פנסיה בגיל 70? המדינה שהעלתה את גיל הפנסיה ולמה היא צודקת

ככל שתעבדו יותר זמן כך יהיה לכם יותר כסף לתקופת הפנסיה וכך גם התקופה שאליה תחסכו מהפרישה ועד ל...מוות) תהיה קצרה יותר. במילים אחרות, לעבוד עד גיל מאוחר עשוי להבטיח לכם מבחינה כלכלית רווחה לתקופה שבה לא תעבדו. מסתבר שאנשים רבים רואים יתרון נוסף בהארכת תקופת העבודה - הם מרגישים תורמים, יעילים, אפקטיביים, נחוצים ויש להם שיגרה. אנשים רבים לא מסתדרים עם פרישה ומרגישים קצת אבודים. עם זאת יש כמובן רבים שמחכים ומייחלים לפרישה.

בארץ גיל הפרישה הוא 67 לגברים ו-65 לנשים. זאת בערך הסביבה המקובלת של גילאי פרישה בעולם, אך יש מגמה של העלאת גיל הפרישה. בדנמרק החליטו על העלאת הפרישה לגיל 70. דנמרק הפכה למדינה המובילה באירופה בגיל הפרישה, והצטרפה לקומץ מדינות כמו יפן ולוב שבהן עבודה עד גיל מבוגר היא חלק מהנורמה.

העלאת גיל הפרישה היא תגובה ישירה למציאות שבה תוחלת החיים עולה, והמערכות הפנסיוניות נדרשות להתמודד עם לחץ כללכי גובר. כשאנשים עובדים זמן רב יותר, הם מפרישים יותר כסף לקרנות הפנסיה שלהם, מה שמגדיל את החיסכון הזמין לשנות הגמלאות. במילים פשוטות: יותר שנות עבודה משמעותן קצבה חודשית גבוהה יותר, ובהמשך – חיים נוחים יותר לאחר הפרישה. בדנמרק, למשל, כל שנת עבודה נוספת מעבר לגיל 67 מגדילה את הקצבה הפנסיונית בכ-5% בממוצע, מה שמאפשר לגמלאים לא רק לשרוד, אלא ממש ליהנות – לטייל בעולם, לתמוך בנכדים, או להתפנק בתחביבים שונים. 

אבל יש גם צד שני. עבודה עד גיל 70 דוחה את הרגע שבו אפשר לעצור, לנשום, ולהתמסר לחיים מחוץ העבודה, לטייל בעולם, לבלות עם המשפחה ועוד. כשגיל הפרישה מתרחק, החלום הזה נדחה, ולעיתים נתפס כחלום שנגזל. בדנמרק, המפלגה הסוציאליסטית "הברית האדומה-ירוקה" יצאה נגד ההחלטה בטענה שהיא פוגעת בעובדים ממעמדות נמוכים, שמתמודדים עם עבודות פיזיות תובעניות כמו בניין או סיעוד, בעוד ששרי ממשלה – שנהנים מתנאי פרישה נדיבים כבר בגיל 60 – מקבלים את ההחלטה הזו בניתוק מהמציאות. השאלה המרכזית היא: האם היתרונות הכלכליים של עבודה ממושכת שווים את המחיר החברתי, ומי באמת נהנה מהשינוי הזה?

• הפנסיה של ההולנדי לעומת הפנסיה של הישראלי - מצאו את ההבדלים
• מחקר בנק ישראל: רפורמות הפנסיה הגדילו את החיסכון של משקי הבית בכ-0.7% תוצר

מה קורה בעולם ובישראל?

גיל הפרישה משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לתרבות, כלכלה ותוחלת חיים. בצרפת, למשל, גיל הפרישה הועלה ב-2023 מ-62 ל-64, מהלך שהוביל למחאות המוניות מיליונים, שטענו שהשינוי פוגע בעובדים ממעמדות נמוכים. בגרמניה, גיל הפרישה עומד על 67, עם תוכניות לעלייה עתידית, אבל שם ההתנגדות פחות חריפה. ביפן, שבה תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם (כ-85 לגברים ו-88 לנשים), כ-25% מבני 65 ומעלה ממשיכים לעבוד, לעיתים במשרות חלקיות, הודות לתמריצים כלכליים ולתרבות שמעריכה תרומה גם בגיל מבוגר. לעומת זאת, במדינות כמו ספרד ואיטליה, שבהן גיל הפרישה נע סביב 66–67, האבטלה הגבוהה בקרב צעירים מעוררת דיון על האיזון בין דורות – האם עבודה ממושכת של מבוגרים באה על חשבון הזדמנויות לצעירים?

