ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה

רפורמה היא כלי של הממשלה להוריד לחץ ציבורי; הציבור התלונן שמחירי הרכב גבוהים - נקים ועדה שתיתן בסוף דוח וניישם רפורמה. את מי זה מעניין אם היא תצליח או לא, העיקר שיראו שהשר עשה למען הציבור. הרפורמה בתחום הרכב לפני 9 שנים היא לא רק כישלון, היא כישלון ומחדל חמור של בקרה, פיקוח, המשכיות. הרווחים של יבואני הרווח עלו מאז פי 3-4. הם היו 2 מיליארד שקל ב-2016, היום הם באזור 6 מיליארד שקל. 

קרטל יבואני הרכב התחזק וייצר לו רווחים עודפים על חשבון הציבור. גם אם השינויים בשנתיים האחרונות ובעיקר כניסה של מותגים סיניים יביאו לתחרות וירידת מחירים, הרי שהיבואנים המסורתיים הרוויחו כל כך הרבה והפכו לחברות החזקה עם פעילות נרחבת, כך שהם את שלהם עשו - ותודה לשרי התחבורה ולממשלות ישראל. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם השבוע דוח ביקורת על תחום יבוא הרכב. זה כמעט העתק הדבק לדוחות קודמים שלו. מה שווים הדוחות האלו אם אף אחד לא מתייחס?  זה אפילו מביך. הציבור פשוט מבין שאין מי שמטפל בו מול גופים חזקים. מחיר הרכב בארץ הוא מחיר מושחת. יבואני הרכב טוענים שבגלל המסים, זאת לא הסיבה היחידה. הנה דוגמה. נלך מהסוף להתחלה. רכשתם רכב חדש במחיר של 160 אלף שקל.  כ-80 אלף שקל זה מסים - יבואן הרכב הוא צינור - מקבל מכם את הכסף ומעביר למדינה. הוא בעצם קיבל נטו 80 אלף שקל. הרכב עלה לו באזור 50 אלף שקל. הרווח שלו 30 אלף שקל.

והנה הטריק - יבואני הרכב אומרים לנו: מה אתם רוצים אנחנו מרוויחים 30 אלף שקל על מכירה של 160 אלף שקל - זה פחות מ-20%, מהתחומים-ענפים הכי פחות רווחיים במשק. רק שהתמונה הזו שקרית. מבחינת היבואן הוא קנה ב-50 ומכר ב-80, ה-30 אלף שקל על מחיר של 80 אלף זה 37.5% - רווחית מטורפת. 

• מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
• בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההכנסה של המסים לחשבון מעוותת בכוונה את שיעורי הרווחיות. המספרים כאן הם דוגמה שנגזרת מהדוחות של יבואני הרכב הנסחרים בבורסה, אבל כמובן שכל חברה וכל סוג רכב עם רווחיות ומספרים שונים. בפועל, החברות מרוויחות 20-50 אלף שקל לרכבים שהם לא בקטגוריית יוקרה. הרווחיות מאוד גדולה בחסות החשבונאות שמסתירה את הרווחיות ובחסות הממשלה שמגנה על הגופים האלו.

על פי דוחות קודמים של המבקר הרווח העודף בשנה בגלל הריכוזיות וחוסר התחרותיות בענף הרכב הגיע ל-200-400 מיליון שקל בשנה, אבל זה היה במקביל לרפורמה. מאז כאמור הרווחים גדלו פי 3. גם אם נהיה שמרנים נקבל שהרווח העודף שמבטא את הניצול-עושק של חברות הרכב בגלל שאין תרות מגיע ל-500 עד 1 מיליארד שקל בשנה. כלומר, מאז הרפורמה הם המשיכו לעשוק אותנו בסכום של 4.5-9 מיליארד שקל וזו הערכה שמרנית.

• סיטרואן C5 איירקרוס -תא נוסעים מרווח ועיצוב ייחודי
• KTM עם שני דגמי 690 חדשים עם מנוע סינגל חזק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תחילת שנת הרכב 2026 - פלאג אין - in, חשמליות - out

 קריאה מעניינת: דוח המבקר הקודם - על הרווח העודף, הקרטל, הפגיעה בציבור

מה בעצם אומר הרווח העודף והרווחיות העודפת. זה לא אומר שהרכבים היו צריכים להיות במחירים נמוכים מאוד לעומת המצב הנוכחי כי כאמור יש מרכיב גדול של מיסוי, אבל אם הרווחיות היתה סבירה והוגנת כיאה לשוקר תחרותי, הרי שמחירי הרכב היו מוזלים ב-10-30 אלף שקל לרכבים שהם לא יוקרה. רכב של 160 אלף שקל היה יורד לאזור 140 אלף שקל - לא זול, אבל ירידה נאה.