כל חשבונית עסקית תחת פיקוח: המהלך של רשות המסים מתקרב לשלב המלא
המלחמה של האוצר ורשות המסים בהון השחור - אישור וקבלת מספר הקצאה לכל חשבונית, כבר מהשקל הראשון
האוצר שוקל לחייב מספר הקצאה גם בעסקאות קטנות בין עסקים, כחלק מהרחבת מערכת חשבוניות ישראל. המהלך עשוי לצמצם את פיצול העסקאות ואת שוק החשבוניות הפיקטיביות, אך יכניס כמעט כל עצמאי וחברה בישראל למערכת אישור בזמן אמת ויעצים את הסיכון מתקלות, חסימות וגניבת זהויות
הכוונה לחייב מספר הקצאה לכל חשבונית מס בין עסקים מוצגת כמהלך חדש, אך הכיוון נמצא על שולחן רשות המסים כבר שנים. מערכת חשבוניות ישראל פותחה החל מ-2019, עוגנה בחקיקה ב-2023 והחלה לפעול במאי 2024. התוכנית המקורית נבנתה במדרגות: תחילה חשבוניות מעל 25 אלף שקל, בהמשך 20 אלף שקל, 10,000 שקל ומיוני 2026 גם עסקאות שמעל 5,000 שקל לפני מע"מ. המעבר לשקל הראשון הוא השלב המתבקש במערכת שמבקשת לסגור מראש כל אפשרות לקיזוז מס באמצעות חשבונית חשודה.
החידוש נמצא בעיקר בקצב ובכוונה להביא את המהלך לחוק ההסדרים הקרוב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הצהיר כי היעד הוא הנפקת חשבוניות דיגיטליות מהשקל הראשון בעסקאות בין עסקים. מבחינת האוצר, רף כספי יוצר פתח לעקיפה: עסקה גדולה מתחלקת לכמה חשבוניות קטנות, שכל אחת מהן נשארת מתחת לסכום שמחייב פנייה למערכת.
הרחבה לכל סכום תשנה את היקף המערכת לחלוטין. בעל מקצוע שמוציא חשבונית של 800 שקל לחברה, יועץ שמחייב לקוח עסקי ב-2,000 שקל וספק שמוכר ציוד משרדי במאות שקלים יידרשו כולם לקבל מספר ייחודי מרשות המסים.
מה יקרה לעסקים ביום שהרף ייעלם?
בעסק שמשתמש בתוכנת הנהלת חשבונות שמחוברת למערכת, התהליך אמור להתבצע ברקע בתוך שניות. התוכנה מעבירה לרשות את פרטי החשבונית, מקבלת מספר ושומרת אותו במסמך. עצמאים שמפיקים חשבוניות ידנית או באמצעות מערכות שטרם חוברו יצטרכו להשתמש באתר הרשות, להעניק הרשאות לעובדים או למייצגים ולוודא שהמספר מופיע במסמך.
הצד הרגיש בעסקה הוא דווקא הלקוח. עסק שמקבל חשבונית בלי מספר הקצאה עלול לאבד את האפשרות לקזז את המע"מ. לכן חברות צפויות לסרב לשלם לספק לפני שהמספר התקבל ואומת. תקלה בתוכנה, בעיית הזדהות או חשד שמעלה האלגוריתם עלולים לעכב תשלום, משלוח או סגירת עסקה. עבור עסק קטן שתלוי בתזרים יומי, עיכוב כזה משמעותי יותר מהבירוקרטיה עצמה.
היקף הפעילות שכבר עובר במערכת ממחיש את האתגר. בשנת 2025 הופקו באמצעות חשבוניות ישראל כ-15 מיליון חשבוניות בהיקף של 763 מיליארד שקל. המערכת דחתה חשבוניות בהיקף מצטבר של 42 מיליארד שקל. הסכום האחרון מתאר את ערך החשבוניות שנחסמו ואינו שווה להכנסה ישירה של המדינה ממסים. גם טענת האוצר לתוספת של 16 מיליארד שקל בגבייה נשענת על מדידה רחבה יותר, ולכן נדרשת הבחנה בין עסקה שנחסמה, מע"מ שנחסך ותוספת מס שהגיעה בפועל לקופה.
הרחבת המערכת לכל חשבונית תגדיל מאוד את מספר הבקשות. רשות המסים תידרש להציג זמינות גבוהה, זמן תגובה קצר ומסלול מהיר למקרים שבהם עסקה תקינה מסומנת כחשודה. לפי המתווה הקיים, עסק שחסמו לו חשבונית זכאי לשימוע בתוך שני ימי עסקים, אך פרק זמן כזה עלול להיות ארוך בעסקה שדורשת אספקה מיידית.
החסם המרכזי כבר עובר מעולם החשבוניות לעולם הסייבר. מבקר המדינה מצא מקרים שבהם גורמים עברייניים גנבו זהויות של עסקים לגיטימיים, חדרו לחשבונות שלהם וקיבלו מספרי הקצאה לחשבוניות פיקטיביות. כלומר, המערכת הצליחה להקשות על הפקת חשבונית בשם חברת קש, והעבריינים עברו להשתמש בזהות של חברה אמיתית. ביזפורטל פרסם כי עבריינים כבר מנצלים פרצות וגניבת זהויות בתוך מערכת חשבוניות ישראל.
מכאן שהורדת הסף לבדה מספקת פתרון חלקי. הרחבה מוצלחת תדרוש אימות חזק יותר, התראות מיידיות לבעל העסק, זיהוי שינוי חריג בפרטי ההתקשרות ובדיקה של דפוס הפעילות. עסק שמפיק בדרך כלל עשר חשבוניות בחודש ומתחיל לפתע להנפיק מאות חשבוניות בהיקף מיליוני שקלים צריך להיחסם עוד לפני שהנזק נוצר.
עבור עסקים שפועלים כחוק, המהלך עשוי ליצור שוק הוגן יותר. קבלן, ספק או נותן שירות שמקזז מע"מ באמצעות מסמכים כוזבים מסוגל להציע מחיר נמוך יותר ממתחרה שמשלם את מלוא המס. חסימת היתרון הזה תומכת בעסקים מסודרים ומרחיבה את הכנסות המדינה בלי העלאת שיעורי המס.
המחיר הוא מעבר למערכת שבה רשות המסים נוכחת כמעט בכל עסקה עסקית בזמן אמת. לכן השאלה המרכזית כבר עוסקת פחות בעצם הכיוון, שהיה ידוע מראש, ויותר באיכות הביצוע: האם המערכת תעמוד בהיקף, האם עסקים תקינים יקבלו מענה מהיר והאם המדינה תצליח לסגור את פרצות הזהות לפני שכל חשבונית בישראל תעבור דרכן.
