
מנכ"ל אובר רוצה תשובה גם בשבת: מי עוד חושב כמוהו, ומה קורה למניה
דרה קוסרושאחי מצפה לתגובה למיילים בסוף השבוע, ואובר מפטרת כ-3,300 עובדים ומוחקת שכבות ניהול. אמזון וג'יי.פי מורגן הולכות באותו כיוון, איירביאנבי ואטלסיאן בכיוון ההפוך. ובינתיים העסק של אובר צומח ב-24% והמניה יורדת בכ-15% מתחילת השנה
שבת, מייל מהמנכ"ל. אין תשובה? ביום ראשון מגיע עוד מייל, והפעם יש בו סימן שאלה אחד וזהו. ככה דרה קוסרושאחי, מנכ"ל אובר, תיאר בתחילת השנה את הקצב שהוא מצפה לו מהאנשים שלו. מי שמגיע לאובר כדי לעבוד בהילוך סרק, לדבריו, יתקשה להחזיק שם מעמד, ועובד שלא משתפר גם אחרי שקיבל הערות עלול למצוא את עצמו בחוץ.
אז זה נשמע כמו עוד מנכ"ל קשוח שמדבר בפודקאסט. אבל החודש אובר הודיעה על פיטורי כ-10% מהעובדים, כ-3,300 איש.
רגע, מה בדיוק קורה באובר?
החברה מקצצת כ-20% משכבת המנהלים ומכוונת בעיקר למי שיושב שבע שכבות ניהול או יותר מתחת למנכ"ל. כמעט חצי מהצוותים הזעירים, אלה שבהם מנהל אחראי על עובד אחד או שניים, ייעלמו, וחלק מהמנהלים יחזרו לעבוד בלי כפיפים. במקביל כמעט כל מי שעבד מרחוק צריך לעבור למשרד, שלושה ימים בשבוע, ובסוף הדרך בערך 1% מהעובדים יישארו בתפקידים מרוחקים. אצל עובדים צעירים אובר אפילו מעדיפה שהמנהל והצוות ישבו באותו בניין.
למה לקצץ כשהחברה מרוויחה?
קוסרושאחי טוען שהבעיה נולדה מהצלחה. ההכנסות של אובר כמעט שילשו את עצמן בתוך כחמש שנים, ובדרך נוספו יחידות ומנהלים, וגם צוותים שכל העבודה שלהם הייתה לתאם בין צוותים אחרים. עכשיו הוא רוצה חברה פשוטה ומהירה יותר, ולפנות כסף לרובוטקסי. אובר כבר התחייבה להשקיע בתחום יותר מ-10 מיליארד דולר בשנים הקרובות.
וגם ה-AI משחק פה: חברות טכנולוגיה מעריכות שעובד אחד עם כלים אוטומטיים יכול לעשות היום עבודה של יותר אנשים, ולכן הן מגדילות הכנסות בלי להגדיל את כוח האדם באותו קצב. כשתפקידי התיאום והאדמיניסטרציה מתכווצים, מי שנשאר נשאר עם יותר עבודה על הראש.
והוא עצמו? כשהוא בעיר הוא שומר זמן לארוחת ערב עם המשפחה, ואז חוזר למיילים בערב ומוקדם בבוקר. מבחינתו אפשר לשלב גמישות ועבודה אינטנסיבית: לעובד יש חופש מסוים לגבי המקום והשעות, והחברה מצפה בתמורה לתפוקה גבוהה ולזמינות.
אז מי צודק פה?
לגישה של קוסרושאחי יש טיעונים לא רעים. ארגון עם פחות שכבות מחליט מהר יותר, וכשיש פחות מנהלים באמצע ברור יותר מי אחראי על מה. בשווקים שרצים כמו AI ורובוטקסי, שבוע של עיכוב עולה כסף. והתומכים מצביעים על אובר עצמה: כשקוסרושאחי הגיע ב-2017 החברה שרפה מיליארדי דולרים בשנה, והיום היא מייצרת יותר מ-10 מיליארד דולר בתזרים חופשי בשנה.
המתנגדים מביאים מחקר ותיק על עובדי מפעלי תחמושת בבריטניה, שמצא שהתפוקה עולה יחד עם השעות עד בערך 48-50 שעות בשבוע, מאטה מאוד אחרי 55, ומי שעובד 70 שעות לא מייצר יותר ממי שעובד 55. יש גם צד בריאותי: המחיר של 60 שעות עבודה בשבוע, ממחלות לב ועד שבץ, ולפי הערכות בינלאומיות שבוע של 55 שעות ומעלה מעלה את הסיכון לשבץ בכ-35%.
ומה עם החזרה למשרד? בדיקה של יותר מ-3 מיליון עובדי טכנולוגיה ופיננסים בחברות S&P 500 מצאה שאחרי שהחברות חייבו הגעה למשרד, התחלופה עלתה בממוצע ב-14%. אצל מנהלים בכירים העלייה הגיעה לכמעט 19% ואצל נשים ל-20%, מול 7% אצל גברים. כלומר, דווקא העובדים המנוסים קמים והולכים ראשונים. וביצועי החברות, אגב, לא השתפרו. גם בישראל ובעולם יותר חברות מקשיחות את מדיניות העבודה מהבית, ומנהלים מציגים את העבודה המשותפת כדרך לקבל החלטות מהר יותר ולהכשיר עובדים צעירים.
- אובר וליפט עם שנה סיוטית - הסיבה: רובוטקסי; האם עתידן נחרץ?
