ראיון עבודה
צילום: דאלי

הסיכוי למצוא עבודה בתוך שלושה חודשים בארה"ב עומד על כ-59%, אבל המובטלים מעריכים אותו ב-53%

הבנק הפדרלי של ניו יורק מצא שמאז הקורונה נפתח פער בין הציפיות למציאות, והוא מרוכז אצל בני פחות מ-30 ואצל מי שבלי תואר אקדמי. לפני 2020 היו בני פחות מ-30 אופטימיים ב-6.3 נקודות אחוז, ומאז הם מעריכים בחסר ב-3 נקודות אחוז. אחרי שנתיים באותו מקום, הערכת הסיכון לפיטורים גבוהה יותר מכפליים מהשיעור שנמדד בפועל
אדיר בן עמי |

מאז 2022 עומד שיעור המובטלים החדשים בארה"ב שמוצאים עבודה בתוך שלושה חודשים על 58.8% בממוצע. הציפיות של העובדים נשארו נמוכות יותר: בסקר ציפיות הצרכנים של הבנק הפדרלי של ניו יורק הם מעריכים את הסיכוי ב-53%. הפער נפתח אחרי 2020. בשנים 2014 עד 2019 עמדה הציפייה על 55.5%, קרוב מאוד לשיעור שנמדד בפועל, 57.2%. השיעור בפועל חזר לרמה דומה כבר ב-2021, אבל הציפיות נשארו מאחור.

ההשוואה מתייחסת למובטלים חדשים, כאלה שמחפשים עבודה ארבעה שבועות או פחות, ובוחנת כמה מהם חוזרים לתעסוקה בשלושת החודשים הבאים. הציפייה נאספת בסקר הצרכנים, שמבקש מעובדים מועסקים להעריך את הסיכוי למצוא משרה בתוך שלושה חודשים אם יאבדו את עבודתם, והנתון בפועל מחושב מסקר כוח האדם.

הפער החדש מרוכז בשתי קבוצות. בני 30 או פחות היו לפני הקורונה אופטימיים: הם העריכו את הסיכוי למצוא עבודה ב-6.3 נקודות אחוז מעל השיעור שנמדד בפועל. מאז 2022 הם מעריכים אותו בחסר, ב-3 נקודות אחוז. מי שהשכלתם תיכונית או נמוכה יותר היו לפני 2020 קרובים למציאות, ומאז מציגים את הפער השלילי הגדול ביותר, 7.5 נקודות אחוז. ההשוואה לפי קבוצות מתייחסת לממוצע בשנים 2014 עד אמצע 2019 מול הממוצע מינואר 2022 עד מרץ 2026.

אצל בני יותר מ-30 ואצל מי שלמדו לפחות במוסד אקדמי, הפער כמעט לא זז. בני יותר מ-30 העריכו בחסר את הסיכוי ב-5.4 נקודות אחוז לפני הקורונה, וב-6.1 נקודות אחוז אחריה. אצל בעלי השכלה אקדמית חלקית לפחות ירד הפער מ-4.6 נקודות אחוז ל-4 נקודות אחוז. בשתי הקבוצות הפסימיות היתה קיימת גם קודם, ולא התחדדה באופן דומה. החוקרים מציינים ששיעורי אבטלה גבוהים יותר בקרב צעירים אחרי הקורונה כבר נדונים בהרחבה, ושראייה פסימית מדי של סיכויי ההשמה עשויה גם היא לעצב את האופן שבו נקלטים חדשים רואים את השוק.

שיעור האבטלה בקרב בוגרי אוניברסיטה בני 22 עד 27 ירד ברבעון השלישי של 2026 ל-5.2%, עדיין מעל השיעור הכללי במשק, שעמד על כ-4%. 42.5% מהבוגרים הצעירים שכן עובדים מועסקים במשרות שבדרך כלל אינן דורשות תואר. חזרה לעבודה, כלומר, אינה זהה לחזרה למשרה שמתאימה להשכלה.

להרחבה: יש תואר, יש עבודה, אבל לא במקצוע: 42.5% מהאקדמאים הצעירים בארה"ב עובדים במשרות שאינן דורשות תואר

גם בצד של איבוד המשרה יש פער, בכיוון ההפוך. העובדים מעריכים את הסיכון לאבד את העבודה בתוך שלושה חודשים בשיעור גבוה מהשיעור שנמדד במעבר מתעסוקה לאבטלה. החוקרים מציינים שהמדידה בפועל היא רף תחתון, משום שהיא עלולה לפספס מי שיצא מכוח העבודה אחרי הפיטורים, או מי שעזב בעצמו לפני קיצוץ. לכן הפער הזה, לבדו, אינו מוכיח בהכרח פסימיות מופרזת.

הפער בסיכון לפיטורים גדל עם הוותק. שיעור הפיטורים בפועל יורד בהתמדה ככל שהעובד נשאר יותר זמן באותו מקום. הציפייה יורדת לאט יותר. אחרי שנתיים באותו תפקיד, הערכת העובדים לסיכון לאבד את המשרה גבוהה יותר מכפליים מהשיעור שנמדד בפועל.

שיעור הגיוס במשק האמריקאי נע סביב 3.3% בחודש, רמה נמוכה שמתארת שוק שבו מעסיקים ממעטים לפטר וממעטים גם לפתוח תקנים חדשים. בתחילת 2026 ירד השיעור ל-3.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2011 אם לא סופרים את חודשי הקורונה. עבור מי שכבר מועסק זו יציבות יחסית. עבור מי שמחפש משרה זו סביבה שבה התשובות מגיעות לאט, גם כשהסיכוי הסטטיסטי לחזור לעבודה בתוך שלושה חודשים נשאר גבוה.

להרחבה: שוק העבודה האמריקאי קופא: גם תואר שלישי כבר לא מבטיח משרה

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה