המחיר הבריאותי של 60 שעות עבודה בשבוע- ממחלות לב ועד שבץ

לקראת סוף 2025 קרה מקרה קיצון כמו שרק הסינים יודעים לנפק: מתכנת צעיר בן 32 התמוטט ומת לאחר שקרס מעומס ממקום העבודה שלו ולפי הדיווחים, גם בעת שהיה עוד באשפוז, מקום העבודה שלו המשיך לשלוח לו מיילים עם משימות שעליו לסיים. המקרה הזה הצית דיון בסין על הדרישו הלא אנושיות שיש לעובדי הייטק בתעשייה במדינה אך הצעיר הזה שאיבד את חייו רק בגלל עבודתו מעלה את נושא העומס בעבודה והנטל הקריטי שמקום העבודה שם על כתפי עובדים. בשנים האחרונות הולכת ומצטברת עדות מדעית ברורה לכך שעבודה ממושכת, במיוחד כזו עם על 55 שעות שבועיות - אינה רק עניין של שחיקה או עומס רגעי, אלא גורם סיכון בריאותי משמעותי. 

מחקר מקיף של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון העבודה הבינלאומי (ILO), שפורסם ב‑2021 לאחר ניתוח נתונים מ‑194 מדינות, מצא כי בשנת 2016 בלבד מתו כ‑745 אלף בני אדם משבץ מוחי וממחלות לב איסכמיות כתוצאה ישירה מעבודה של שגרת עבודה בת 55 שעות עבודה בשבוע. זהו מספר גבוה ב‑29% לעומת שנת 2000, עלייה שמיוחסת בעיקר להתרחבות תרבות העבודה האינטנסיבית ברחבי העולם. ד"ר מריה ניירה, מנהלת מחלקת בריאות הסביבה בארגון אמרה עם פרסום הדוח כי "עבודה של 55 שעות או יותר בשבוע מהווה סכנה בריאותית חמורה". המחקר מצביע על שני מנגנוני נזק מרכזיים: הראשון הוא סטרס כרוני עומס עבודה מתמשך שמעלה את רמות הקורטיזול, מגביר לחץ דם, פוגע בשינה ומוביל לשחיקה נפשית. כל אלה הם גורמי סיכון ידועים למחלות לב ולשבץ. מנגנון הנזק השני הוא פגיעה בהרגלי חיים בסיסיים: עובדים שעות רבות נוטים לדלג על פעילות גופנית, לאכול מזון מהיר, לישון פחות ולהגביר צריכת קפאין ואלכוהול. הצטברות הגורמים הללו יוצרת קרקע פוריה להתפתחות מחלות כרוניות.

הנתונים של  ארגון הבריאות העולמי אינם בודדים. מחקרים נוספים, בהם דו"ח של ה‑GAO , משרד האחריותיות האמריקאי מ‑2024, מצאו קשר עקבי בין עבודה ממושכת לבין עלייה בסיכון למחלות לב, שבץ, דיכאון ושחיקה נפשית. ביפן, שבה תופעת ה‑Karoshi  , "מוות מעבודה", מוכרת רשמית, מתועדים מדי שנה מקרים של עובדים שמתו מהתקפי לב ושבץ לאחר תקופות של 60 עד 100 שעות עבודה שבועיות. אחד המקרים הידועים ביותר הוא של מאטסורי טקאהאשי, עובדת חברת הפרסום Dentsu, שהתאבדה ב‑2015 לאחר שעבדה יותר מ‑100 שעות נוספות בחודש. המקרה הוכר רשמית כ"מוות מעבודה" והוביל לשינויי חקיקה במדינה. המקרה הוביל להרשעה בבית המשפט בטוקיו שגזר על חברת הפרסום היפנית קנס של 500 אלף ין יפני (כ-6400 דולר) בגין הפרת חוק תקני העבודה בשל חובת לגרום לעובדים לעבוד שעות נוספות מעבר למותר בחוק.

