גבה 13% שכר טרחה מנפגעת תאונה, ויחזיר 101 אלף שקל
נפגעת תאונת דרכים שקיבלה בפשרה 1.64 מיליון שקל מחברת הביטוח הראל גילתה, כמה שנים אחר כך, שעורך הדין שלה ניכה מהכסף יותר ממה שהחוק מתיר. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של עורך הדין נתנאל בירן, והשאיר על כנו את החיוב להחזיר לה 101,668 שקל. גם הערעור שלה נדחה: היא לא תקבל ריבית, הצמדה או פיצוי על עוגמת נפש, בגלל הזמן שחלף עד שתבעה.
את פסק הדין כתבה השופטת אביגיל כהן, סגנית הנשיא, בשני ערעורים על פסק דין של בית משפט השלום בהרצליה, שניתן בידי השופטת יעל מרמור דומב. בלב התיק עומדת שאלה שנוגעת לכל מי שמחליף עורך דין באמצע תביעת פיצויים: האם כל אחד מהם רשאי לגבות את מלוא התקרה, או שהתקרה אחת לשניהם.
איך 11% הפכו ל-18%?
התאונה אירעה ב-2010. הנפגעת הגישה תביעת פיצויים נגד הראל, שביטחה אותה, ובתחילה יוצגה בידי עורך דין אחר. בהמשך ביקשה להעביר את התיק למשרדו של בירן. עורך הדין הראשון שחרר את התיק בתנאי שישולמו לו 5% בתוספת מע״מ מסכום הפיצוי, והיא חתמה על התחייבות כזו.
בירן ולקוחתו חתמו על הסכם של 11% בתוספת מע״מ מכל סכום שתקבל בפשרה אחרי הגשת כתב תביעה. זו גם התקרה שקובעים כללי שכר הטרחה בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ב-2015 נחתמה פשרה עם הראל על 1,638,000 שקל, והיא קיבלה תוקף של פסק דין. מתוך הסכום הוחזקו 570,000 שקל בנאמנות, עד לבירור תביעה שהוגשה בשמה לביטוח הלאומי. בפועל הועברו אליה 747,808 שקל.
הידעת?כמה עורך דין רשאי לגבות בתביעת תאונת דרכים?
הביטוח הלאומי דחה את תביעת הנכות הכללית, והכסף שהוחזק היה אמור לעבור אליה. אחרי שהעבירה לעורך דין אחר תביעה על תאונה שנייה, דרשה פירוט מלא של הניכויים. גיליון חישוב שהכינה עובדת במשרדו של בירן הראה שנוכו ממנה 13% שכר טרחה במקום 11%, ועוד 1,000 שקל הוצאות. נוסף על כך, 63,012 שקל שבירן התחייב להעביר לעורך הדין הראשון נוכו מכספי הפיצויים שלה. היא תבעה 136,377 שקל, ובהם 20,000 שקל על עוגמת נפש.
מה טען עורך הדין?
בירן טען שהתביעה התיישנה, כי הוגשה ב-2022, כמעט שבע שנים אחרי גמר החשבון. לגרסתו, הלקוחה ידעה כבר ב-2015 על כל הניכויים. הוא טען גם שסוכם בעל פה על 42,000 שקל עבור הייצוג מול הביטוח הלאומי, בלי קשר לתוצאה. לפי הטענה שהובאה בשמו, היא "חפצה בדחיית תביעתה בביטוח הלאומי על מנת להימנע מקיזוז כספי הפיצויים", ולכן נקבע תשלום קבוע מראש. עוד טען שההמתנה גרמה לו נזק ראייתי, כי לא יכול היה לשחזר מסמכים ופגישות מלפני שנים.
הנפגעת, שנקבעה לה נכות נפשית של 50%, טענה מנגד שבירן ניצל את מצוקתה, ושהתשובות החלקיות שקיבלה ממשרדו עיכבו את הגשת התביעה. בערעור שלה ביקשה ריבית והצמדה על הסכום, הוצאות משפט ופיצוי על עוגמת נפש. מקרים של מחלוקת על שכר טרחה מגיעים לבתי המשפט גם בתחומים אחרים, כמו בפרשת עורך דין שתבע 496 אלף שקל על ייצוג בגירושין, שקיבל בסוף פחות משליש מהסכום.
האם כל עורך דין זכאי לתקרה משלו?
