המשנה לנשיא נעם סולברג (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
המשנה לנשיא נעם סולברג (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

חסר תקדים: משפט חוזר בבית המשפט העליון לגניקולוג שהורשע באונס

מיכאל שטטמן הורשע באונס למרות שהפרקליטות חזרה בה מזיכויו והסכימה שיורשע רק בתקיפה. סולברג קיבל את בקשתו למשפט חוזר בערעור - שיתקיים בפני הרכב מורחב

איתמר לוין |

בצעד חסר תקדים קובע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, כי בית המשפט העליון יקיים משפט חוזר בהרכב מורחב בעניינו של הגניקולוג ד"ר מיכאל שטטמן, שהורשע בעבירות מין במטופלות. זאת, לאור טענתו של שטטמן לפיה נפלה טעות חמורה בפסק הדין המקורי בערעור, אותו כתב השופט אלכס שטיין, ובו הורשע באונס במרמה - למרות שהמדינה ביקשה להרשיעו רק בתקיפה.

סולברג מתמצת בתחילת החלטתו את השתלשלות האירועים: "המבקש זוּכָּה בבית המשפט המחוזי, פה אחד, מעבירות מין חמוּרות שהואשם בביצוען; המדינה ערערה על זיכויו לבית משפט זה; בעקבות הדיון בערעור לפני מותב תלתא, הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מבקשתה להרשיע את המבקש בעבירות המין - העבירות שבהן הואשם, ובד בבד ביקשה להרשיעוֹ בעבירת תקיפה; כעבור כחצי שנה ניתן פסק דין בערעור - המבקש הורשע, פה אחד, בעבירות של אינוס במרמה. דבר חזרתה של המדינה מן הבקשה להרשיעוֹ בעבירות המין לא צוין בפסק הדין.

"בקשה לביטול פסק הדין - נדחתה ברוב דעות; המבקש הגיש עתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ לביטול פסק הדין. הדיון בעתירה הושהה - עד למיצוי אפיקים דיוניים חלופיים העומדים למבקש; דיון בבקשה להורות על דיון נוסף בפסק הדין - הוּשהה גם הוא, בהחלטת הנשיא [יצחק] עמית, תוך הפניית המבקש לאפשרות העומדת לו להגיש בקשה למשפט חוזר".

"לא ראיתי מקרה שדומה למקרה הזה"

הודעתה של המדינה על חזרתה מעבירות המין ניתנה למעשה בהמלצת ההרכב - שטיין והשופטים יוסף אלרון ויחיאל כשר. לדברי אלרון, בבקשה לביטול פסק הדין, ההצעה הייתה מותנית בכך ששטטמן יסכים להרשעתו בתקיפה, ומשלא הסכים - הסכמת הפרקליטות בטלה ולכן ערעורה המקורי עמד בעינו. ההגנה אמרה שלא הבינה כך, וכך גם הפרקליטות - שהבהירה כי היא עומדת על הסכמתה להרשעה בתקיפה. אלרון ושטיין דחו את הבקשה, בעוד כשר סבר שיש לקבל אותה.

בדיון בעתירה לבג"ץ שהגיש שטטמן אמר השופט חאלד כבוב: "לא ראיתי מקרה שדומה למקרה הזה". לדבריו, הותרת הרשעתו של שטטמן באונס, לאחר שהפרקליטות הסכימה לזכותו, תהיה "אי צדק משווע", ולכן הציע שהצדדים יבקשו במשותף משפט חוזר. המדינה לא הסכימה, וכבוב השהה את הדיון בעתירה כדי ששטטמן יוכל לפעול במסלולים אחרים. שטטמן ביקש משפט חוזר, בטענה לעיוות דין בפסק הדין בערעור; המדינה התנגדה.

לבקשתו של סולברג, התייצב פרקליט המדינה, עמית איסמן, לדיון בדלתיים סגורות שהתקיים ביוני השנה. "עמדתי על חריגוּתן של נסיבות העניין דנן, על טעויות ותקלות שנפלו במעלה הדרך, והפניתי דברים לפרקליט המדינה, גם לבא כוח המבקש, הצעתי את אשר הצעתי - בניסיון להביא לפתרון מוסכם", אומר סולברג, אך המדינה דחתה את הצעתו. 

