עו"ד התפטר מייצוג שבועיים לפני הדיון - וישלם פיצויים ללקוח

משה קובייסי שכר את שירותיו של עו"ד שי סיני כדי לייצג אותו בשתי תביעות לשון הרע שניהל נגד בן קהילתו, בסכום מצטבר של יותר מחצי מיליון שקל. סיני נכנס לתמונה בעיצומו של ניהול התביעות, אחרי שהוחלפו עורכי דין קודמים ולאחר שכבר הוגשו תצהירים. הסיכום ביניהם כלל שכר טרחה של 7,020 שקל, בצירוף אחוזים מכל סכום שייפסק לטובת קובייסי. אלא שעשרה חודשים לאחר תחילת הייצוג, ושבועיים בלבד לפני ישיבת ההוכחות, ביקש סיני להשתחרר מהייצוג. קובייסי נאלץ לגייס עורכי דין חלופיים בהתראה קצרה. בסופו של דבר, פסק הדין בתביעות לשון הרע דחה את מרבית העילות, ונפסקו לטובת קובייסי רק 10,000 שקל - אך הוא גם חויב בהוצאות בסכום זהה.

סיני טען שהסיבה לבקשת ההתפטרות היתה אתית: לדבריו, הוא הבין שקובייסי מתעקש להעיד עד קשיש בשם ג'ובאני, שבתו טענה כי הוא סובל מדמנציה ואינו כשיר לעדות. סיני הוסיף שנודע לו כי חלק מאירועי לשון הרע היו "יזומים", כלומר שקובייסי הכשיל את הנתבע בלשונו.

אלא שהרשם הבכיר צוריאל לרנר לא קיבל את הגרסה הזו, וקבע כי מדובר ב"היתפסות למפרע על אירוע מסוים, שבמקרה בא בסמיכות זמנים לרצון להשתחרר מייצוג, והפיכתו לגורם לאותו רצון". שלוש העובדות הקריטיות האלה הביאו אותו למסקנה הזו: ראשית, אין כל ראיה, כמו תרשומת מזמן אמת, לפנייה טלפונית של בתו של העד אל סיני. שנית, בקשת הבת לבית המשפט הוגשה ב-7 למאי 2017, באותו היום שבו הוגשה הבקשה לשחרור מייצוג, ויומיים לאחר מכן כתב סיני עצמו לבית המשפט כי הבקשה כלל לא נמסרה לו. ושלישית, טיוטת הבקשה לשחרור מייצוג צורפה כבר ב-5 למאי 2017 למכתב שעסק רק בוויכוח על מקום הפגישה עם העדים, ללא כל אזכור של סוגיית ג'ובאני.

הרשם כתב כי היעדר ההתייחסות לסוגיה הזו במכתב הוא "בלתי מתקבל על הדעת", וקבע כי הסיבה האמתית להתפטרות היתה המחלוקת סביב מקום הפגישות עם העדים, על רקע העובדה שלסיני לא היה משרד פעיל, והוא קיים את פגישותיו במסגרת חלוקת זמנים במשרד בתל אביב.

• עורך הדין לא העביר כספים ללקוח - מה היה עונשו?
• תבעה את עורך הדין שלה, ותשלם לו הוצאות משפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"נראה שנקלע לטעות בכדאיות העסקה"

לרנר העריך כי סיני פשוט "מאס בהמשך הייצוג ובהמשך האינטראקציה" עם קובייסי, שהותיר רושם של "לקוח דעתן ותובעני". הרשם הוסיף כי ייתכן שסיני הבין שטעה בתמחור התיק, או שהערכתו את תוצאת פסק הדין הצפוי היתה אופטימית מדי. המסקנה של הרשם היתה כי, "בקשתו לשחרור מייצוג עולה כדי הפרת הסכם הייצוג, ומקנה לקובייסי זכות להשבת כספים ששילם".

בית המשפט לא קיבל את מלוא דרישות קובייסי, וציין כי יש כפילות ברורה בין דרישת החזר שכר הטרחה לבין דרישת שיפוי עבור עורכי הדין החליפיים. "אם יקבל חזרה גם את מה ששילם לסיני וגם את מה ששילם לעורכי הדין המחליפים - יימצא זוכה למפרע בייצוג משפטי בחינם. זו כמובן תוצאה בלתי סבירה", כתב הרשם.

• הנאמנת גבתה 11,050 שקל - וביקשה שכר של 250,000 שקל
• הטכנאי מחק את הזיכרונות - והחברה תשלם פיצויים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל

לגבי התביעה הנגדית שהגיש סיני, שבה דרש שכר של 26,044 שקל עבור השעות שהשקיע - הרשם דחה אותה על הסף. הוא קבע כי קשה להצדיק פסיקת שכר לשעות עבודה בנסיבות של הפסקת ייצוג יזומה "ברגע קריטי של ניהול ההליך, ובשל עילה של מה בכך". בנוסף, שעות העבודה והתעריף השעתי כלל לא הוכחו.

התוצאה הסופית: סיני חויב להשיב לקובייסי 3,510 שקל (מחצית משכר הטרחה ששולם), לשלם פיצויים בסכום של 3,000 שקל עבור נזקים כלליים, את האגרה ששולמה, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 3,540 שקל.