בישראל, גיל הפרישה עומד כיום על 67 לגברים ו-65 לנשים. העלאת גיל הפרישה לנשים בשנים האחרונות עורר ויכוח סוער.  ישראל מתמודדת עם הזדקנות אוכלוסייה – כ-12% מתושבי המדינה הם בני 65 ומעלה (כ-1.2 מיליון איש ב-2025), ומספר זה צפוי לגדול ל-15% עד 2040. הלחץ על מערכת הפנסיה והביטוח הלאומי הולך וגובר, במיוחד לאור עלויות המחיה הגבוהות. מצד שני, הציבור הישראלי, שחי בתרבות תחרותית עם פערי שכר משמעותיים, חושש שדחיית הפרישה תפגע במי שכבר מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי. 

דנמרק, עם אוכלוסייה של כ-6 מיליון תושבים, היא דוגמה מובהקת למדינת רווחה שמצליחה לשלב קיימות כלכלית עם רמת חיים גבוהה. תוחלת החיים שם היא כ-81 לגברים ו-85 לנשים, והמערכת הפנסיונית – שמשלבת קצבה ציבורית, חיסכון תעסוקתי והשקעות פרטיות – מדורגת במקום השני/ שלישי בעולם (לפי דו"ח Mercer Global Pension Index לשנת 2024). כ-80,000 דנים מעל גיל 67 ממשיכים לעבוד, ולא רק מתוך הכרח כלכלי, אלא גם מתוך בחירה. 

• ההורים שלא דואגים לילדים שלהם - חוסכים בפיקדונות במקום במניות
• קרנות הפנסיה ביוני - מה התשואה ולמה היא נמוכה מאשר האפיקים האחרים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מודל התעסוקה בדנמרק מאופיין בגמישות. מעסיקים בדנמרק מציעים אפשרויות כמו משרות חלקיות, עבודה מהבית, והסבה מקצועית, שמאפשרות למבוגרים להישאר פעילים בשוק העבודה מבלי להתיש את עצמם. בדנמרק יש השקעה מסיבית במערכת הבריאות הציבורית וזה מבטיח שדנים רבים מגיעים לגיל 70 במצב פיזי וקוגניטיבי טוב, מה שמאפשר להם להמשיך לעבוד וגם ליהנות מהחיים.

יתרון נוסף בדנמרק לחוסכים ולעובדים עד גילאים מאוחרים אלו תמריצים כלכליים - כל שנת עבודה נוספת מעבר לגיל 67 מגדילה את הקצבה הפנסיונית בזכות הטבות לרבות הטבות מיסויות, מה שמעודד אנשים להמשיך לעבוד ולצבור חיסכון משמעותי יותר.

וגם - עבודה נתפסת כחלק מהזהות החברתית, ולא רק כמקור הכנסה. רבים ממשיכים לעבוד כדי להרגיש מחוברים לקהילה ולתרום לחברה.

האם 70 יהפוך לגיל הפרישה החדש?

ההחלטה של דנמרק עשויה להפוך למודל למדינות אחרות, אבל הצלחתה תלויה ביישום. אם הממשלה תצליח לספק תנאי עבודה הוגנים ולהבטיח שגם עובדי כפיים לא ייפגעו, המודל הדני עשוי להפוך לדוגמה לחיקוי. לעומת זאת, כישלון ביישום – כמו עלייה באי-שוויון או תחושת ניכור בקרב עובדים – עלול להגביר את ההתנגדות ולהקשות על מדינות אחרות לאמץ צעדים דומים. מעבר לכך, המהלך הדני מעלה שאלות עמוקות יותר על משמעות העבודה והפרישה בעולם המודרני. בעבר, גיל 65 נתפס כגבול טבעי לפרישה, אבל עם עלייה בתוחלת החיים ובבריאות המשופרת, אולי הגיע הזמן להגדיר מחדש את המושג הזה. ביפן, למשל, ממשלתית מפעילה תוכניות כמו "Silver Human Resources Centers", שבהן קשישים יכולים לעבוד במשרות קהילתיות כמו גינון או הדרכה, תוך שמירה על גמישות ותחושת תרומה.

לכתבה חשובה - כמה כסף יהיה לכם בפרישה? "כל 100 אלף שקל בפנסיה שווים לכ-500 שקל בקצבה החודשית"