פייזר זריקות הרזיה  (X)
פייזר זריקות הרזיה (X)

תרופות ההרזיה כבר מחקו מיליארד ליש"ט מקניות המזון - ורשתות השיווק מתחילות להרגיש את השינוי

מחקר חדש בבריטניה מגלה כי משקי בית שמשתמשים בתרופות הרזיה מוציאים בממוצע 389 ליש"ט פחות בשנה על קניות בסופר, וההשפעה המצטברת כבר חצתה מיליארד ליש"ט; מכירות החטיפים והאלכוהול נפגעות, בעוד מוצרים באריזות קטנות וארוחות מוכנות דווקא מתחזקים. מספר המשתמשים ממשיך לגדול, וגם חברות המזון ורשתות השיווק בישראל יצטרכו להביא בחשבון את השינוי בהרגלי הצריכה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תרופת הרזיה

תרופות ההרזיה כבר מזמן אינן רק הסיפור של אלי לילי ונובו נורדיסק. הן מתחילות לשנות גם את האופן שבו אנשים עושים קניות בסופר, ואפילו את סוג המוצרים שהם מכניסים לעגלה. מחקר חדש שפורסם היום בבריטניה מגלה כי השימוש בתרופות כמו מונג'רו ו-וויגובי כבר גורע יותר ממיליארד ליש"ט בשנה מהוצאות משקי הבית על מזון, כ-1.3 מיליארד דולר. מבחינת רשתות השיווק ויצרניות המזון, מדובר בשינוי שהולך ומתרחב, וכזה שכבר מחייב אותן להתאים את המוצרים ואת אסטרטגיית המכירות.

המחקר של Worldpanel by Numerator, המבוסס על נתוני קניות של 9,629 משקי בית בבריטניה, מצא כי משפחות שבהן לפחות אדם אחד משתמש בתרופות מסוג GLP-1 מוציאות בממוצע 389 ליש"ט פחות בשנה על קניות מזון, בהשוואה למשקי בית בעלי מאפיינים דומים שאינם משתמשים בתרופות. בחישוב לכלל האוכלוסייה מדובר ביותר ממיליארד ליש"ט של הוצאות שנגרעו מסל הקניות הצפוי, ובהיקף של כ-415 מיליון מוצרים שפחות נרכשו.

והמספר הזה גדל במהירות. רק ביוני האחרון העריכה Worldpanel את השפעת התרופות על שוק המזון הבריטי בכ-780 מיליון ליש"ט בשנה. בתוך חודשים ספורים גדל האומדן ביותר מ-220 מיליון ליש"ט, בעיקר בעקבות התרחבות מעגל המשתמשים.

בפברואר השנה רק 6.3% ממשקי הבית בבריטניה כללו לפחות אדם אחד המשתמש בתרופות הללו. באוגוסט השיעור כבר טיפס ל-8.5%, כ-2.6 מיליון מבוגרים. בחברת המחקר מעריכים שבמהלך 2027 השיעור יחצה את רף 10% ממשקי הבית. במונחים של קמעונאות מזון, מדובר בפלח אוכלוסייה גדול מכדי להתעלם ממנו.

פחות חטיפים ואלכוהול, יותר ארוחות קטנות

ההשפעה של התרופות אינה מתבטאת רק בכך שאנשים אוכלים פחות. הן משנות גם את הרכב סל הקניות. תרופות GLP-1 מסייעות בוויסות התיאבון ובתחושת השובע, וההשפעה ניכרת במיוחד במוצרים שנרכשים לצורך נשנוש, פינוק או צריכה מזדמנת.

לפי המחקר, ההוצאות על אלכוהול בקרב משקי בית המשתמשים בתרופות ירדו בשיעור הגבוה בכ-15 נקודות אחוז מהירידה אצל משקי בית אחרים. גם החטיפים המלוחים נפגעו, עם ירידה של כ-15% בהוצאות. מדובר בקטגוריות משמעותיות עבור יצרניות המזון, שלעיתים נהנות בהן משיעורי רווחיות גבוהים יחסית.

אבל לא כל מוצרי המזון נפגעים. היקף הרכישות של ארוחות מוכנות קפואות דווקא עלה בכ-30% בקרב משתמשי התרופות, ובקטגוריית השוקו החם ומשקאות המאלט נרשמה עלייה של 22% בהוצאות. הצרכנים אינם מפסיקים לפנק את עצמם, אלא משנים את הדרך שבה הם עושים זאת. במקום ארוחות גדולות וחטיפים לאורך היום, הם מעדיפים בחלק מהמקרים מנות קטנות, נוחות ובעלות ערך תזונתי גבוה יותר.

התופעה אינה ייחודית לבריטניה. מחקר שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת Journal of Marketing Research, בהובלת חוקרות מאוניברסיטת קורנל, מצא כי משקי בית בארה"ב שהחלו להשתמש בתרופות GLP-1 הפחיתו את ההוצאות על קניות מזון ב-5.3% בתוך שישה חודשים. בקרב משקי בית בעלי הכנסה גבוהה הירידה הגיעה ל-8.2%, ובקטגוריית החטיפים המלוחים נרשמה ירידה של כ-10%. גם ההוצאות במסעדות מזון מהיר ובבתי קפה פחתו בכ-8%.

ממצא מעניין נוסף במחקר האמריקאי הוא שכאשר המשתמשים הפסיקו את הטיפול, הוצאות המזון שלהם נטו לחזור לרמות שקדמו לו. כלומר, לפחות חלק מהשינוי בצריכה קשור לעצם השימוש בתרופות, ולא רק להחלטה כללית לאמץ אורח חיים בריא יותר.

רשתות המזון כבר נערכות: אריזות קטנות, מחירים גבוהים יותר

רשתות השיווק הבריטיות לא מחכות שההשפעה תופיע במלואה בדוחות הכספיים. מוריסונס, מרקס אנד ספנסר, קו-אופ ורשתות נוספות כבר השיקו מוצרים המיועדים לצרכנים המשתמשים בתרופות ההרזיה, עם דגש על מנות קטנות, תכולת חלבון גבוהה ומזונות בעלי ערך תזונתי מרוכז.

מוריסונס, למשל, השיקה בתחילת השנה סדרת מוצרים הכוללת 53 פריטים עשירים בחלבון, לצד ארוחות מוכנות המיועדות לאנשים בעלי תיאבון מופחת. בין המוצרים אפשר למצוא פסטה, פיצות ומנות בשר באריזות קטנות יותר. המהלך מלמד כיצד הקמעונאים מנסים להפוך את הירידה בכמות המזון הנצרכת להזדמנות עסקית.

מבחינת הרשתות, מכירת פחות מזון לא בהכרח חייבת להוביל לפגיעה דומה בהכנסות. אפשר למכור אריזות קטנות יותר במחיר גבוה יותר ליחידת משקל, להציע מוצרים ייעודיים בעלי ערך מוסף ולהגדיל את המכירות בקטגוריות כמו חלבון, תוספי תזונה ומוצרים בריאותיים. בסדרת הארוחות המיועדת למשתמשי GLP-1 של מוריסונס, למשל, המחיר ל-100 גרם גבוה בכ-35% לעומת סדרות דיאטטיות אחרות של הרשת, לפי השוואה שפורסמה בגרדיאן.

גם הכסף שנחסך בקניות מזון אינו נעלם בהכרח מהצריכה הפרטית. Worldpanel מצאה כי משתמשי התרופות הוציאו בשנה הראשונה לטיפול כ-78 מיליון ליש"ט יותר מהצפוי על מוצרי בריאות וטיפוח, וכ-30% מהם דיווחו שהגדילו את ההוצאות על ביגוד והנעלה. חלק מהצרכנים פשוט מעבירים את ההוצאה ממזון למוצרים אחרים.

בינתיים, השוק עצמו ממשיך להתרחב. אחד הגורמים שמאיצים את השימוש בתרופות הוא כניסת הגרסאות הניטלות בכדורים, שמאפשרות להימנע מהזרקה. בבריטניה, שבה אושרו השנה הגרסאות הללו, כבר 11.2% מהמשתמשים נוטלים כדורים. גם מספר הגברים המשתמשים בתרופות כמעט הוכפל בתוך חצי שנה, מ-440 אלף בפברואר ל-830 אלף באוגוסט.

קיראו עוד ב"גלובל"

ככל שהתרופות הופכות לנגישות ונוחות יותר לשימוש, כך גדל מספר הצרכנים שהרגלי הקנייה שלהם עשויים להשתנות. מבחינת יצרניות המזון, מדובר בשינוי בביקוש שעלול להיות משמעותי יותר מחלק מהמגמות התזונתיות שהכירו בעשורים האחרונים.

ומה זה אומר על שופרסל, רמי לוי ושטראוס?

גם בישראל התופעה כבר רלוונטית, אם כי עדיין אין נתוני קניות מקומיים שמאפשרים לאמוד את השפעת התרופות על המכירות ברשתות המזון. השימוש במונג'רו ובוויגובי התרחב בשנים האחרונות, אך העלות ממשיכה להיות גורם שמשפיע על נגישות הטיפול. בישראל מחירו השנתי עשוי להגיע לכ-15 אלף שקל ברכישה פרטית, בעוד שמבוטחים העומדים בקריטריונים מסוימים יכולים לקבל הנחות משמעותיות באמצעות הביטוחים המשלימים.

עבור חברות כמו שופרסל ורמי לוי, התרחבות השימוש בתרופות עשויה להשפיע בעתיד על גודל סל הקניות ועל הרכבו. זה לא אומר שהישראלים יפסיקו לקנות בסופר, אלא שחלק מהצרכנים עשויים לקנות פחות חטיפים, ממתקים ומשקאות עתירי קלוריות, ולתת עדיפות למוצרים אחרים. לרשתות עצמן יש אפשרות להתאים את המותג הפרטי, את גודל האריזות ואת תמהיל המוצרים לשינוי בביקוש.

בקרב יצרניות המזון המשמעות עשויה להיות ממוקדת יותר. שטראוס, למשל, פועלת הן בקטגוריות החטיפים והשוקולד, שעלולות לסבול מירידה בביקוש, והן בקטגוריות כמו מוצרי חלב ויוגורטים, שעשויות ליהנות מהעדפה למוצרים עשירים בחלבון. גם חברות מזון אחרות יצטרכו לבחון עד כמה סל המוצרים שלהן מתאים לצרכנים שמבקשים לאכול פחות, אבל לא בהכרח להוציא פחות על כל מנה.

יש כאן גם הבדל בין קמעונאיות המזון ליצרניות. רשת שיווק יכולה לשנות את תמהיל המוצרים שהיא מוכרת יחסית במהירות, להגדיל קטגוריות צומחות ולהקטין שטחי מדף של מוצרים שהביקוש אליהם יורד. יצרנית מזון שהמותגים המרכזיים שלה מבוססים על חטיפים, ממתקים או משקאות מתוקים תידרש לעיתים לשינוי עמוק יותר בפיתוח מוצרים, באריזות ובאסטרטגיה המסחרית שלה.

השאלה עבור המשקיעים היא לא רק כמה צרכנים כבר משתמשים בתרופות, אלא באיזו מהירות השימוש יתרחב, אילו קטגוריות ייפגעו וכמה מהירידה בכמויות אפשר יהיה לפצות באמצעות מוצרים אחרים ומחירים גבוהים יותר.

עד לפני כמה שנים תרופות ההרזיה היו בעיקר סיפור של חברות התרופות ושל המשקיעים במניות אלי לילי ונובו נורדיסק. כעת מתברר שההשפעה הכלכלית שלהן מגיעה הרבה מעבר לתעשיית הפארמה. המיליארד שנגרע מסלי הקניות בבריטניה הוא כבר מספר שקשה להתעלם ממנו, ובעיקר סימן לכך שרשתות השיווק ויצרניות המזון יצטרכו להתרגל לצרכן שקונה אחרת.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה