עורך דין ולקוח   (X)
עורך דין ולקוח (X)

תבע 496 אלף שקלים מעורך דינו על ייצוג בגירושין וקיבל 153 אלף

עורך הדין ייצג את הלקוח משנת 2007, עצר מכירת משק חקלאי בכינוס נכסים והביא להסדר שבו נרכש חלק הגרושה ב-800 אלף שקלים. על הרווח דרש 18%, ובית המשפט פסק אחרת

עוזי גרסטמן |

עורך דין שייצג לקוח בהליך גירושין ממושך דרש ממנו כמעט חצי מיליון שקלים בשכר טרחה, בטענה שהצליח להשיג עבורו רווח של 2.2 מיליון שקלים. בית משפט השלום בקריות חייב את הלקוח לשלם 153,250 שקלים, פחות משליש מהסכום שנתבע.

ההתקשרות נחתמה באוקטובר 2007. לפי כתב התביעה, הנתבע צבי יבנאלי פנה לעורך הדין רן כהן במצב קשה: הוא פונה בפועל מביתו, על משכורתו הוטל עיקול משלא עמד בתשלום דמי המזונות והוצאות הבית, וכנגדו הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ שפגע ישירות בהכנסותיו, שכן עבד כמדריך טיולים בחו"ל לקהילה הדתית. במקביל מונה כונס נכסים למכירת המשק החקלאי בכפר פינס, והוא עמד לאבד את זכויותיו בו.

מה כלל הייצוג

לגרסת התובע, הטיפול השתרע על פני שורה ארוכה של ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי, בית הדין הרבני, בית הדין הרבני הגדול, לשכות ההוצאה לפועל ובית המשפט העליון. הוא פעל לביטול ההגבלות שהוטלו על הכנסות הלקוח ולהפחתת החיוב החודשי במזונות ובהוצאות דיור, ובמסגרת הטיפול בהוצאה לפועל גילה לטענתו כי הגרושה הגישה חשבונות מנופחים, ובעקבות זאת הגיש בשם הלקוח והוריו שתי תביעות לשון הרע.

כדי לעצור את מכירת המשק על ידי הכונס נקט התובע בשני הליכי ערעור לבית המשפט המחוזי ובבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בתום ההליכים נחתם הסדר פשרה שבמסגרתו רכש הלקוח את חלקה של הגרושה במשק תמורת 800 אלף שקלים.

אלא שגם אז נמשך הסיבוך. הלקוח שילם כמחצית מסכום ההסדר מתוך חסכונות שצבר, ואז, בניגוד לעצת עורך דינו, נמנע מהעברת היתרה. הגרושה הגישה תביעה לביטול הסכם הפשרה ולחיוב בפיצוי המוסכם. התובע ייצג אותו גם בהליך הזה, לאחר שהבהיר כי שכר טרחתו בגינו יעמוד על 30 אלף שקלים ואינו נכלל בהסכם המקורי. התביעה לביטול נדחתה והלקוח זכה, אך חויב לשלם לגרושה 25 אלף שקלים הוצאות משפט בשל התנהלותו במהלך ניהול התביעה.

מחלוקות שכר טרחה מגיעות לבית המשפט משני הכיוונים, ולעיתים הלקוח הוא שתובע את עורך דינו.

המחלוקת על אחוזי הרווח

הסכם שכר הטרחה קבע מקדמה של 7,000 דולר בתוספת מע"מ, ותשלום של 50 אלף דולר, ששוויים במועד עריכת ההסכם עמד על 200,650 שקלים, שישולם בעת רישום הזכויות במשק על שם הלקוח, צמוד לשער הדולר ובניכוי מה ששולם. התובע פירט ארבעה תשלומים שקיבל לאורך השנים: 11,637 שקלים ב-2009, 5,932 בדצמבר 2013, 21,822 במרץ 2014 ועוד 42,373 באפריל אותה שנה. לטענתו נותרה יתרה של 118,886 שקלים בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה ממועד רישום הזכויות במרץ 2014.

לצד זאת דרש 2.5% ממחצית שווי הבית, כלומר 20 אלף שקלים לפי סכום הפשרה, וכן 18% בתוספת מע"מ מהרווח שצמח ללקוח. כאן טמון הפער הגדול. לפי החישוב שהציג, ערך הנכס במועד הגשת התביעה עמד על 6 מיליון שקלים, הלקוח רכש זכויות ששווין 3 מיליון שקלים ושילם בפועל 800 אלף בלבד, כך שהרווח מהעסקה עומד על 2.2 מיליון שקלים, ומהם מגיעים לו 496,518 שקלים. לחלופין ביקש 505,400 שקלים לפי חישוב אחר, המבוסס על ההפרש בין הסכום שהוצע ללקוח לבין שווי הרכוש שנותר בידיו.

שכר טרחה המחושב כאחוז מרווח, ולא כסכום קצוב או כאחוז מסכום שנפסק, מציב לבית המשפט שאלה מסובכת: מהו בדיוק הרווח, ומאיזה מועד מודדים אותו. במקרה הזה נשען החישוב על הפער בין שווי הזכויות שנרכשו לבין הסכום ששולם בפועל, ועל הערכת שווי של הנכס במועד הגשת התביעה ולא במועד ההסדר. בין שני המועדים חלפו שש שנים שבהן עלו מחירי הקרקע החקלאית באזור.

לצד השאלה החשבונאית עמדה שאלה ראייתית פשוטה יותר: אילו מהתשלומים שנטענו אכן בוצעו. חלק מהמחלוקת נסב על תשלומים שלפי הנתבע הועברו במזומן, בלי קבלה ובלי תיעוד בנקאי, שנים לאחר החתימה על ההסכם המקורי.

כלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין מחייב עריכת הסכם שכר טרחה בכתב, ובהיעדרו נדרש בית המשפט לקבוע שכר ראוי לפי היקף העבודה, מורכבותה, ותקו של עורך הדין והתוצאה שהושגה. כאשר קיים הסכם חלקי, כפי המקרה כאן, נוצר מצב מעורב שבו חלק מהרכיבים נגזרים מהמסמך וחלקם מהערכה שיפוטית.

גם אופן סיום הייצוג נבחן, ובמקרה אחר עורך דין שהתפטר סמוך לדיון חויב בפיצוי.

העד שלא הצליח לאשר את הסכום

הנתבע טען מצדו כי שילם לתובע 10,000 שקלים במזומן, וזימן לעדות את מר מרדכי כהן. העדות לא הועילה לו. העד הצהיר כי נסע עם הנתבע לפגישה בגבעת עדה, במועד שאינו זכור לו במהלך השנים 2012 עד 2013, וכי הנתבע סיפר לו שמטרת הפגישה היא להעביר תשלום. "מר מרדכי כהן הצהיר כי הוא לא ספר בעצמו את הכסף", נכתב בפסק הדין, והעד עצמו הודה שהסתמך על הצהרת הנתבע בדבר הסכום.

השופטת אלואז זערורה קבעה כי "הנתבע העלה את טיעוניו בדבר התשלומים שביצע במזומן בעלמא וללא תימוכין", והוסיפה כי מצאה את עדותו "באופן כללי מתחכמת, מתחמקת ובלתי מהימנה". על עדות התומך ציינה כי "מר מרדכי כהן הודה בהגינותו כי אין בידו לאשר את הסכום אשר לגרסתו נמסר במזומן", וכי גם אילו התקבלה, העד לא זכר את המועד המדויק. "טיעוני הנתבע בדבר תשלומים אשר הועברו במזומן, לא הוכחו ודינם דחייה".

קיראו עוד ב"משפט"

בהכרעה חויב הנתבע ב-153,250 שקלים בצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, בהחזר האגרה ששולמה, ב-7,000 שקלים שכר טרחת עורך דין ובהוצאות העדה מטעם התובע. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. התיק, שנפתח ביוני 2020 ועסק בשירותים משפטיים שניתנו החל מ-2007, נסגר 19 שנים אחרי החתימה על הסכם שכר הטרחה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה