החשבון מול מועדי הפירעון של השיקים שכבר נמסרו, ולא מול היתרה של היום.
סיום ההגבלה אינו מחזיר את הפנקס. ההחלטה אם לאשר שיקים ומסגרת אשראי נתונה לבנק המסחרי בלבד, בלי סמכות התערבות של בנק ישראל, והיא נשענת על התנהלות החשבון בחודשים שלפני הפנייה. מדרג מקורות האשראי מראה מה עולה למי שנדחה בבנק ופונה לאשראי חוץ בנקאי בתקופה הזאת, ובאיזה פער ריבית זה נגמר.
