עמרי אסנהיים בדיון בבית המשפט העליון (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)
עמרי אסנהיים בדיון בבית המשפט העליון (צילום: לע"מ, הרשות השופטת)

העליון לא ידון שוב בהרחבת החיסיון העיתונאי אגב ראיון אסנהיים-פלדשטיין

סולברג דחה את בקשתו של אוריך לדיון נוסף, לאחר שעמית קבע שיש חיסיון עיתונאי גם לחומרי הגלם של הראיונות שהעניק אלי פלדשטיין לעמרי אסנהיים. מדגיש: המשטרה עדיין יכולה לבקש הסרת חיסיון

איתמר לוין |

בית המשפט העליון לא ידון בהרכב מורחב בפסק הדין בנוגע לראיון שערך העיתונאי עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין, מנאשמי פרשת הדלפת המסמכים לעיתון בילד. המשנה לנשיא בית המשפט, נעם סולברג, דחה את בקשתו של יונתן אוריך - יועצו של בנימין נתניהו המעורב בפרשה - לקיים דיון נוסף בפסק דינו של הנשיא יצחק עמית. בעקבות פסק דין ויתרה המשטרה על בקשתה לקבל מאסנהיים את חומרי הגלם של הראיון.

ביהמ"ש העליון: החיסיון העיתונאי יחול גם על חומרי גלם שנוצרו ביחסי אמון מיוחדים

בית המשפט העליון מרחיב את ההגנה על העיתונות החופשית


עמית הרחיב את החיסיון העיתונאי וקבע שהוא יחול גם על דברים שנאמרו לעיתונאי שלא לייחוס ועל חומרי גלם שנוצרו ביחסי אמון מיוחדים בין העיתונאי לבין המקור. זאת, בעוד שעד כה החיסיון חל רק על זהותם של מקורות. מעתה, גם אם המקור יסכים להיחשף - הוא יוכל לדרוש שאמירות מסוימות שלו לא יתפרסמו. מדובר בחיסיון יחסי, שאותו יוכל בית המשפט להסיר במקרים של צורך חיוני, כגון חומר חקירה רב-חשיבות שלא ניתן להשיגו בדרכים אחרות.

אסנהיים נדרש למסור למשטרה את חומר הגלם של הראיונות עם פלדשטיין. האחרון טען, כי צחי ברוורמן נפגש עימו עם תחילת החקירה בפרשת הבילד, שאל אותו מה הוא יודע ואמר לו שביכולתו לגרום לחקירה להיעלם. בעקבות פרסום זה פתחה המשטרה בחקירה נגד ברוורמן בחשד לשיבוש הליכים; ברוורמן מכחיש. המשטרה ביקשה לקבל את חומר הגלם של הראיון, כדי לבחון האם יש בו ראיות נוספות ומה הייתה הדינמיקה שהובילה לאמירה זו, בעוד אסנהיים טען לחיסיון בכלל ולחיסיון עיתונאי בפרט. עמית קיבל בעיקרה את עמדתו של אסנהיים, תוך הרחבת החיסיון העיתונאי.

הפער בין האפשרויות אינו רב

אוריך ביקש דיון נוסף בטענה שהחיסיון העיתונאי הורחב יתר על המידה. המשטרה ציינה בתגובתה, כי אמנם הגיעה למסקנה שבמקרה הנוכחי אין לבקש לקבל את חומרי הגלם בצורה המצומצמת עליה הורה עמית, אך במישור הרוחבי - אין המדובר בהכבדה ניכרת ולכן לשיטתה אין מקום לדיון נוסף. גם יתר המעורבים בתיק התנגדו לבקשה.

סולברג אומר, כי אין חולק על כך שבפסק הדין יש חידושים הלכתיים בנוגע לחיסיון העיתונאי, שאינם סותרים הלכות קודמות. לכן, הנקודה היחידה להכרעה היא האם מדובר בהלכה קשה ובעלת מחירים כבדים כטענתו של אוריך, ברמה המצדיקה את ההליך הנדיר של דיון נוסף. פסיקתו של עמית אינה טריוויאלית ונשמעו לגביה דעות שונות, אך אין היא מצדיקה דיון נוסף - קובע סולברג.

סולברג מוסיף: "גם משעה שנקבע כי החיסיון העיתונאי חל על סוג החומר שבו עסקינן, עדיין אין זה סוף פסוק - כפי שהודגש בפסק הדין חזור והדגש, החיסיון העיתונאי הוא חיסיון יחסי, לא מוחלט, ותיתכן הסרתו. בתוך כך, כפי שעולה מפסק הדין, וכפי שבמידה רבה ממש מתחייב מהגיון הדברים, שאלת הסרתו של החיסיון מושפעת, בין היתר, מן השאלה מהו החומר שלגביו נטען חיסיון - האם, למשל, עסקינן בזהותו של מקור, עניין שמצוי בגרעינו הקשה של החיסיון העיתונאי; או שמא, החומר שבמחלוקת הוא כזה שמרוחק מאותו גרעין קשה, דוגמת מידע שנמסר לציטוט ולייחוס, בעקבות יחסי אמון שנרקמו".

המסקנה היא, כי "מן הצד האחד, גם בהעדר חיסיון – החומר שבו עסקינן עדיין היה זוכה להגנה בלתי-מבוטלת; ומן הצד השני, אף לאחר שנקבע כי החיסיון פורש כנפיו על החומר שלפנינו - רמת ההגנה מושפעת, כמתואר לעיל, מכך שאיננו מצויים בליבתו של החיסיון העיתונאי...  הפועל היוצא, לטעמי, הוא שהפער בין שתי האפשרויות - אינו רב. בהתאם לכך, אין מקום לקבל את טענותיו של אוריך לגבי הבעייתיות הרבה שגלומה בהרחבה זו, כך שאין באמוּר כדי ללמד על 'קשיותה' של ההלכה שנפסקה, באופן שיביא לקיום דיון נוסף".

סולברג אומר, כי גם פסק הדין של עמית אינו מונע מן המשטרה לבקש בצורה ממוקדת להסיר את החיסיון מעל החומר העיתונאי. היא אמנם נמנעה מכך במקרה זה, ולכן קשה להבין עד תום את משמעותו של פסק הדין, אבל אין בכך כדי להוביל לדיון נוסף. את אוריך ייצגו עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ובר וקנין; את אסנהיים ייצגה עו"ד ליאת ברגמן; את המשטרה ייצג עו"ד יאיר חמודות; את כאן ייצגו עוה"ד יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום; את מועצת העיתונות ייצג עו"ד עמית גורביץ; ואת איגוד העיתונאים - עו"ד אמיר בשה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה