העליון קובע כיצד יימדדו הפרות של חוק הגנת הצרכן בעת הטלת עיצום כספי

עיצומים כספיים על הפרת חוק הגנת הצרכן יוטלו על פי מבחן המעשה: האם מדובר במעשה אחד של העוסק או במספר מעשים. אם מדובר במעשה אחד שפגע במספר צרכנים, העיצום הכספי יהיה בסכום הבסיסי; אם מדובר במספר מעשים - ניתן יהיה להכפיל את הסכום הבסיסי במספר הצרכנים שנפגעו. כך קובע לראשונה שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.

השאלה שעמדה להכרעה היא משמעות החוק, הקובע: "הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25,950 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד - בסכום של 8,260 שקלים חדשים". אם ההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, "רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום  העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה" בנסיבות שאינן מחמירות.

לא ליצור תמריץ להפרה, לא למוטט את העוסק

החוק אינו מסדיר את האופן בו יש למנות את ההפרות, והערכאות הדיוניות פסקו בצורה סותרת. שטיין מצטט את דברי ההסבר לחוק, מהם עולה ש"מטרת המחוקק הייתה ליצור מנגנון יעיל אשר מונע הפרה יעילה מנקודת מבטו של העוסק - דהיינו: הפרת החוק באופן אשר מניב רווחים העולים על סכום העיצום שיוטל בגין ההפרה אשר אפשרה השאת הרווח לעוסק". מטרה זו עולה בקנה אחד עם עמדתה של המדינה, לפיה ניתן להטיל את העיצום הכספי במכפלת מספר הצרכנים שנפגעו. "אחרת, ייווצר לעוסק תמריץ להפר את החוק כלפי צרכנים רבים, ביודעו כי לכל היותר יוטל עליו עיצום כספי אחד בלבד".

אולם, ממשיך שטיין, "ברי הוא כי אין בכוונת החקיקה שבה עסקינן להביא עוסקים לכדי מיטוט כלכלי; גישה לפיה ניתן להטיל עיצומים כמכפלת של מספר התלונות שהוגשו עלולה להביא לתוצאות אבסורדיות ולהטלת עיצומים בלתי מידתיים. יתר על כן, גישה זו עשויה לסייע לעוסקים ב"חיסול" מתחריהם באמצעות הגשת תלונות רבות לממונה". מאחר שמדובר בפגיעה מצד הרשות בקניינו של העוסק, נדרשת משנה זהירות בהפעלת הסמכות.

שטיין לומד מן החוק הפלילי, שיש להשתמש ב"מבחן המעשה" והוא מדגים. החוק מאפשר להטיל עיצום כספי על עוסק שלא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה בשל ביטול עסקה. אם העוסק הפר חובה זו כלפי שורה של צרכנים, סביר להניח שמספר ההפרות הוא כמספר הצרכנים. החוק גם מחייב אותו לציין פרטים מסוימים על השובר; הפרה של חובה זו תיחשב למעשה אחד, גם אם השובר הפגום ניתן לצרכנים רבים.

התקבלה ערעורה של אפיקים מים

שטיין קיבל את ערעורה של חברת אפיקים מים, המייצרת ברים ומסנני מים, עליה הטילה הרשות להגנת הצרכן עיצום כספי של 2.5 מיליון שקל בשל שורה של הפרות. בית משפט השלום בירושלים קבע שניתן להכפיל את העיצום במספר ההפרות ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של אפיקים מים. שטיין הורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום, כדי שיבחן את ההפרות על פי ההלכה שנפסקה כעת.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ מסכימה עם שטיין, אם כי סבורה שיש להקיש מן הדין הפלילי אלא מתכליות החוק. היא מוסיפה: "אין לחשוש יתר על המידה מהגדלת מניינן של ההפרות. ברי כי מניית הפרות רבות והכפלתן בעיצום שקובע החוק עלולה להניב סכום מופרז החורג מכל יחס סביר לחומרת המעשה ולמחזורו של העוסק, ובמקרים מסוימים אף להביא למיטוטו הכלכלי של העוסק. ואולם אין במספר ההפרות לבדו כדי להשליך על גובה העיצום, שכן המחוקק הפריד בין שלב קביעת מספר ההפרות לבין שלב קביעת גובה העיצום", ושם יכולה הרשות להתחשב בהשלכותיו על העוסק.

השופט דוד מינץ הסכים גם הוא עם שטיין, והעיר שאין הוא רואה חשיבות בשאלה האם יש להתבסס על הדין הפלילי או על לשונו של חוק הגנת הצרכן. הרשות חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את אפיקים מים ייצגו עוה"ד דרור גדרון ושלי טל, ואת הרשות - עו"ד עודד יהוד.