תתכוננו: גיל הפרישה עשוי לעלות ל-70. מה זה אומר לפנסיה שלכם?

במשרד האוצר מגבשים תוכנית רב שנתית לשנים 2027 עד 2032, שכוללת שורה ארוכה של צעדים כלכליים. זו תוכנית בוסרית, אנשי המקצוע מקדמים ותומכים, אבל בסוף הפוליטיקאים הם אלו שמצביעים. 

בין היתר נבחנים ביטול פטורים ממס, שינוי בהפרשות לפנסיה, צמצום משרדי ממשלה, קיצוץ כספים קואליציוניים, השקעות בתשתיות וגם העלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-70. ייתכן שגם ביטול מלא של גיל פרישת חובה יעלה לדיון. להרחבה:  מה גיל הפרישה בארה"ב, אירופה ומקומות נוספים בעולם? 

בין כל הרעיונות, העלאת גיל הפרישה היא כנראה הצעד הרגיש ביותר, אבל זה צעד שבמוקדם או מאוחר ייושם. זה נוגע כמעט לכל עובד בישראל, לפנסיה העתידית שלו, לזכאות לקצבאות, לשוק העבודה ולמצב הביטוח הלאומי. מצד אחד, מדובר במהלך מתבקש. מצד שני, זה מהלך שפוגע בחלק מהציבור, בעיקר במי שלא באמת יכול לעבוד עד גיל 70.

כיום גיל הפרישה לגברים עומד על 67. גיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה לכיוון 65, בהתאם לשנת הלידה. גיל פרישת חובה עומד על 67 לשני המינים, כלומר זה הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד לפרוש, אחרי הליך מתאים ובחינה פרטנית. להרחבה: זכויות אזרחים ותיקים ב 2026: המדריך המלא לקצבאות, גיל הפרישה והטבות המס.

למה בכלל להעלות את גיל הפרישה?

הסיבה המרכזית היא דמוגרפית וכלכלית. ישראל מזדקנת. תוחלת החיים גבוהה, אנשים חיים יותר שנים אחרי גיל הפרישה, והמשמעות היא שהפנסיה והקצבאות צריכות לממן תקופה ארוכה יותר. אם בעבר אדם פרש וחי עוד עשור או קצת יותר, היום רבים חיים 15, 20 וגם 25 שנים אחרי הפרישה.

זה משנה את כל החשבון. יותר שנות פנסיה אומרות שהחיסכון צריך להספיק ליותר זמן. במקביל, הביטוח הלאומי צריך לשלם קצבאות לאורך יותר שנים, בזמן ששיעור העובדים שמממנים את המערכת נשחק לאורך זמן. לכן העלאת גיל הפרישה אינה רק גזירה תקציבית. היא התאמה למציאות שבה החיים מתארכים והמודל הישן כבר לא מחזיק באותה צורה.

לביטוח הלאומי זה מהלך משמעותי מאוד. דחיית גיל הפרישה דוחה גם תשלומי קצבאות זקנה ומגדילה את מספר השנים שבהן עובדים ממשיכים לשלם מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי והפרשות לפנסיה. כאשר הביטוח הלאומי נמצא תחת לחץ אקטוארי כבד, זה יכול לחסוך מיליארדי שקלים לאורך זמן. להרחבה: הביטוח הלאומי בדרך לקריסה. משלמים מדי חודש ולא יהיה כשנצטרך.

יותר כסף בפנסיה, אבל גם פחות נגישות לכסף

מבחינת החוסך, התמונה מורכבת. עבודה עד גיל מאוחר יותר יכולה להגדיל את הפנסיה החודשית. העובד מפריש עוד שנים, המעסיק ממשיך להפריש עבורו, הכסף ממשיך לצבור תשואה, ובמקביל מספר שנות הפנסיה הצפויות מתקצר. כלומר, אותה קופה צריכה להתחלק על פחות שנים, ולכן הקצבה החודשית יכולה להיות גבוהה יותר.

• דירוג הפנסיה: מור מוביל בטווח ארוך; אינפינטי מוביל השנה
• הרפורמה במסלולי ההשקעה הבטיחה שקיפות, בפועל היא יצרה אשליה

אבל יש גם צד שני. העלאת גיל הפרישה בעצם דוחה את המועד שבו חלק מהציבור יכול להתחיל ליהנות מהכסף. זה חיסכון של העובד, אבל המדינה משנה את נקודת הכניסה לעולם הקצבאות וההטבות. עבור מי שתכנן לפרוש בגיל 67, עוד שנתיים או שלוש עבודה אינן רק מספר. זו דחייה של קצבה, דחייה של תכנון חיים, ולעיתים גם פגיעה במי שכבר שחוק ולא מצליח להמשיך לעבוד.

לכן צריך לומר את הדברים באופן ברור - העלאת גיל הפרישה יכולה לשפר את גובה הפנסיה למי שממשיך לעבוד, אבל היא גם פוגעת במי שלא יכול לעבוד. מי שמפוטר בגיל 64 או 65 ומתקשה למצוא עבודה עלול להיתקע בלי שכר מספק ובלי קצבה מלאה. זו הבעיה החברתית הגדולה של המהלך. ובכלל, יש בזה משהו בעייתי בהגדרה - מאלצים אתכם לעבוד עד גיל 70. מצד אחד יש הרבה שרוצים, הם לא רוצים לסיים את חיי העבודה בגיל 65 או 67, מצד שני אלא שלא רוצים יסבלו מירידה בקצבאות ביטוח לאומי ומבעיית משיכה של הקצבה הפנסיונית.  

