עמלות עו"ש 2026: לקוח במסלול משלם 10 שקלים בחודש, לקוח מחוץ למסלול עד 164 - הטבלה לפי בנק

לקוח לאומי במסלול הבסיסי משלם 10 שקלים בחודש, לקוח דיסקונט 9. במסלול המורחב שניהם משלמים 25. הפער נפתח דווקא אצל מי שנשאר מחוץ למסלולים: פעולה בערוץ ישיר עולה בלאומי 1.65 שקלים ובדיסקונט 1.85, פעולת פקיד 5.50 מול 5.90, ולאומי גובה גם מינימום חודשי של 5.50 שקלים. לקוח שמבצע בחודש 50 פעולות דיגיטליות ו-10 פעולות בסניף משלם לפי המחירון 137.5 שקלים בלאומי ו-151.5 בדיסקונט, פי חמישה וחצי עד פי שישה ממחיר המסלול המורחב שמכסה בדיוק את אותה כמות פעולות.

המסלול הבסיסי הוא המוצר היחיד בעו"ש שמחירו קבוע בחוק: כללי הבנקאות (עמלות) מגבילים אותו ל-10 שקלים בחודש, תמורת עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולת פקיד אחת, והבנק חייב לצרף אליו כל לקוח שמבקש. המסלול המורחב, עד 50 פעולות בערוץ ישיר ו-10 פעולות פקיד, נע בין 20 ל-30 שקלים לפי הבנק, ומחירו פתוח. בבנצ'מרק של בנק ישראל לסוף 2025 הממוצע במערכת עמד על 8.6 שקלים לבסיסי ו-21.3 למורחב, כשבנק ירושלים גובה 9.5 שקלים בכל אחת מארבע העמודות ווואן זירו אפס.

16% בלבד מחשבונות העו"ש רשומים למסלול כלשהו, לפי דיווח המפקח על הבנקים למחצית הראשונה של 2025. 62% מהלקוחות משלמים ממילא עד 10 שקלים בחודש, אבל 22% משלמים יותר מזה ועדיין נשארים מחוץ למסלול, קבוצה שהמסלול המורחב היה חוסך לה כסף. העלות הממוצעת למשק בית הגיעה באותו דיווח ל-31.5 שקלים בחודש, 11.5 על ניהול החשבון ו-20 על כרטיס החיוב, כלומר 378 שקלים בשנה לעומת 349 שנה קודם. מתוך ה-378, 150 שקלים הולכים לכרטיס, 138 לפעולות בעו"ש ו-90 להמרות מט"ח, ובסקירה השנתית של הפיקוח ל-2025 המספר החודשי כבר 31.6 שקלים, עלייה של 9% בשנה.

הבנצ'מרק מודד גם כמה עולה אותו סל פעולות למי שמשלם לפי המחירון. סל בסיסי, 10 פעולות ישירות ופעולת פקיד, עולה מחוץ למסלול בין 16 שקלים ביהב ל-26.4 במרכנתיל, ממוצע 19.6, כלומר כמעט פי שניים ממחיר המסלול הבסיסי. הסל המורחב, 50 פעולות ישירות ו-10 פעולות פקיד, כבר מגיע ל-100 שקלים ביהב, 137.5 בלאומי, 140.5 בפועלים, 151.5 בדיסקונט, 156 במזרחי טפחות ו-164 במרכנתיל, ממוצע מערכת 117.5. סקירת הפיקוח לפי בנק מודדת דבר אחר, את העלות בפועל של עו"ש וכרטיס ללקוח ממוצע מחוץ למסלול, ולכן המספרים שם שונים וגבוהים יותר.

שלושה פרופילים, שלושה מחירים

לקוח קל, שמבצע עד 10 פעולות בחודש באפליקציה ומגיע לסניף פעם בחודש לכל היותר, משלם במסלול הבסיסי 120 שקלים בשנה, ובלאומי מחוץ למסלול 264. ההפרש, 144 שקלים, הוא המחיר של בקשת הצטרפות אחת שעדיין מחכה.

לקוח בינוני, 30 פעולות דיגיטליות ושלוש פעולות פקיד בחודש, משלם לפי המחירון בלאומי 66 שקלים בחודש, 792 בשנה, לעומת 300 במסלול המורחב. לקוח כבד, שממצה את מכסת המורחב, נמצא בטבלה שלמעלה: 137.5 מול 25 בחודש, 1,350 שקלים הפרש בשנה. מי שמעבר ל-50 פעולות ישירות משלם על העודף לפי המחירון גם בתוך המסלול, ואצלו הספירה של הפעולות קובעת יותר מהבחירה בבנק.

פעולת הפקיד היקרה במערכת, 6.80 שקלים במזרחי טפחות, מופיעה בהשוואת עמלות הפקיד והערוץ הישיר שפורסמה בתחילת 2026, לצד 1.65 שקלים לפעולה בערוץ ישיר באותו בנק. בבנקים המסורתיים האחרים הטווח הוא 5.50 עד 6.50 שקלים לפקיד ו-1.35 עד 1.75 לפעולה דיגיטלית, ובדיגיטליים אפס בשני הסעיפים.

