
קונים מניה ומחכים? 100 שנות מסחר חושפות נתון מטריד
מחקר שבחן כמעט 30 אלף מניות בוול סטריט מצא שרק 48% מהן הניבו תשואה חיובית בתקופת המסחר שנמדדה לכל אחת. התשואה החציונית הייתה מינוס 6.9%, בזמן שהשוק האמריקאי כולו הניב תשואות אדירות. איך שני הנתונים האלה מסתדרים, ומה הם מלמדים על האסטרטגיה של לקנות ולהחזיק?
בין 1926 ל-2025 הניב שוק המניות האמריקאי הרחב תשואה שנתית מורכבת של כ-10.1%. דולר אחד שהושקע בתיק המניות הרחב בתחילת התקופה, תוך השקעה חוזרת של דיבידנדים, היה צומח לכ-15 אלף דולר בסופה. אלא שמאחורי ההצלחה ההיסטורית הזאת מסתתר נתון מפתיע: התשואה המצטברת החציונית של המניות הבודדות שנכללו במחקר על אותה תקופה הייתה שלילית, מינוס 6.87%.
אלה אינם שני נתונים שאפשר להשוות ישירות. הראשון מתאר תיק שוק לאורך מאה שנה, והשני מסכם את תוצאותיהן של מניות שכל אחת מהן נמדדה לאורך תקופה אחרת. אבל הפער ביניהם ממחיש הבחנה חשובה: ההיסטוריה המוצלחת של וול סטריט אינה בהכרח ההיסטוריה של המניה הבודדת.
פרופ' הנדריק בסמבינדר מאוניברסיטת אריזונה סטייט בחן במחקרו 29,754 מניות שנסחרו בארה"ב בין 1926 ל-2025. רק 48.22% מהן הניבו תשואה מצטברת חיובית בתקופת המסחר שנמדדה עבורן, גם בחישוב הכולל השקעה מחדש של דיבידנדים. במילים אחרות, יותר ממחצית מהמניות לא הצליחו לייצר תשואה חיובית לאורך התקופה שנבדקה עבור כל אחת מהן.
להרוויח כסף ולהכות את השוק הם שני דברים שונים
המחקר לא הסתפק בשאלה אם מניה הניבה תשואה חיובית. בסמבינדר השווה את ביצועיה גם לשתי חלופות: השקעה בשטרי אוצר אמריקאיים לחודש (Treasury Bills), והשקעה בתיק שוק מניות רחב המשוקלל לפי שווי שוק. ההשוואות נעשו על פני החודשים המקבילים לתקופת המסחר שנמדדה לכל מניה.
התוצאות חדות: רק 41.17% מהמניות הניבו תשואה גבוהה מזו של שטרי האוצר, ורק 27.6% הצליחו להכות את תשואת שוק המניות הרחב בתקופות המקבילות.
כלומר, גם בין המניות שהרוויחו כסף היו רבות שהניבו פחות מהחלופות ששימשו להשוואה. כשמסתכלים בדיעבד על מניה שעלתה במשך שנים, השאלה אינה רק כמה היא עלתה, אלא גם מה קרה באותו זמן לשוק כולו.
לא כל מניה זוכה להגיע לגיל מאה
אף שהמחקר מקיף מאה שנות מסחר, רוב המניות שנכללו בו לא נסחרו במשך מאה שנה. משך ההופעה החציוני של מניה במאגר הנתונים עמד על 6.8 שנים בלבד, והממוצע היה 11.7 שנים.
חלק מהמניות החלו להיסחר בשלב מאוחר יחסית בתקופת המחקר. אחרות הפסיקו להיסחר בעקבות מיזוגים, רכישות או מחיקה מהמסחר, שלא בהכרח נבעה מכישלון עסקי. החישובים כוללים גם את תשואות המחיקה שנרשמו במאגר עבור מניות שיצאו ממנו.
משך ההופעה במדגם אינו בהכרח אורך חייה של החברה או משך הזמן שבו משקיע מסוים החזיק במניה. עבור מניות שהמשיכו להיסחר, המדידה פשוט הסתיימה בסוף 2025.
- לא אנבידיה ולא אפל: המניה שהפכה דולר אחד ל-4.4 מיליון
- 40% מחברות המדד מפסידות כסף: הצד האפל של וול סטריט
המשמעות היא שהתמונה ההיסטורית של שוק המניות רחבה בהרבה מרשימת החברות הגדולות והמוכרות שנסחרות בו היום. כשמסתכלים לאחור רק על חברות ששרדו והצליחו, קל לשכוח את כל אלה שנעלמו בדרך.
וזה בדיוק אחד האתגרים בגישה של לקנות ולהחזיק. אפשר להחזיק מניה במשך שנים, אבל ההחזקה עצמה אינה מבטיחה שהחברה תמשיך לצמוח, להרוויח או לייצר ערך לבעלי המניות שלה.
ומה קורה כשמפרקים את מאה השנים לעשורים?
בסמבינדר בחן גם את ביצועי המניות בתוך עשרה חלונות של עשורים קלנדריים, החל בשנים 1926-1935 ועד 2016-2025. בכל חלון נמדדה תשואת המניה בחודשים שבהם הופיעה במאגר. אותה מניה יכולה להיכלל בכמה חלונות, ולא כל תצפית מייצגת עשר שנות מסחר מלאות.