ומה לגבי הפחתת ההפרשות לפנסיה?

במקביל, באוצר בוחנים גם הפחתה מסוימת בשיעור ההפרשות לפנסיה כדי להגדיל את הנטו של העובדים. כיום שיעור החיסכון הפנסיוני בישראל גבוה יחסית, בעיקר כאשר מחשבים יחד את חלק העובד, חלק המעסיק, פיצויים, קרן השתלמות והפרשות נוספות במקומות עבודה מסוימים.

הפחתה קטנה בהפרשות יכולה לתת לעובדים עוד כסף בחשבון הבנק כבר עכשיו. עבור משפחות שנאבקות ביוקר המחיה, זה לא עניין זניח. אבל זה גם מהלך מסוכן. פחות הפרשות היום פירושן פחות חיסכון בעתיד. אם מעלים את גיל הפרישה, אפשר לכאורה לאזן חלק מהפגיעה כי החיסכון נמשך יותר שנים. עם זאת, אסור להפוך את זה לתרגיל שבו נותנים לעובדים עוד כמה מאות שקלים בחודש עכשיו, ובגיל 75 הם מגלים שהקצבה שלהם נמוכה מדי.

במילים אחרות, העלאת גיל הפרישה והפחתת שיעור החיסכון חייבות להיבחן יחד. אי אפשר לטפל רק בנטו של היום בלי לבדוק מה יקרה לקצבה בעוד 20 או 30 שנה.

• דירוג קופות הגמל להשקעה - כלל בראש; הראל שמובילה ב-3 שנים מאכזבת החודש
• דירוג קרנות השתלמות - מה עשתה הקרן שלכם במאי?

מי ייפגע יותר?

הבעיה המרכזית היא שהעלאת גיל הפרישה אינה פוגעת בכולם באותה מידה. עובד הייטק, רופא, יועץ, מנהל או מרצה יכולים לעיתים להמשיך לעבוד גם עד גיל 70 ואף מעבר לכך. אבל עובד ניקיון, פועל בניין, נהג, מטפלת סיעודית, עובד ייצור או עובד במשמרות עומדים מול מציאות אחרת לגמרי. הגוף נשחק, היכולת לעבוד יורדת, והאפשרות לעשות הסבה מקצועית בגיל מאוחר מוגבלת.

לכן העלאה ל 70 חייבת להגיע עם מנגנוני הגנה: פרישה מוקדמת למקצועות שוחקים, הכשרות מקצועיות לבני 55 ומעלה, עידוד העסקת מבוגרים, משרות חלקיות וגמישות, ואכיפה נגד אפליה בגיוס עובדים מבוגרים. בלי זה, הרפורמה תיראה כמו קיצוץ בתחפושת של התאמה דמוגרפית.

גם נשים עלולות להיפגע יותר. חלקן מגיעות לגיל מבוגר אחרי קריירה מקוטעת, שנים של עבודה חלקית או הפסקות עבודה לצורך טיפול בילדים ובהורים. העלאת גיל הפרישה בלי מנגנון שמכיר בפערים האלה יכולה להעמיק אי שוויון קיים.

אחד הרעיונות שנבחנים הוא ביטול גיל פרישת חובה. זה אולי כיוון נכון יותר מהעלאה קשיחה לכולם. במקום לקבוע שכל עובד חייב לצאת בגיל מסוים, אפשר לאפשר למי שרוצה ויכול להמשיך לעבוד, תוך בחינה עניינית של התאמה לתפקיד. לא כל בן 70 דומה לאחר. יש עובדים בגיל הזה שהם יעילים, מנוסים ובריאים יותר מעובדים צעירים מהם. מנגד, יש עובדים שנשחקו כבר לפני גיל 67. גיל אחיד הוא כלי גס מדי. מודל נכון יותר ייתן זכאות לפרישה, אבל לא יחייב יציאה אוטומטית משוק העבודה.

העלאת גיל הפרישה ל 70 היא כנראה מהלך מתבקש. היא טובה לביטוח הלאומי, יכולה לשפר את הקצבה של מי שממשיך לעבוד, ומתאימה למציאות שבה אנשים חיים יותר שנים. בעולם כבר הולכים בכיוון הזה, ובישראל הלחץ התקציבי רק גדל. להרחבה: פנסיה בגיל 70? המדינה שהעלתה את גיל הפנסיה ולמה היא צודקת.

אבל המהלך חייב להיות הדרגתי, שקוף ומובחן. לא העלאה חדה לכולם, אלא מסלול של שנים, עם הגנות לעובדים שחוקים, לנשים עם קריירה מקוטעת, למובטלים מבוגרים ולמי שלא באמת יכול להמשיך לעבוד.

בסופו של דבר, הדיון הוא לא רק על גיל 70. הוא על חלוקה מחדש של שנות החיים: יותר שנות עבודה, יותר שנות פנסיה, יותר אחריות אישית, אבל גם יותר אחריות של המדינה למי שלא מסוגל לעבוד עד הסוף. זה לא מהלך פופולרי, אבל הוא כמעט בלתי נמנע אם רוצים לשמור על מערכת פנסיה וביטוח לאומי יציבה.