3.1 מיליארד שקלים גבו הבנקים ממשקי בית ומעסקים קטנים במחצית הראשונה של 2025, עלייה של 7%. עמלות העו"ש הן 18% מהסכום, כ-560 מיליון; ניירות ערך מובילים עם 29%, כ-900 מיליון, וכרטיסים אחריהם עם 19%. מי שסיים לסדר את המסלול ממשיך לצ'ק ליסט השנתי מול הבנק, שם דמי המשמרת ועמלות הקנייה והמכירה בתיק ההשקעות שוקלים יותר מכל פעולת פקיד. גם מסגרת האשראי נושאת עמלה רבעונית משלה, מחוץ לכל מסלול, והמדריך על המינוס לפי בנק עוסק בה.

ההצטרפות למסלול דורשת ספירה: שלושה חודשי דפי חשבון, סימון של הפעולות בערוץ ישיר ושל הפעולות בסניף, וחלוקה בשלוש. עד 10 פעולות ישירות בחודש - בסיסי; מעל זה ועד 50 - מורחב; ומי שמעבר לזה בודק בנק דיגיטלי עם דמי ניהול אפס או מעבר מלא, כי הניוד עצמו חינם. את הבקשה מגישים באפליקציה או בסניף, הבנק חייב לאשר, והחיוב החדש נראה בדף החשבון בחודש שאחרי. כללי העמלות מחייבים את הבנק להציע את המסלולים ללקוחותיו, ובכל זאת 84% מהחשבונות נשארו ב-2025 מחוץ להם, רובם לקוחות שמשלמים ממילא פחות מ-10 שקלים בחודש. תסריט השיחה המלא להורדת עמלות, כולל דמי הכרטיס, מופיע במדריך נפרד.

• מעמלת סוויפט ועד פירעון מוקדם: התביעות שמחזירות ללקוחות הבנקים כסף
• עשר דקות מול דף החשבון: איך להוזיל את עמלות הבנק?

דמי הכרטיס, 20 שקלים בחודש בממוצע, נשארים מחוץ לכל מסלול, והורדתם היא שיחה נפרדת. מסלול העמלות נוגע לחלק הקטן יותר בחשבון, דמי ניהול החשבון עצמם, 11.5 שקלים בחודש.

למה 84% מהחשבונות עדיין מחוץ למסלול

המספר הזה הוא לב העניין. המסלול אינו הטבה שמגיעה מעצמה, והבנק לא מעביר אליו לקוח שמשלם יותר מדי. ההצטרפות היא בקשה יזומה של בעל החשבון, וכל עוד היא לא נעשית ממשיך החיוב לרוץ לפי המחירון. הקבוצה שמפסידה מזה הכי הרבה היא אותם 22% שכבר משלמים יותר מ-10 שקלים בחודש ובכל זאת נשארו בחוץ, ואצל חלק מהם ההפרש השנתי נמדד במאות שקלים.

יש לכך גם הסבר פשוט. עמלת עו''ש יורדת בחיוב חודשי אחד, מפוזרת על עשרות שורות קטנות, ובדרך כלל אינה נצברת לסכום שמכאיב בבת אחת. 31.5 שקלים בחודש נראים זניחים, אבל 378 שקלים בשנה כבר נראים אחרת, ואצל לקוח כבד מחוץ למסלול מדובר ב-1,350 שקלים הפרש שנתי מול אותה בדיוק רמת שירות.

הבנקים הדיגיטליים: אפס בעו''ש, לא אפס בכל השאר

בבנקים הדיגיטליים עמלת הפעולה בערוץ הישיר ועמלת הפקיד עומדות שתיהן על אפס, ולכן כל החישוב שלמעלה מתאפס. זה לא אומר שאין שם עלויות, אלא שהן עברו למקום אחר: וואן זירו העלה את עמלת המרת המט''ח שלו ל-3%, שיעור שמייקר כל קנייה בחו''ל ומחזיר חלק מהחיסכון. פפר הוא מקרה אחר לגמרי, מותג דיגיטלי של לאומי שבו החשבון נשאר חשבון בלאומי, כך שמעבר אליו אינו מעבר בנק.

הבחירה בין בנק מסורתי, בנק דיגיטלי וחשבון בבית השקעות תלויה פחות בעמלת הפעולה ויותר בשאלה מה עוד מתנהל באותו מקום: משכנתה, מסגרת אשראי, תיק ניירות ערך ופעילות מטבע חוץ. ההשוואה בין שלוש האפשרויות מראה שלקוח שמנהל הכל בבנק אחד מגיע לתוצאה שונה לגמרי מלקוח שמפצל.

• המדריך המלא לפיס ולווינר: כמה עולה ומה הסיכוי?
• יוקר המחיה בישראל יצר צרכן חדש: פחות נאמן, יותר מחושב ויותר חסכן

כשגם המסלול לא מספיק: מעבר בקליק

אם אחרי המעבר למסלול המחיר עדיין גבוה, נשארת אפשרות ההחלפה. מאז רפורמת המעבר בקליק אושרו כ-223 אלף בקשות להעברת פעילות פיננסית בין בנקים, וכמעט רבע מיליון לקוחות החליפו חשבון בשלוש שנים. השירות מנתב יתרות, הוראות קבע וחיובים אוטומטיים לחשבון החדש בלי שהלקוח יצטרך לעדכן כל גורם בנפרד.

יש גם מה שנשאר מאחור. הלוואה קיימת אינה עוברת עם החשבון, וכך גם כספת, וניתוב הזיכויים ממשיך לרוץ שנים קדימה. מי ששוקל מעבר צריך לבדוק קודם מה נשאר בבנק הישן, כי חשבון שנשאר פתוח בשביל הלוואה אחת ימשיך לשאת עמלות משלו.