בית משפט השלום קבע שתקרת שכר הטרחה היא הוראה שאי אפשר להתנות עליה, והיא חלה גם כשמחליפים ייצוג. מאחר שעורך הדין הראשון קיבל 5% מכספי הפשרה, בירן יכול היה לגבות 6% בלבד, כך ששני המשרדים יחד לא יעברו את ה-11%. השופטת כהן אימצה את הקביעה. "לא ניתן לקבל את הטענה לעניין אי תחולתה של תקרת שכ״ט", כתבה. "משנקבע כי בירן היה מודע להתחייבות של [הלקוחה] כלפיו, אין ביכולתו להתכחש כעת על החלוקה שנקבעה ועל המגבלה הכוללת הקבועה בחוק".
הידעת?מה קורה לתקרה כשמחליפים עורך דין באמצע התיק?
הקביעה שבירן ידע על ההתחייבות לא נשענה רק על עדות הלקוחה. בית משפט השלום הסתמך על התצהיר של בירן עצמו, שממנו עלה שידע על ההסכמה עם המשרד הקודם "וסייע לתובעת בהעברת התיק לטיפולו". עורכת דין ממשרדו אף אימתה את חתימת הלקוחה על ההתחייבות, והמסמך נשלח למשרד הקודם.
מה קרה ל-42,000 השקלים?
גם טענת התשלום הנפרד על התביעה מול הביטוח הלאומי נדחתה. הלקוחה הציגה הסכם שכר טרחה מ-2014, חתום בידי שניהם, שקובע כי "ישולם שכר טרחה באחוזים בשיעור 20% בצירוף מע״מ כחוק", מתוך הגמלאות שתקבל מהמוסד. מאחר שהתביעה שם נדחתה, לא היה ממה לגבות. "ברי כי ההסכם שחתום ע״י שני הצדדים, ובימ״ש קמא מצא אותו כאותנטי, הגדיר מפורשות מנגנון תשלום עבור הליכים בביטוח לאומי", כתבה השופטת. מי שמתכנן תביעה כזו יכול לבדוק את תקרות שכר הטרחה בתביעות לביטוח לאומי, שקבועות בתקנות.
לטענה של בירן על "השכר הראוי" לפי תרומתו של כל עורך דין, השופטת לא נדרשה. היא ציינה שאם יש לו טענות כלפי עורך הדין הקודם, היה עליו להגיש נגדו הודעת צד שלישי כשניתנה לו ההזדמנות.
הידעת?האם בית משפט חייב לפסוק ריבית והצמדה על כסף שמוחזר?
למה הנפגעת לא תקבל ריבית?
כאן הלקוחה הפסידה. בית משפט השלום קבע שהתביעה לא התיישנה, כי העילה נולדה רק אחרי הפגישה שבה קיבלה את פירוט החישוב. עם זאת נקבע שפנתה למשרד ב-2015, ב-2017 וב-2018 בבקשה לפירוט, ואחרי שקיבלה תשובה לא פעלה במשך שנתיים. התביעה הוגשה רק ב-2022. לפי פסק הדין, ההמתנה גרמה לבירן נזק ראייתי, ולכן הסכום יוחזר בערכו הנומינלי, בלי ריבית והצמדה ובלי הוצאות.
השופטת כהן לא מצאה סיבה להתערב. לדבריה, מדובר ב"שיהוי שאינו כה קיצוני שיוביל לדחיית התביעה אך יש בו כדי להצדיק אי פסיקת הפרשי הצמדה וריבית". היא הזכירה שערכאת ערעור מתערבת בפסיקת ריבית והוצאות רק במקרים חריגים.
גם הבקשה לפיצוי על עוגמת נפש נדחתה. בית משפט השלום לא מצא שבירן נהג ברמייה או בעושק, והמחוזי השאיר את הקביעה כמו שהיא. הבסיס לחיוב ההשבה עצמו הוא החוק ולא החוזה. "משנקבע כי נגבה שכר טרחה מעבר למותר, בדין קבע בימ״ש קמא כי קמה חובת השבה מכוח חוק הפלת״ד ולא נדרשת קיומה של עילה חוזית לשם כך", כתבה השופטת. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים עולה לא פעם לדיון גם בשאלות של הכרה בנזק, כמו במקרה של תאונת דרכים בדרך הביתה שהוכרה כתאונת עבודה.
- שימוע לראש עיריית פתח תקווה בחשד לקבלת שוחד במיליון שקל
- עו"ד גיל הירשמן תובע 4.9 מיליון שקל על מכירת מוסדות סיעוד ב-229 מיליון שקל
שני הערעורים נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו. הנפגעת תקבל בחזרה 101,668 שקל, אותו סכום שנוכה ממנה בפשרה של 2015, בלי שקל של ריבית על 11 השנים שחלפו.