80 שעות עבודה בבנקאות ו-90 שעות עבודה ברפואה

בישראל, למרות שהחוק קובע שבוע עבודה של 42 שעות, בפועל עובדים רבים, במיוחד בענפים עתירי ידע, עובדים הרבה יותר. נתוני הלמ"ס מציבים את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות ה‑OECD  מבחינת שעות עבודה שנתיות. בענף ההייטק, אף שאין נתון רשמי שמאשר ממוצע של 58 שעות שבועיות למנהלים, סקרים וכתבות מצביעים על כך שבכירים בענף עובדים בין 50 ל-55 שעות בשבוע ולעיתים אף יותר, במיוחד בתקופות לחץ, השקות או משברים. זמינות כמעט מלאה בשעות הערב הפכה לנורמה, והגבול בין עבודה לבית מיטשטש.

• למה דור Z עובד פחות שעות?
• "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המצב בישראל אינו חריג בהשוואה בינלאומית. לפי נתוני OECD, מקסיקו מובילה את טבלת שעות העבודה השנתיות, ואחריה דרום קוריאה ויפן, מדינות שבהן תרבות העבודה האינטנסיבית מושרשת עמוק. בארצות הברית, מנהלים רבים עובדים בין 44 ל-50 שעות שבועיות, ובענפים מסוימים, כמו בנקאות השקעות, עבודה של בין 60 ל-80 שעות בשבוע היא תופעה מוכרת. משפיעניות רשת שעובדות בבנקאות מתגאות במספר השעות האינסופי שהן משקיעות בעבודה. גם ברפואה, במיוחד בקרב מתמחים, שבוע עבודה בן 70 עד 90 שעות הוא תופעה שכיחה, והדבר מתועד במחקרים רבים שמצאו כי הדבר גורם לעלייה בטעויות רפואיות, דיכאון ושחיקה.

שעות עבודה רבות לא שוות לפריון גבוה

המחיר הבריאותי של עבודה ממושכת אינו תיאורטי בלבד. בארצות הברית, תאונות דרכים רבות נקשרו לעייפות של נהגי משאיות שעבדו שעות ארוכות ללא מנוחה מספקת, עד כדי כך שהרגולציה הפדרלית הגבילה את מספר שעות הנהיגה הרצופות. בעולם הטכנולוגיה, אף שאין נתונים רשמיים על תמותה, יש תיעוד רב של שחיקה, דיכאון ונטישה של עובדים לאחר תקופות עומס קיצוני.

• הקריירה בעידן ה-AI לא נעלמת - היא פשוט מחליפה בעלים
• "מחלקות HR, שיווק או מכירות - אם לא משתמשים ב-AI, זה בעייתי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סופו של התואר: למה מעסיקים כבר לא מסתכלים על הדיפלומה שלכם?

למרות זאת, רבים עדיין מאמינים ששעות עבודה ארוכות הן תנאי להצלחה כלכלית. יש בזה אולי מן האמת אך לאמת כמה פנים. המחקר של ארגון הבריאות העולמי מצביע על פרדוקס: שעות עבודה ארוכות אולי מעלות תפוקה בטווח הקצר, אך פוגעות בה בטווח הארוך. עובדים עייפים עושים יותר טעויות, מקבלים החלטות פחות טובות, מתמודדים עם ירידה ביצירתיות ונוטים לעזוב את מקום העבודה מהר יותר. מדינות שמגבילות שעות עבודה, כמו הולנד ודנמרק, מציגות פריון גבוה יותר למרות שבוע עבודה קצר יותר, מה שמערער את ההנחה ששעות רבות שוות תפוקה גבוהה.

בישראל, שבה ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי, המשמעות של הנתונים הללו עמוקה במיוחד. אם ענף שמבוסס על חדשנות, יצירתיות וחשיבה אסטרטגית ימשיך להישען על עבודה ממושכת, הוא עלול לשלם מחיר כבד בבריאות העובדים ובתפוקה ארוכת הטווח. המחקר של ארגון הבריאות העולמי הוא קריאה לחשיבה מחדש על תרבות העבודה. שעות עבודה ארוכות אינן רק עניין של איזון בין בית לעבודה, הן עניין בריאותי שבמקרי קיצון עלול לגבות חיי אדם.