"לבקשה כי בית משפט זה יקיים משפט חוזר בערעור שבו הורשע המבקש על ידי מותב שופטי בית משפט זה, מחמת עיוות דין שנפל בהליך שהתקיים בערכאתנו - למיטב הידיעה, טרם נדרשנו", אומר סולברג. "אין לכחד. מצב הדברים שנוצר - קשה, מעיק. עם זאת, הסמכות שנמסרה בידינו להורות על קיומו של משפט חוזר, אמוּרה ב'ענין פלילי שנפסק בו סופית'- לא יותר מכך, אך גם לא פחות". הוא גם קובע לראשונה, כי הסמכות להורות על משפט חוזר - חלה גם בתוך בית המשפט העליון, ולא רק כלפי ערכאות נמוכות יותר.

"צבר נסיבות חריג שבחריג"

לדברי סולברג, "מהלך הדברים בערעור - שסופו בהרשעת המבקש באינוס במרמה - אינו שגרתי. צֶבֶר הנסיבות, החריג שבחריג, העולה מן ההשתלשלות המתוארת, הוא שהובילני למסקנה כי נכון יהיה להֵעתר לבקשה למשפט חוזר". אין חולק, כי " זרת המדינה בה מהבקשה להרשיע בעבירות המין - הייתה בלתי מותנית, דהיינו: חזרה חד-צדדית, ללא תלות בהסכמה מצד המבקש כי יורשע בתקיפה.

"... בהתחקות אחר מיהות הגורם ה'אחראי' לאותו 'קצר בתקשורת' שאירע בהליך הערעור - אין תוחלת. בשלב זה, השאלה היא אחת ויחידה: האם במכלול נסיבות העניין, עולה חשש ממשי לעיוות דין שנפל בבסיס הרשעתו של המבקש, באופן המקים עילה למשפט חוזר". החלטתו המקורית של ההרכב, להשתמש בסמכותו להרשיע את שטטמן באונס למרות שהמדינה חזרה בה, "היא חריגה ונדירה עד מאוד". יש בכך כדי לערער את יסודות ההרשעה.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי כשר חזר בו מן ההרשעה לאחר שהתגלה אותו "קצר בתקשורת", אומר סולברג. הבנתו של שטטמן את הצעת בית המשפט, ולפיה הדבר תלוי רק בפרקליטות והוא אינו צריך להסכים להרשעתו בתקיפה, לא הייתה בלתי סבירה בזמן אמת. "אינני נוקט עמדה, מטוב עד רע, בשאלת חפותו או אשמתו של המבקש בהתאם לראיות ולדין; שאלה זו, תוכרע במשפט החוזר עצמו. עוד אציין, בצער, את כאבן של מ' ו-י' [המתלוננות]; הולך ונמשך, נוגע ללב עד מאוד".

"זהו מקור כוחה ועוצמתה"

סולברג קובע, על דעתו של עמית, כי המשפט החוזר יתנהל בפני חמישה שופטים שאת זהותם יקבע עמית. ההרכב יקבע את המתכונת הדיונית: האם בהסתמך על כתבי הטענות בערעור המקורי (כבקשתו של שטטמן) או מתחילתו (כעמדת המדינה). לבסוף אומר סולברג, כי מנגנון המשפט החוזר נובע "מתוך הכרה בהיות מערכת המשפט - אנושית, ולא שמיימית...  שפיטה 'ארצית', אנושית, אין זה מן הנמנע כי חרף זהירות, הקפדה, ועמידה על המשמר, תיפול בה טעות או תקלה. אותה 'תודעת טעות' שעלינו לשוות לנגד עינינו כמערכת משפט המכירה בכך ש'לא בשמים היא' - כרוכה לבלי הפרד במוסד המשפט החוזר, מעיקרו, ובאופן ספציפי גם בעילת עיוות הדין.

"...לא לרִיק כּוננוּ ונחקקו מנגנונים מיוחדים שבדין, המאפשרים בנסיבות המתאימות לבחון מחדש, גם לתקן. אין מבוכה ולא חולשה, בשפיטה - מעשה אנוש - הנכונה לבדוק את עצמה, ולהגיב לטעויות ולתקלות מהותיות שנפלו במעלה הדרך. נהפוך הוא. זהו מקור כוחה ועוצמתה". את שטטמן ייצגו עוה"ד יניב ואקי, יצחק יערי ושחר בן-ארצי. את המדינה ייצגו איסמן, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, ועו"ד תמר בורנשטיין. את המתלוננות ייצגה עו"ד רותם אלוני-דוידוב.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה