הבינלאומי גבה 13 דולר על כל הודעת סוויפט, השופט קבע 5.7 שקלים - והבנק יחזיר את ההפרש

במשך שנים גבה הבנק הבינלאומי מלקוחותיו העסקיים הגדולים 13 דולר על כל הודעת סוויפט שנשלחה במסגרת העברת מטבע חוץ לחו"ל. בפסק דין שניתן ב-18 באוקטובר בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע השופט הבכיר רון סוקול שהעלות הממשית של הודעה כזו היא 5.7 שקלים, והורה לבנק להחזיר לחברי הקבוצה כל שקל שגבה מעבר לזה. ההחזר חל על תשלומים מ-31 במרץ 2015 ועד יוני 2024, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

את התביעה הייצוגית הגישה חברת סייברלוג'יק, שמחזור הפעילות שלה עולה על 5 מיליון שקל ולכן היא מוגדרת כעסק גדול. בפברואר 2021 העבירה החברה 1,100 דולר לחשבון בארצות הברית. בהודעה שקיבלה מהבנק הופיעו שני חיובים: 18.87 דולר תחת הכותרת "עמלתנו", ו-9.75 דולר תחת הכותרת "הוצ' דואר/סוויפט", אחרי הטבה. לטענת החברה, משעה שהבנק עצמו סיווג את התשלום כהוצאה, מותר לו לגבות רק את מה שההודעה עולה לו בפועל. לפי התחשיב שלה, זה לא יותר מ-0.025 שקל להודעה של עד 1,000 תווים.

מה הבנק טען להגנתו?

הבינלאומי טען שמשלוח הודעות סוויפט הוא שירות נפרד, ולכן מותר לו לגבות עליו עמלה. לדבריו, כחבר באגודת סוויפט הוא נדרש לעמוד בדרישות רגולטוריות, לתחזק מערכות ושרתים ייעודיים ולקודד כל הוראה לפי הכללים של האגודה. הבנק הפנה לעמדת בנק ישראל ולפסק דין שניתן במרץ 2024 בבית המשפט המחוזי מרכז, שבו נדחתה בקשה דומה של סייברלוג'יק נגד בנקים אחרים. בנוסף ציין שכל לקוח חותם לפני ההעברה על טופס שבו הוא מסכים במפורש לתשלום עמלת הסוויפט. על פסק הדין במרכז הגישה סייברלוג'יק ערעור לעליון, שעדיין לא הוכרע.

לחלופין טען הבנק שגם אם מותר לו לגבות רק את ההוצאה, ההוצאה שלו גבוהה מהעמלה. מנהל מערך סחר ותשלומים בינלאומיים בבנק, מורן שטרק, פירט בתצהיר את עלויות המערכת, והבנק חישב שעלות ממוצעת של הודעה היא 10.34 שקלים, מול תשלום ממוצע של 13 שקלים. לפי החישוב הזה, כל הפער שנגבה ביתר מסתכם ב-2,650 שקל בלבד, והתביעה היא "תביעת סרק".

למה השופט קבע שזו לא עמלה על שירות?

סוקול הסתמך דווקא על התצהיר של הבנק. שטרק כתב שם ש"השירות נועד להבטיח שההוראה תתקבל, תזוהה ותטופל על ידי הגורם המקבל". מכאן, לפי השופט, "עולה בבירור כי לא מדובר בשירות נפרד ומובחן משירות העברת הכספים". הלקוח ביקש להעביר מטבע חוץ, וההודעה היא רק אמצעי להשלים את ההעברה.

גם בתעריפון של הבנק מצא השופט בלבול. בחלק מהפרקים התשלום על הודעות סוויפט מופיע כעמלה, ובאחרים כהוצאה או תחת הכותרת "דואר". "כיצד יוכל לקוח המעיין בתעריפון ורואה כי משלוח הודעות סוויפט מופיע בעמודת הוצאה להבין כי העלות היא כמפורט בפרק סחר חוץ תחת הכותרת 'דואר'?", שאל. מסמך לא ברור מפרשים נגד מי שניסח אותו, ולכן נקבע שהבנק התחייב לגבות רק את ההוצאה. השופט קבע עוד שהצגת התשלום כהוצאה וגביית עמלה קבועה מפרות את איסור ההטעיה בחוק הבנקאות, וגם את החוזה עם הלקוחות.

הפיקוח ההדוק על המחירים בבנקים חל בעיקר על יחידים ועסקים קטנים, שמשלמים לפי תעריפון סגור שקבע בנק ישראל, כמו עמלות העו"ש שמשלמים לקוחות פרטיים. עסקים גדולים, שמחזורם עולה על 5 מיליון שקל, נמצאים מחוץ לפרק הזה בחוק, והבנק רשאי לקבוע להם מחירים בעצמו. לפי פסק הדין, זה עדיין לא מתיר לו להציג עמלה כאילו הייתה החזר הוצאה.

איך הגיע השופט ל-5.7 שקלים?

התחשיב של הבנק לא התקבל. מתצהיר שטרק עלה שלמעלה ממחצית הלקוחות קיבלו הנחות או פטור מהתשלום, ושב-2023 רק 6% מהם שילמו את המחיר המלא שבתעריפון. "דברים אלו מלמדים כי אין קשר בין ההוצאה בפועל שמוציא הבנק למשלוח הודעת סוויפט, לבין התשלום שנקבע בתעריפון", כתב סוקול. כבר בהחלטה לאשר את הייצוגית, ביוני 2024, הוא קבע ש"התעריף של 13 דולר לכל הודעת סוויפט לא מבוסס על חישוב הוצאות בפועל".

השופט פסל גם חלק מהרכיבים שהבנק הכניס לעלות. שכר עובדים שעוסקים במשימות נוספות ועלויות העבודה מול בנקים קורספונדנטים שייכים, לדבריו, לשירות העברת הכספים עצמו ולא להודעה. הוא הכיר רק בתשלומים לתאגיד סוויפט ובעלויות המחשוב, ולקח מהם את השיעור שהבנק עצמו ייחס להודעות הרלוונטיות, 5.25%. כך התקבלו 3,291,750 שקל של הוצאות, שחולקו ב-576,600 הודעות שנשלחו בתקופה. התוצאה היא 5.7 שקלים להודעה. לפי שער של כ-3.3 שקלים לדולר, 13 דולר הם כ-43 שקל, פי 7.5 מהסכום שנקבע.

• 65 אלף שקל ביקשו, 39 אלף קיבלו: הייצוגית נגד טן על בקבוקים ריקים
• הפניקס תשלם 1.24 מיליון שקל על שליחת ספאם

מי יקבל את הכסף ומתי?

זכאים להחזר בעלי חשבונות שמוגדרים כעסק גדול, ששילמו על הודעות סוויפט בעסקאות מטבע חוץ, סחר חוץ ויהלומים יותר מ-5.7 שקלים להודעה. מי שקיבל הנחה יקבל רק את ההפרש בין מה ששילם בפועל ל-5.7 שקלים. השופט דחה את הבקשה לחשב גם את ריבית החובה שנצברה בחשבונות בגלל החיובים, אחרי שהבנק טען שהחישוב מורכב ודורש משאבים לא סבירים.

סכום ההשבה הכולל עדיין לא ידוע. הצדדים הסכימו מראש שלא יוצגו בשלב הזה נתונים על יישום פסק הדין, ושאם יוגש ערעור, ההחזר ימתין להכרעה בו. סייברלוג'יק תקבל גמול של 5% מסכום ההשבה בפועל, ועורכי הדין שלה שכר טרחה של 20% בתוספת מע"מ. ההחזר אמור להגיע ישירות לחשבונות הלקוחות, ומה שלא יאותר יועבר לקרן. ייצוגיות על עמלות מטבע חוץ אינן חדשות בשוק הבנקאי, כמו ההסדר שבו לאומי יחזיר ללקוחותיו עמלת מטבע חוץ בהיקף של 2 מיליון שקל.

הבנק כבר ניסה פעם אחת לעצור את ההליך. בקשת רשות הערעור שלו על אישור הייצוגית נדחתה בעליון במרץ 2026, אחרי שגישור בין הצדדים נכשל. עד 15 בנובמבר יודיע הבינלאומי אם הוא מערער על פסק הדין, והתיק יחזור לשולחנו של סוקול יום אחר כך.