"משקיעים מוסדיים מקבלים הגנה גם מכוח חוק ניירות ערך"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, מגן אלטוביה, אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ודלק קידוחים מקבוצת דלק, בכירים בהן בעבר ובהווה וחברת החיתום לידר. הטענה: פרט מטעה בעת הנפקת תמר פטרוליום בשנת 2017. מסמך שהוצג למשקיעים המוסדיים במסגרת ה"רוד שואו" שקדם להנפקה, כלל תחזית לחלוקת דיבידנדים ב-216 מיליון דולר עד 2021. המבקשים טוענים, כי כבר אז היה ברור שהסכום גבוה ב-48 מיליון דולר מזה שתוכל תמר לחלק.

אושרה בקשה לייצוגית בטענה להטעיה ב"רוד שואו" של תמר פטרוליום ב-2017

המחלוקת המרכזית הייתה בשאלה, האם מסמך שכזה הוא חלק מן התשקיף וחלים עליו כללי הגילוי הנאות, או שמדובר במסמך שיווקי בלבד. בשלב המקדמי של אישור הבקשה קבע אלטוביה, כי בפועל זהו חלק מהתשקיף וכי אכן התחזית הייתה חסרת בסיס באותה עת. עו"ד ורו"ח אייל נייגר, שותף שוק הון במשרד פרל-כהן שהיה חבר בוועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות, מסביר את המשמעויות.

מהי משמעות החלטתו של השופט אלטוביה לגבי חובת הגילוי במסמכים שאינם חלק מן התשקיף, ובמיוחד כאלה המוצגים ב"רוד שואו"?

"במובן הזה ההחלטה אינה מהווה חידוש ומבוססת על עקרונות יסוד דוגמת עקרון הגילוי הנאות, שאינם מאפשרים פערים בין מסמכי הגילוי השונים של התאגיד (תשקיף, מצגות, רוד שואו וכו'), ככל שמדובר במידע מהותי. בארה"ב קיימת בעניין זה הקפדה רבה מאוד שלא למסור מידע עודף למשקיעים מוסדיים, בין היתר במסגרת ה- Regulation FD  (Fair Disclosure).

האם מדובר בהרחבה מוגזמת של חובת הגילוי או בצעד חיוני לטובת המשקיעים?

"חשוב לחדד שההחלטה עוסקת בגילוי לגופים המוסדיים, אשר התפיסה בחוק ניירות ערך ובפסיקה הייתה שהם אינם זקוקים להגנת חוק ניירות ערך בהיותם משקיעים מתוחכמים, וכאן בית המשפט יוצר חידוש המאפשר להם הגנה גם מכוח חוק ניירות ערך. הבסיס הוא כאמור דרישת אחידות הגילוי התשקיפי, וזו דרישה בסיסית וחיונית, בראי שוק ההון בכללותו".

היכן עובר הגבול בין פעולה שיווקית מותרת מול משקיעים מוסדיים לבין מסירת מידע מטעה?

"כמו בכל דבר אחר בעולם המשפט והמסחר, זו שאלה של מידה, של הגינות ושל כיבוד כללי משחק מקובלים ביו שחקנים מקצועיים. הליך משפטי זה טרם הסתיים ומעניין יהיה לראות מה תהיה ההכרעה הסופית בסוגייה (ככל שתהיה)".

• הסכם: הפועלים ישלם 12.5 מיליון שקל בעקבות גניבות ב-130,000 שקל
• בית המשפט העליון מציב גבולות בתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות

בתיק עלה שהתשקיף של תמר פטרוליום היה בן 640 עמודים. גם הדוחות של חברות ציבוריות הם בני מאות עמודים. האם אין זו הקצנה שבסופו של דבר רק מקשה לקבל את המידע החשוב באמת?

"ריבוי המידע הכלול בדיווחי החברות הציבוריות הוא עניין ידוע, אשר ועדת חמדני פועלת בימים אלו לצמצם אותו - וטוב שכך. אך זו לא יכולה להיות הצדקה לפערי מידע מהותי בהנפקה. מעניין למצוא בפס"ד 'איתות' בהערת שולים לפיו בעתיד, כאשר כלי ה-AI יתייצבו ויהיו אמינים - תיווצר ציפייה לשימוש בהם לצורך ניתוח מידע מרובה. אך עוד חזון למועד". 

האם החלטתו של השופט אלטוביה תגרום לכך שהצפת המידע תחמיר עוד יותר?

"אין לדעת. ראשית, מדובר כאן בתחזיות שאפשר להימנע מהן או לצמצם אותן. שנית, השאלה היא עד כמה המקרה יצטייר כמקרה חריג או כהכבדה נוספת. יתכן שהמילה האחרונה מצד הרגולטור טרם נאמרה, ולזה כבר תיתכן משמעות רבה יותר".

• העליון קובע כיצד יימדדו הפרות של חוק הגנת הצרכן בעת הטלת עיצום כספי
• הכנסת עומדת לאשר את חוק מח"ש: המחלקה תוכפף למעשה לשר המשפטים

עו"ד ורו"ח אייל נייגר