
החברות בארה"ב עוברות מרכישה עצמית להנפקת מניות, ובוול סטריט חוששים
אחרי שנים שבהן החברות האמריקאיות קנו בחזרה את המניות שלהן, ב-2026 הן הפכו למנפיקות נטו, בהיקף של 3.1% משווי השוק. אנתרופיק, ספייס X, אלפבית, מטא ואורקל גייסו יחד מאות מיליארדי דולרים, ומחקר ישן מזהיר שאחרי גלי הנפקה כאלה התשואות נוטות להיות נמוכות
החברות האמריקאיות, הגוף שנחשב בעל המידע הטוב ביותר על השווי של המניות שלהן, הפכו בשנה האחרונה ממי שקונה את המניות שלו למי שמוכר אותן. לפי ניתוח של בית ההשקעות אקדיאן, ההנפקות נטו, כלומר מניות חדשות פחות רכישות חוזרות, הגיעו בשבועות האחרונים ל-3.1% משווי השוק הכולל. עד 2026 החברות היו קונות נטו של המניות שלהן, וזה התיישב עם ההנחה שהן רואות בהן נכס זול.
השינוי בולט בעיקר אצל חברות ה-AI הגדולות, שצריכות מימון לבניית מרכזי נתונים. אלפבית הודיעה ביוני על גיוס הון של 84.8 מיליארד דולר, מטא תמחרה באוקטובר הנפקת מניות של 25 מיליארד דולר ועוד 12.5 מיליארד דולר במניות בכורה להמרה, ואורקל הגישה בקשה למכור מניות בהיקף של עד 20 מיליארד דולר בבורסה, אחרי שהנפיקה עוד 10 מיליארד דולר בנובמבר. לזה נוספו שתי ההנפקות הגדולות בהיסטוריה: ספייס X גייסה ביוני 85.7 מיליארד דולר, ואנתרופיק גייסה השבוע 93.5 מיליארד דולר, כולל המניות הנוספות שרכשו החתמים.
הבעיה של השוק היא שגם את ההיצע הזה מישהו צריך לקנות. בשנים שבהן החברות רכשו מניות, מספר המניות במחזור ירד, והרווח למניה עלה גם בלי צמיחה ברווח עצמו. עכשיו התהליך הפוך: כל מניה חדשה מדללת את הבעלים הקיימים, וכל דולר שמושקע בהנפקה הוא דולר שלא נכנס למניות אחרות. בשבוע האחרון, שבו מניית אנתרופיק נפלה ביום המסחר השני ומשכה איתה את כל השוק, נראה בדיוק המנגנון הזה.
ההשפעה על הרווח למניה פשוטה לחישוב. חברה שמרוויחה מיליארד דולר בשנה ויש לה מיליארד מניות מציגה רווח של דולר למניה. אם היא קונה בחזרה 3% מהמניות, הרווח למניה עולה לכ-1.03 דולר בלי שום שינוי בעסק, ואם היא מנפיקה 3% מניות חדשות, הוא יורד לכ-0.97 דולר. בשנים שבהן הרכישות החוזרות היו בשיא, הן תרמו לצמיחה ברווח למניה של מדדי וול סטריט, והשנה התרומה הזאת מתהפכת.
ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2025 קנו החברות במדד S&P 500 מניות של עצמן בכ-1.02 טריליון דולר, סכום שיא ועלייה של כ-11% לעומת השנה שלפני כן. הרבעון הראשון של 2025 לבדו הגיע לכ-294 מיליארד דולר, הגבוה שנרשם אי פעם. המס של 1% על רכישות חוזרות, שנכנס לתוקף ב-2023, לא האט את הקצב, ובסוף 2025 החברות עוד תכננו להגדיל את ההוצאה על רכישות גם ב-2026. נראה שהמעבר להנפקה נטו נובע בעיקר מהיקף המניות החדשות, שגדל מהר יותר מהכסף שהחברות מוציאות על קנייה.
באקדיאן מזכירים מחקר של מלקולם בייקר וג'פרי וורגלר משנת 2000, שמצא שכאשר החברות מגייסות יותר הון במניות ביחס לחוב, התשואות בשנים שאחרי נוטות להיות נמוכות. המסקנה היא שהמנהלים מתזמנים את השוק: הם מנפיקים כשהמניות שלהם יקרות. באקדיאן לא שוללים שהשוק נמצא בבועת AI.
עדיין לא מדובר בשיא. ההנפקות נטו נמוכות מהרמות של בועת הדוט-קום ושל תקופת הקורונה, וחלקן של המניות מכלל גיוסי ההון של החברות, שהגיע ב-2021 לשיא של כ-18%, עדיין לא חזר לשם. לפי נתוני הפד, הגיוסים באג"ח החלו לטפס כבר ב-2024, והמניות הצטרפו בקפיצה חדה השנה. גם בהונג קונג גייסו השנה 52 מיליארד דולר בהנפקות, השנה השנייה בגובהה אי פעם.