העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן

שלוש עמלות מרכזיות נגבות מכם בכרטיס האשראי, ורובן אינן מופיעות בשום מקום שאתם מסתכלים בו. דמי הכרטיס נגבים בכל חודש בסכום קבוע. עמלת המרת המט״ח נגבית על כל עסקה שאינה בשקלים. עמלת משיכת המזומן נגבית בכל פעם שאתם מוציאים כסף בכספומט עם הכרטיס. שלושתן מפורטות בתעריפון, מסמך שחברות האשראי חייבות לפרסם, וכמעט איש אינו פותח.

התעריפון הוא המסמך שקובע, ולא הפרסומת ולא נציג המכירות. הוא נמצא באתר של כל חברה מנפיקה תחת ״תעריפון ועמלות״, הוא מסודר לפי שם העמלה, ולצד כל עמלה מופיעים התעריף המדויק והערות שמסבירות מתי היא נגבית ומתי היא מוזלת. תעריפים מתעדכנים מעת לעת, ולכן המספר שמופיע בתעריפון בגרסתו העדכנית הוא היחיד שקובע עבורכם.

דמי כרטיס: הסכום שנגבה גם בחודש שלא השתמשתם

דמי כרטיס נגבים מדי חודש עבור כל כרטיס בנפרד, בין אם השתמשתם בו ובין אם לא. בתעריפון של מקס, כרטיס קלאסיק חויב ב-12.90 שקל לחודש, כרטיס בינלאומי ב-15.90 שקל וכרטיס זהב ב-19.90 שקל. בשוק כיום נהוגים סכומים בטווח של כ-15 עד כ-25 שקל לחודש לכרטיס, ובכרטיסי קאשבק נפוצה שנה ראשונה בפטור ואחריה חיוב של כ-18 עד 20 שקל. התעריף המדויק שלכם מופיע בתעריפון של החברה המנפיקה.

19.90 שקל לחודש נשמע כמו כלום ועולים 238.80 שקל בשנה. מי שמחזיק שני כרטיסים משלם קרוב ל-480 שקל בשנה, ומשפחה עם ארבעה כרטיסים פעילים מגיעה לקרוב ל-1,000 שקל. הסכום הזה נגבה שקט, בשורה נפרדת בדף הפירוט, ואינו קשור בשום צורה לכמה קניתם.

מנגנון הפטור הוא החלק המעניין, והוא כתוב בתעריפון עצמו. בתעריפון של מקס נקבע תעריף מוזל בכרטיס קלאסיק החל מהיקף עסקאות של 1,750 שקל בחודש, ופטור מלא מדמי כרטיס במסלולים מסוימים החל מהיקף עסקאות של 5,000 שקל בחודש. משמעות הדבר שריכוז ההוצאות בכרטיס אחד במקום פיזור בין שלושה עשוי לבטל את דמי הכרטיס לגמרי, במקום לשלם אותם שלוש פעמים.

הגדרת ״עסקה״ לצורך הפטור צרה יותר ממה שנדמה. התעריפון מציין במפורש שההגדרה אינה כוללת משיכות מזומן בארץ ובחו״ל, זיכויים, העברות כספים, עמלות, חיובי ריבית ומוצרי אשראי. מי שמשך מזומן בסכום גדול והניח שהגיע לסף הפטור יגלה שהמשיכה כלל לא נספרה.

שלוש פעולות מקטינות את הסעיף הזה בלי לוותר על דבר. הראשונה היא לספור כמה כרטיסים פעילים יש בבית ולסגור את אלה שאינם בשימוש, כי הכרטיס ממשיך לחייב גם כשהוא שוכב במגירה. השנייה היא לבדוק בתעריפון מהו סף העסקאות לפטור בכרטיס שלכם ולרכז אליו את ההוצאות הקבועות. השלישית היא לברר אם המועדון שאתם משתייכים אליו כולל פטור מדמי כרטיס, כי חלק ממועדוני הצרכנות נותנים פטור מלא לאורך כל תקופת החברות [[C13]].

עמלת המט״ח: שתי שכבות, לא אחת

עמלת המרת המט״ח היא ההוצאה הנסתרת הגדולה ביותר, והסיבה היא שהיא בנויה משתי שכבות נפרדות. השכבה הראשונה היא עמלה באחוזים שגובה החברה המנפיקה, בטווח של כ-2.5% עד 3% בהתאם לחברה ולסוג הכרטיס. בתעריפון של מקס נקוב שיעור של 3% שחל על כל העסקאות ומשיכות המזומן במט״ח. השיעור המדויק בכרטיס שלכם מופיע בתעריפון ומשתנה בין החברות ובין מותגי הכרטיסים.

השכבה השנייה חבויה בשער ההמרה עצמו, וזו השכבה שכמעט איש אינו יודע עליה. התעריפון של מקס מפרט שכאשר אין שער יציג בבנק ישראל למטבע העסקה, מתבצעת המרה כפולה: בכרטיסי ויזה ממטבע העסקה המקורי לדולר לפי שער שנקבע בידי ויזה אינטרנשיונל, ומשם לשקל לפי השער היציג. בכרטיסי מאסטרקארד ההמרה עוברת דרך האירו לפי שער שנקבע בידי מאסטרקארד אינטרנשיונל, ומשם לשקל. כל מעבר כזה נושא הפרש שער משלו, והוא נוסף על האחוזים שגובה החברה.

• סוכן, ישיר או אונליין: מי משלם למי ואיך זה משפיע עליכם
• שלוש עמלות עומדות בין הלווה לפירעון מוקדם - והגדולה נולדת

המשמעות המעשית גדולה במיוחד במטבעות שאינם דולר או אירו. תשלום בבאט תאילנדי, בלירה טורקית או בפזו מקסיקני עובר דרך שתי המרות לפני שהוא הופך לשקלים, ואחר כך מתווספים האחוזים. בעסקה בדולר או באירו, שלהם קיים שער יציג של בנק ישראל, ההמרה ישירה והשכבה הזו נחסכת. אותה חופשה עצמה, באותו סכום, עולה יותר במדינה שמטבעה אינו נסחר מול השקל.

10,000 שקל של הוצאות בחו״ל בעמלה של 3% עולים 300 שקל בעמלה. חופשה משפחתית שבה עובר בכרטיס סכום של 12,000 שקל מייצרת כ-360 שקל, וזו הוצאה שאינה מופיעה בשום תקציב שמישהו הכין מראש. בכרטיס שעמלתו 2.5% אותה חופשה עולה כ-300 שקל, והפער בין שני כרטיסים שנמצאים באותו ארנק מגיע ל-60 שקל על חופשה אחת, ולכמה מאות בשנה שבה טסים פעמיים [[C17]].

שכבה שלישית מתווספת מרצון, וזו הגרועה מכולן. כשמסוף התשלום בחו״ל שואל אתכם אם ברצונכם לשלם בשקלים במקום במטבע המקומי, מדובר בשירות שנקרא המרה דינמית. בשירות הזה בית העסק או מפעיל המסוף קובע את שער ההמרה במקום חברת האשראי שלכם, והשער כמעט תמיד גרוע מהשער היציג. הערכות בשוק מדברות על ייקור של כ-5% עד 7% בעסקה, ועמלת המט״ח של החברה מתווספת עליו בחלק מהמקרים. הכלל פשוט: תמיד לשלם במטבע המקומי.

חיובי המט״ח נגבים בעיתוי שונה משאר הכרטיס, ובזה יש עלות נוספת. בתעריפון של מקס נקבע שעסקאות בבתי עסק בחו״ל, עסקאות באינטרנט בבית עסק שמקום מושבו בחו״ל ועסקאות במטבע חוץ בישראל מחויבות באופן מיידי ולא במועד החיוב החודשי. דחיית החיובים האלה למועד החודשי אפשרית לבקשת הלקוח, אך היא נושאת ריבית, למעט בסוגי כרטיסים מסוימים שבהם הדחייה ניתנת בלי ריבית. קנייה באתר סיני או אמריקאי מהספה בסלון נחשבת לעסקת מט״ח לכל דבר, גם כשהמחיר מוצג לכם בשקלים.

כרטיסים שמציעים פטור מלא מעמלת מט״ח נכנסו לשוק בשנים האחרונות, והם הדרך היעילה ביותר לחסוך את הסעיף הזה. חלקם מגבילים את הפטור בתקרה שנתית, חלקם מגבילים אותו לקטגוריות מסוימות כמו טיסות ומלונות, וחלקם מתנים אותו בהיקף שימוש חודשי. התנאים משתנים בין הכרטיסים ומתעדכנים, ולכן הבדיקה צריכה להיעשות בתנאי הכרטיס הספציפי ובתעריפון שלו, ולא לפי כותרת המבצע [[C11]].

• המדריך הגדול לכרטיסי אשראי: מה זה, איך זה עובד ומה זה באמת עולה
• עשרת הכרטיסים החזקים בישראל: מה כל אחד נותן וכמה הוא עולה

משיכת מזומן: הפעולה היקרה ביותר בכרטיס

משיכת מזומן בחו״ל עולה כ-3% עד 3.5% מסכום המשיכה, לפי החברה. בתעריפון של מקס אותו שיעור של 3% חל גם על משיכות מזומן במט״ח, לצד סכום מינימלי במונחי דולר. משיכה של 2,000 שקל בכספומט בחו״ל עולה כ-60 עד 70 שקל, ובכספומט מקומי בחו״ל מתווספת לעיתים עמלה של המפעיל שאין לחברת האשראי שליטה עליה.

משיכת מזומן בישראל בכרטיס אשראי היא פעולת אשראי לכל דבר. הכסף מגיע ממסגרת האשראי בכרטיס, ולא מהיתרה בחשבון, ולכן הוא נושא עמלה וריבית מיום המשיכה. בכרטיסים מתגלגלים המצב חמור יותר: בחלק מהם משיכת המזומן מצטרפת אוטומטית ליתרה המתגלגלת ונושאת את ריבית הכרטיס, שעומדת בממוצע על כ-15.6% בשנה, עד שהפיקוח על הבנקים דרש לאפשר ללקוח לבחור אחרת [[C6]].

ההבחנה בין כרטיס אשראי לכרטיס דביט חשובה כאן במיוחד. משיכה בכרטיס חיוב מיידי מושכת מהיתרה שלכם בחשבון ואינה יוצרת חוב, ומשיכה בכרטיס אשראי לוקחת מימון מהחברה. שני הכרטיסים נראים כמעט זהים ונמצאים לעיתים באותו ארנק, וההבדל ביניהם בכספומט הוא ההבדל בין פעולה חינמית לפעולה שנושאת עמלה וריבית [[C2]].

העמלות הקטנות שמצטברות

שורה של עמלות נקודתיות מופיעה בתעריפון ואיש אינו זוכר אותן. בתעריפון של מקס מופיעות עמלה של 5 שקלים על הודעה בגין פיגור בתשלומים, 145 שקל על מכתב התראה של עורך דין, 60 שקל לבקשת פירעון מוקדם של אשראי, 40 שקל על הנפקת כרטיס חלופי, 34 שקל על משלוח כרטיס עם שליח בארץ, ו-15 שקל על טיפול בהכחשת עסקה שנמצאה בלתי מוצדקת.

חלק גדול מהעמלות האלה מוזל או מבוטל בביצוע עצמאי. אותו תעריפון מציין הנחה של 50% בביצוע חלק מהפעולות באתר או באפליקציה במקום בטלפון, ופטור מלא בהפקת מסמכים בערוצים הישירים. מי שמזמין מסמך או מבצע פעולה דרך נציג משלם עליה, ומי שמבצע את אותה פעולה בעצמו במסך משלם פחות או כלום.

עמלת ההכחשה ראויה להסבר, כי היא מרתיעה אנשים שלא לצורך. הכחשת עסקה היא הזכות שלכם לדווח לחברה על חיוב שלא ביצעתם או שאינו תואם את מה שסוכם, והיא הכלי המרכזי להתמודדות עם חיוב כפול, עם מנוי שהמשיך להיגבות אחרי ביטול או עם רכישה שלא סופקה. התעריפון של מקס מציין שהעמלה על טיפול בהכחשה תיגבה במקרים שבהם החברה מצאה שההכחשה לא הייתה מוצדקת, ולא בכל פנייה. מי שמזהה חיוב שאינו שלו אמור לפנות, ולא לוותר בגלל החשש מעמלה.

הבדיקה שכדאי לעשות אורכת דקות ספורות. פותחים את דף הפירוט החודשי, מחפשים את השורות שאינן עסקאות, ומסמנים כל שורה שאינה מובנת. מול כל שורה כזו נכנסים לתעריפון של החברה המנפיקה ורואים בדיוק מה נגבה ולמה. שלוש בדיקות כאלה בשנה מספיקות כדי לתפוס שינוי בתעריף, כרטיס שנשכח או עמלה שנגבתה בטעות [[C18]] [[C1]].

מי שרוצה לראות איך הוצאות קטנות מצטברות בקנה מידה גדול ימצא את זה בכל חישוב ארוך טווח. בחישוב הפנסיה אפשר לראות איך אחוז אחד של דמי ניהול משנה את הסכום הסופי במאות אלפי שקלים, ואותו היגיון פועל על אחוז וחצי הפרש בעמלת מט״ח. המדריך למסים מסביר איזה חלק מההוצאות שלכם ניתן להכיר לצורכי מס, וזה רלוונטי לעצמאים שמשלמים דמי כרטיס ועמלות מט״ח על פעילות עסקית.