- אובר משקיעה מיליארדים ברובוטקסי - ובמקביל תוקעת את הרובוטקסי של המתחרות
יש עובדים שדווקא נמשכים לסביבה כזו, תחרותית, שבה מתקדמים מהר ויושבים קרוב להחלטות. אחרים שמים במקום הראשון שעות קבועות וסוף שבוע פנוי.
מי עוד חושב כמו מנכ"ל אובר?
אנדי ג'סי החזיר את עובדי אמזון למשרד חמישה ימים בשבוע מתחילת 2025, ובאותו מהלך דרש להגדיל ב-15% לפחות את היחס בין עובדים למנהלים. ג'יימי דיימון החזיר באותה שנה את עובדי ג'יי.פי מורגן למשרד חמישה ימים בשבוע. סרגיי ברין, מייסד גוגל, כתב לצוותי ה-AI של החברה ש-60 שעות בשבוע הן נקודת האיזון ושכדאי להגיע למשרד בכל יום חול. מארק צוקרברג הכריז במטא על "שנת היעילות" ב-2023, ואילון מאסק דרש מעובדי טוויטר מחויבות קיצונית מיד אחרי שקנה אותה ב-2022 ופיטר בערך מחצית מהם. מנכ"לים בחברות גדולות כבר מורידים שכבות ניהול ומחזירים עובדים למשרד, אחרי תקופת הקורונה שבה חברות התחרו על עובדים עם גמישות והטבות. היום שוק העבודה מאוזן יותר, והחברות לוקחות בחזרה חלק מהכוח.
גם מיקרוסופט, שנחשבה פעם לגמישה, דורשת מתחילת 2026 שלושה ימים במשרד מעובדים שגרים ליד המטה.
ויש מי שהולך הפוך?
יש. בריאן צ'סקי מאפשר לעובדי איירביאנבי לגור ולעבוד מאיפה שהם רוצים מאז 2022, בתנאי שהם נפגשים פנים אל פנים באופן קבוע, בערך שבוע בחודש. אטלסיאן, עם כ-12 אלף עובדים, עובדת במודל מבוזר מאז 2020, ומאז כוח האדם שלה גדל פי שלושה ומספר המועמדים למשרות יותר מהוכפל. וב-2022 עשרות חברות בבריטניה ניסו שבוע עבודה של ארבעה ימים: 56 מתוך 61 החליטו להמשיך.
ואובר עצמה? העסק רץ?
ברבעון השני העסק רץ יפה: היקף ההזמנות קפץ ב-24% ל-58 מיליארד דולר, כ-22% בנטרול מטבע. מספר הנסיעות והמשלוחים עלה ב-18% ל-3.9 מיליארד, ומספר המשתמשים הפעילים בחודש הגיע ל-208 מיליון. ההכנסות עלו ב-12% ל-14.2 מיליארד דולר, ושינויים במודל העסקי קיזזו כ-8 אחוזים מהצמיחה הזאת. ה-EBITDA המתואם זינק ב-33% ל-2.8 מיליארד דולר, והרווח הנקי הגיע ל-2.4 מיליארד, מתוכם כ-1.6 מיליארד משערוך השקעות. התזרים החופשי ברבעון עמד על 2.8 מיליארד דולר.
אז למה המניה בירידה?
- המעסיק הוריד לכם כסף מהמשכורת? מה מותר לו לנכות ומה אסור גם אם חתמתם
- התפטרות בדין מפוטר: כ-35 אלף שקל שתלויים בסיבה שכתובה במכתב ההתפטרות
מניית אובר נסחרת סביב 69.6 דולר, ירידה של כ-15% מתחילת השנה ושל כ-30% מהשיא של כ-100 דולר באוקטובר 2025. השווי עומד על כ-142 מיליארד דולר. התחזית לרבעון השלישי יצאה מתחת לציפיות, ואובר ירדה כשהתחזית לא הרשימה את וול סטריט. אבל הדאגה הגדולה היא רובוטקסי. טסלה השיקה החודש את הסייברקאב באוסטין, ובאותו יום מניית אובר איבדה 4%. וויימו מתכננת להפעיל אפליקציה משלה באוסטין ובאטלנטה בתחילת 2028, ושם תסתיים הבלעדיות שלה מול אובר. אובר וליפט עם שנה סיוטית בגלל הרובוטקסי, והשאלה בשוק היא אם אובר תישאר הזירה שבה מזמינים גם נסיעה בלי נהג.
אובר גם הגישה הצעה לרכוש את דליברי הירו הגרמנית ב-41.5 אירו למניה, לפי שווי הון של כ-14.8 מיליארד דולר, ובינתיים כבר מחזיקה בכ-37% ממנה. הכסף הזה בא על חשבון רכישות עצמיות: ברבעון השני אובר קנתה מניות ב-518 מיליון דולר בלבד, מתוך תוכנית של 20 מיליארד דולר שאושרה ב-2025.
זה יקר או זול?
לפי הרווח של 12 החודשים האחרונים המכפיל עומד על כ-15, אבל הרווח הזה מנופח משערוכי השקעות. לפי הרווח הצפוי המכפיל קרוב ל-17. התזרים החופשי, יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה, שווה בערך ל-7% משווי השוק. רוב האנליסטים שמכסים את המניה ממליצים עליה, ומחיר היעד הממוצע קרוב ל-100 דולר. וקוסרושאחי עצמו קנה החודש כ-141 אלף מניות בכ-10 מיליון דולר, במחיר ממוצע של כ-71 דולר, הקנייה הראשונה שלו בשוק הפתוח מאז 2022.
לרבעון השלישי אובר צופה היקף הזמנות של 58.25 עד 60.25 מיליארד דולר, צמיחה של 18% עד 22% בנטרול מטבע, ו-EBITDA מתואם של 2.86 עד 2.96 מיליארד דולר.