
מולקולות נגד סרטן תוכננו בעזרת מחשב קוונטי, ושתיים נקשרו למטרה. למה התרופה עוד רחוקה?
מעבד קוונטי של 16 קיוביטים עזר לתכנן 15 מולקולות חדשות. כולן יוצרו ונבדקו במעבדה, ושתיים מהן נקשרו לחלבון KRAS, יעד ותיק שנחשב קשה במיוחד בפיתוח תרופות לסרטן. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology, נערך בהובלת אלן אספורו-גוזיק מאוניברסיטת טורונטו, יחד עם חוקרי Insilico Medicine. מודל היברידי שילב את המעבד הקוונטי עם רשת נוירונים רגילה, ומתוך מיליון מולקולות שהמודל הציע נבחרו 15 לבדיקה. אספורו-גוזיק עצמו מסייג: לדבריו מדובר בהוכחת עיקרון, והשאלה אם מחשב קוונטי עדיף במשימה הזאת על מחשב רגיל עדיין פתוחה.
כך נראה היום התחום כולו. במשך שנים הובטח שתרופות יהיו השימוש הגדול הראשון של המחשוב הקוונטי, אבל הפרויקטים שקרובים יותר לשימוש מסחרי נמצאים דווקא ברשתות החשמל ובחומרים לאנרגיה.
מה נוסה בתרופות ובמכשור רפואי
IonQ ואסטרה-זנקה, יחד עם אמזון ואנבידיה, הריצו סימולציה של שלב מרכזי בתגובת סוזוקי-מיאורה, תגובה כימית שמשמשת לייצור תרופות ממולקולות קטנות. לדברי IonQ, זמן הפתרון כולו התקצר פי 20 ויותר לעומת הדגמות קודמות, מחודשים לימים. המאמר המלא, שפורסם ב-Physical Review Research, מציג גם את המגבלה: על המעבד הקוונטי עצמו, בן 24 קיוביטים, החישוב סטה מתוצאת הייחוס הקלאסית בעד 10 קילו-קלוריות למול, יותר מפי שניים מהסטייה בסימולטור.
בצד המכשור, IonQ ו-Ansys, שנרכשה מאז על ידי סינופסיס, בדקו סימולציה של משאבת דם בתוכנה ההנדסית LS-DYNA. במאמר שפרסמו ב-arXiv דיווחו החוקרים על קיצור של עד 12% בזמן הריצה. האלגוריתם הקוונטי מחלק את רשת החישוב לחלקים, והוא נבחן על מחשבי IonQ בבעיות קטנות. IBM ומודרנה חזו על מעבדי IBM את הקיפול של רצפי mRNA באורך של עד 60 נוקלאוטידים, עם עד 156 קיוביטים, ובעבודה קודמת התוצאות תאמו לאלה של תוכנה קלאסית מוכרת.

גוגל, בבעלות אלפבית, פרסמה ב-Nature ניסוי שבו שבב Willow ביצע בשעתיים חישוב שבהערכתה היה נמשך על מחשב-העל Frontier כ-3.2 שנים, פי 13 אלף. בניסוי נלווה עם אוניברסיטת ברקלי נמדדו בשיטה הזו מרחקים וזוויות בשתי מולקולות אורגניות, בדיוק דומה לזה של מדידות קיימות. לדברי גוגל, השיטה עשויה לעזור בעתיד לקבוע איך תרופה נקשרת למטרה שלה. הניסוי הנלווה עדיין בשלב טרום-שיפוט.
הידעת?מאיפה מגיעה התגובה שהמחשב של IonQ חישב?
מה חסר, ולמה האנרגיה מקדימה
לכל הניסויים האלה יש מכנה משותף: מעט קיוביטים, חישוב היברידי שבו רוב העבודה נעשית במחשב רגיל, ותוצאות שבמקרה הטוב משתוות לשיטות הקלאסיות. זו הסיבה שהתרופה עצמה עוד רחוקה. תכנון תרופה דורש סימולציה מדויקת של מולקולות גדולות, וזה כנראה מחייב מחשבים עם תיקון שגיאות. IBM מכוונת למחשב כזה עד 2029, ובדרך מתכננת לחבר שני מעבדים קוונטיים למערכת של 1,040 קיוביטים.
ברשתות החשמל הדרישה צנועה יותר. Phasecraft הבריטית השיקה את Mondrian, תוכנה שפותחה עם מפעיל מערכת האנרגיה של בריטניה, NESO, ובמימון של 1.2 מיליון ליש"ט מהממשלה. האלגוריתם הקוונטי מספק נקודת פתיחה לאלגוריתם קלאסי קיים, וכך עובד גם על החומרה הרועשת הקיימת. בבדיקות מוקדמות דיווחה החברה על האצה של עד פי 1,000 בבעיות כמו חישובי העברת חשמל וניתוק מבוקר של אזורים ברשת. מדובר בנתונים של החברה עצמה.
קוונטיניום, שנסחרת בנאסד"ק, חקרה עם ב.מ.וו ואיירבוס את התגובה שמגבילה את היעילות של תאי דלק מימן, על זרזים מפלטינה ומפלטינה עם קובלט. החוקרים מצאו בזרז עם הקובלט מצבים אלקטרוניים מורכבים, ולדבריהם אלה מועמדים טובים להדגמת יתרון קוונטי בעתיד.
- IBM מתכננת לחבר שני מעבדים קוונטיים למערכת של 1,040 קיוביטים
- אחרי האקזיט של קלאסיק: מי הן חברות הקוונטים שמציבות את ישראל על המפה
הידעת?מה הקשר בין המחשב של גוגל ל-MRI?
להרחבה: המפה של ענף הקוונטים: מי בונה את המחשב, ומי מוכר לכל מי שמנסה
להרחבה: סוף לעידן הניסוי והטעייה? מחשב קוונטי הצליח לדמות חלבון של 12,000 אטומים