המונדיאל מתחיל - ושדות התעופה בארה״ב נכנסים למבחן כלכלי וביטחוני

מונדיאל 2026 ייפתח היום במקסיקו סיטי, אבל אחד המבחנים הגדולים של הטורניר יתרחש דווקא בשדות התעופה בארה"ב. הטורניר, שיתקיים בארה"ב, קנדה ומקסיקו, הוא הגדול בתולדות גביע העולם: 48 נבחרות, 104 משחקים, 39 ימים ו-16 ערים מארחות. מבחינה כלכלית, זו אמורה להיות חגיגה של תיירות, מלונות, מסעדות, תחבורה, פרסום וחסויות. מבחינה תפעולית, זהו גם אירוע שמעמיס על מערכות הגבול, התעופה והאבטחה של ארה"ב בדיוק בזמן שבו ה-TSA מתמודד עם מחסור בכוח אדם, תורים ארוכים ועלויות ביטחון חריגות. 

 רשות אבטחת התחבורה האמריקנית, TSA, נערכת לעומס חריג בנמלי התעופה של הערים המארחות ובשדות המשמשים כשערי כניסה בינלאומיים. ההיערכות כוללת הרחבה של טכנולוגיות זיהוי מהיר, שימוש מוגבר במסלולי PreCheck, תיאום עם רשויות מקומיות ופדרליות והיערכות לתנועה גדולה של אוהדים, נבחרות, תקשורת, נותני חסות וספקים. לפי וושינגטון פוסט, TSA הרחיבה את תוכנית PreCheck Touchless ID, המבוססת על זיהוי פנים, ל-65 שדות תעופה באביב, תוך מתן עדיפות לערים המארחות את משחקי המונדיאל.

מאות מיליונים לאבטחה - והחשש שהכסף לא מספיק

 העלות הביטחונית היא אחד הסעיפים הכבדים ביותר סביב הטורניר. לפי רויטרס, FEMA חילקה את מלוא 625 מיליון הדולר שיועדו למימון אבטחת המונדיאל בארה"ב, לאחר שהעיכובים בתקציב המשרד לביטחון המולדת פגעו בתיאום בין גופים פדרליים ומקומיים. הגורמים הביטחוניים הזהירו כי האירוע דורש תיאום מורכב במיוחד בין רשויות מקומיות, מדינתיות ופדרליות, לרבות TSA, משטרה, שירותי חירום, גבולות, מודיעין וגורמי תעופה.

אחד האיומים שמייקרים את ההיערכות הוא רחפנים. רויטרס דיווחה כי מתכנני האבטחה של המונדיאל מתייחסים לרחפנים כאיום מרכזי, משום שהם יכולים לעקוף אמצעי אבטחה רגילים כמו מחסומים ובידוק בכניסות לאצטדיונים. לפי הדיווח, הוקצו 250 מיליון דולר דרך FEMA לסיוע ל-11 מדינות ולוושינגטון הבירה בהיערכות נגד רחפנים, כולל רשתות גילוי, תיאום עם רשויות אכיפה והגבלות FAA שיאסרו הטסת רחפנים ברדיוס של 3.5 מייל מהאצטדיונים בימי משחק.

 הכסף הזה אינו מכסה רק את האצטדיונים. במונדיאל כזה צריך לאבטח גם שדות תעופה, רכבות, מלונות נבחרות, מחנות אימון, אזורי אוהדים, מסיבות ציבוריות ומרכזי תקשורת. המשמעות הכלכלית היא שהמדינות והערים המארחות מקבלות הזדמנות להכנסות גדולות, אבל גם נדרשות להוציא סכומים כבדים מראש. ההוצאה הזאת לא תמיד חוזרת ישירות לקופה המקומית, במיוחד כאשר חלק מההכנסות הגדולות - זכויות שידור, חסויות, כרטיסים ומרצ'נדייז רשמי - זורמות בעיקר לפיפ"א ולשותפיה. להרחבה: מונדיאל 2026 על הכוונת: פאלו אלטו מזהירה ממתקפות סייבר בהיקף חסר תקדים

ה-TSA מגיע לטורניר אחרי משבר כוח אדם

 הבעיה הגדולה של TSA אינה רק כסף, אלא כוח אדם. בחודשים שקדמו לטורניר הזהירו בכירים בארה"ב כי השבתת חלקים מהמשרד לביטחון המולדת האטה את ההיערכות ופגעה במוכנות. לפי רויטרס, גורם בכיר ב-DHS אמר באפריל כי תהליכי התכנון למונדיאל הואטו בגלל חופשות כפויות ועיכובים בתיאום, וציין במיוחד את עזיבתם של מאות עובדי TSA כאחד הגורמים שפגעו במוכנות.

 המשבר הורגש כבר בשדות התעופה. לפי הגרדיאן, ממלאת מקום ראש TSA הזהירה בקונגרס מפני "סערה מושלמת" של מחסור בעובדים לצד זרם של מיליוני נוסעים לקראת המונדיאל. לדבריה, הכשרת קציני בידוק חדשים נמשכת ארבעה עד שישה חודשים, ולכן גם גיוס מאוחר לא יכול לפתור במהירות עומסים בשיא הטורניר. באותה תקופה דווח על תורי שיא, היעדרויות גבוהות ופגיעה במורל העובדים בעקבות עיכובי שכר.

 לזה יש מחיר כלכלי ישיר. תור ארוך בבידוק אינו רק אי נוחות לנוסע. הוא מגדיל סיכון לפספוס טיסות, יוצר עומס על חברות התעופה, פוגע בחנויות ובמסעדות בשדה אם נוסעים נתקעים לפני אזור הדיוטי פרי, ומייצר עלויות תפעול נוספות לנמלי התעופה. עבור אוהדים שמגיעים למשחקים בלוח זמנים צפוף, עיכוב של שעה או שעתיים בבידוק עלול לשנות את כל חוויית הנסיעה.

שדות התעופה הם שער הכניסה לכסף

 שדות התעופה הם הנקודה שבה ההבטחה הכלכלית והסיכון התפעולי נפגשים. ארה"ב כבר מגיעה לטורניר עם שיאי נוסעים. בדצמבר דיווחה רויטרס כי TSA בדקה 3.13 מיליון נוסעים ביום אחד, השיא היומי הגבוה ביותר בתולדותיה. אם המונדיאל יוסיף עומס על תקופת קיץ שכבר ממילא עמוסה, מרווח הטעות של המערכת קטן מאוד. חלק מהשדות כבר מנסים להפוך את המונדיאל להזדמנות מסחרית.

• נדל"ן סביב אצטדיוני ספורט: גול עצמי או ניצחון מוחץ?
• המונדיאל הופך למכונת הכנסות - והאוהדים משלמים את המחיר

ביוסטון, למשל, נמל התעופה ג'ורג' בוש אינטרקונטיננטל פתח מתחם חווייתי של קוקה-קולה סביב הטורניר, כחלק ממאמץ להפוך את ההגעה לעיר לחלק מחוויית המונדיאל. יוסטון תארח שבעה משחקים, והשדה נערך גם לתנועה ישירה וגם לנוסעים שיעברו דרכו בדרכם לערים אחרות בצפון אמריקה. המודל הזה חשוב כלכלית.

אם שדה תעופה מצליח להעביר את האוהדים מהר, בנוחות ובתחושת ביטחון, הוא מרוויח לא רק מאגרות תעופה, אלא גם מקמעונאות, מזון, חניה, תחבורה ושירותים נלווים. אם השדה קורס לתורים, עיכובים ובלבול, אותה תנועת נוסעים הופכת למקור תלונות ולפגיעה במותג העירוני.

ההכנסות גדולות, אבל גם הציפיות מנופחות

ההבטחה הכלכלית של המונדיאל עצומה. לפי רויטרס, נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו אמר ערב פתיחת הטורניר כי נמכרו יותר משישה מיליון כרטיסים - מעל הציפיות המוקדמות. פיפ"א גם הגנה על מחירי הכרטיסים הגבוהים וטענה שמחיר פתיחה של 60 דולר עדיין נמוך ביחס לאירועי ספורט גדולים בארה"ב. אבל השאלה היא כמה מהכסף הזה יישאר בערים המארחות. להרחבה: חלום המונדיאל מול המציאות: המלונות בארה"ב מתקשים למלא חדרים

לפי הפייננשל טיימס, פיפ"א מעריכה הכנסות של 8.9 מיליארד דולר מהטורניר, בעוד ערים אמריקאיות מקוות לתרומה גדולה לכלכלה המקומית: ניו יורק וניו ג'רזי מדברות על פוטנציאל של 3.3 מיליארד דולר, ואזור המפרץ על 1.4 מיליארד דולר. עם זאת, כלכלנים מזהירים כי אירועי ענק נוטים לעיתים לנפח תחזיות, משום שהם מתעלמים מהוצאות אירוח, אבטחה, תחבורה, פטורי מס והשפעה מוגבלת על עסקים קטנים.