בניתוח הזה, 55.13% מתצפיות המניות הניבו תשואה חיובית, לעומת 48.22% במדידה המצטברת לאורך כל תקופת המסחר של כל מניה במדגם. אבל גם כאן, רק 35.62% מהתצפיות הצליחו להכות את תשואת השוק הרחב בתקופות המקבילות.
הפער בין התוצאות ממחיש עד כמה תקופת המדידה משפיעה על התמונה שמתקבלת. לאורך זמן, ריבית דריבית עשויה להגדיל מאוד את המרחק בין מניות שמציגות צמיחה מתמשכת לבין כאלה שנותרות מאחור. עם זאת, ההבדל בין שני החישובים מושפע גם מאופן חלוקת המדגם ומהתקופות השונות שנמדדו, ולא ניתן לייחס אותו רק למשך ההחזקה.
- ברקשייר מכרה מניות בנק אוף אמריקה ווריסיין, והגדילה את לנאר ודלתא
- וולס פארגו: ה-S&P 500 יגיע ל-8,200 בסוף 2027, התחזית הנמוכה בוול סטריט
הנתונים האלה אינם אומרים שכל משקיע שיחזיק מניה בדיוק עשר שנים יעמוד בפני אותם סיכויים. מדובר בניתוח היסטורי של חלונות קלנדריים, ולא בתחזית לתשואות עתידיות. הם כן מחדדים נקודה חשובה: משך ההחזקה הוא רק חלק מהמשוואה. גם בחירת החברה, המחיר שבו נרכשה וההתפתחויות העסקיות לאורך הדרך משפיעים על התוצאה.
לקנות ולהחזיק מניה זה לא אותו דבר כמו לקנות ולהחזיק את השוק
כשמדברים על התשואות ההיסטוריות של וול סטריט, מתכוונים בדרך כלל לשוק המניות כמכלול. אבל השקעה במניה אחת, אפילו לאורך שנים, אינה שקולה להחזקה של סל רחב של חברות.
ההבדל אינו רק במספר המניות. הרכב השוק משתנה לאורך זמן: חברות חדשות נכנסות, אחרות נרכשות או נמחקות, ומשקלן היחסי משתנה. תיק שוק רחב אינו אוסף קבוע של מניות שנבחרו לפני מאה שנה ונשארו בו ללא שינוי.
חשיפה רחבה מאפשרת להשתתף גם בביצועיהן של חברות שצומחות והופכות עם השנים לשחקניות מרכזיות, אך היא עדיין כרוכה בסיכונים, ובהם ירידות בשוק וריכוז משקל בחברות גדולות. החזקה במניה בודדת, לעומת זאת, תלויה במידה רבה בגורלה של חברה אחת ובמחיר ששולם עבורה. גם אם היא מובילה בתחומה, התפתחות העסק ומחיר המניה אינם מובטחים.
המחקר אינו מפריך את היתרונות האפשריים של השקעה לטווח ארוך. הוא מראה מדוע אי אפשר להסיק מביצועי השוק כולו מה תהיה התוצאה של החזקה במניה מסוימת. זמן מאפשר לתשואות להצטבר, אבל אינו מבטיח שהן יהיו חיוביות.
מאה שנות מסחר לא מלמדות שהזמן אינו חשוב. הן מלמדות שהזמן לבדו לא הופך כל מניה להשקעה מוצלחת.
תוכן נכתב ונערך בשיתוף קולמקס פרו
קולמקס פרו הוא ברוקר בינלאומי המפוקח על ידי CySEC, המציע גישה למסחר ולהשקעה עצמאיים בשוק האמריקאי, לרבות מניות, קרנות סל ואופציות, לצד כלי מסחר ושירות לקוחות בעברית.
מידע חשוב: הכתבה מיועדת למטרות מידע ולימוד בלבד ואינה מהווה ייעוץ השקעות, המלצת השקעה או המלצה לביצוע עסקה כלשהי. חישובי התשואה ההיסטוריים המוצגים בה מבוססים על מתודולוגיית המחקר, נקובים בדולרים נומינליים ואינם מנכים מסים אישיים ועלויות מסחר. ביצועי עבר אינם מעידים על תוצאות עתידיות. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון להפסד כספי.
- 1.שירות Biz 17/11/2026 14:56הגב לתגובה זומחקר של פרופסור הנדריק בסמבינדר מאוניברסיטת אריזונה סטייט בחן לסביבות 29.8 אלף מניות שנסחרו בארצות הברית בשנים 1926 עד 2025. רק 48.22% מהן הניבו תשואה מצטברת חיובית בתקופת המסחר של כל אחת. התשואה המצטברת החציונית של המניות הייתה מינוס 6.87%. רק 41.17% מהמניות הכו את שטרי האוצר ורק 27.6% הכו את שוק המניות הרחב. שוק המניות הרחב הניב באותה תקופה תשואה שנתית מורכבת של 10.1% ודולר אחד שהושקע בו היה צומח לסביבות 15 אלף דולר. בחלונות של עשורים 55.13% מהתצפיות הניבו תשואה חיובית אך רק 35.62% הכו את השוק הרחב. נכתב בעזרת AI