300 מיליארד שקל בהון שחור בישראל: רשות המסים החלה בפיילוט לדיווח על חשבוניות אונליין
ועדת הכספים קיימה היום דיון בנושא מאבק בהון השחור בישראל לצורך הגדלת הכנסות המדינה. במהלך הדיון חשף יואל חלימי מרשות המיסים כי ברשות המסים מצויים כיום בעיצומו של פיילוט התוכנית לדיווח אונליין על חשבוניות, בכדי להיאבק בהון השחור. התוכנית אושרה בוועדת הכספים אשתקד.
ברשות המסים ציינו כי התוכנית יצאה לדרך לפני עשרה ימים, בתחילת 2024, וכי היא החלה באופן חלק, ובחודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיביים של התוכנית".
חלימי שייצג את רשות המסים בדיון ציין כי "מדובר בפיילוט מחייב, נרשמו מרבית יצרני בתי התוכנה, הם מצליחים לקבל מספרי הקצאה, הכל עובד, אין תקלות, אנחנו מצליחים לתת את המספרים, הוועדה החליטה שבפיילוט זה מ-25 אלף, והיירוט של החשבוניות יתחיל מ-25, כך שהשנה אנחנו בעיקר לומדים ומטמיעים.
ברשות המיסים ציינו גם כי במהלך שנת 2023 הם הגישו כתבי אישום בכ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 תיקי מע"מ, "כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור". ברשות לאיסור להלבנת הון הציגו כי בשנת 2023 העבירו 161 מידעיים מודיעיניים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אך למרות בקשותיהם, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מעדכנות את הרשות בדבר ממצאי הבדיקה.
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם רשות המסים סוף סוף תילחם בהון השחור? שי אהרונוביץ, ראש רשות המסים צילום אביחי סוחר.
300 מיליארד שקל בהון השחור בישראל
יוזם הדיון בוועדה, ח"כ רביבו אמר כי "אין מחלוקת בין הצדדים כמה הערך גדול, גביית כסף בהיבטים כאלה תבטל גזרות, תוריד חסמים מעל עסקים קטנים ובינוניים, תוסיף ביטחון ברחובות, תלחם בפשע, ותוריד את העומס מההוצאות הגדולות שיש לנו". רביבו הוסיף כי "לפי דוח ההפרשים שהגיש משרד האוצר לוועדת הכספים מסתמן כי בתקציב 2024 יש צורך בקיצוצים נרחבים והגדלת הגירעון על מנת להשלים הפרש גירעון של 67.2 מיליארד שקל. לפי מחקרים של ה-OECD, ההון השחור בישראל מוערך ב-300 מיליארד שקל שהם 20% מהתוצר. ההון השחור בישראל משומש למימון פעילות פלילית כגון פרוטקשן ומכירת סמים וכן למימון פעילות טרור".
העלמות מס ביתיות
עוד צוין בהצעה לדיון כי "ישנן העלמות מס "ביתיות" כתוצאה מעבודות מזדמנות במזומן וישנן העלמות מס "עסקיות" לדוגמא אי דיווח על הכנסות מהשכרת דירת מגורים או נסיעות פרטיות באמצעות רכב עבודה בו הדלק מהווה הוצאה מוכרת. תופעה נוספת הנקשרת עם ההון השחור ופוגעת בגביית המיסים היא תופעת החשבוניות הפיקטיביות". כך מסכמת ההצעה כי "מאבק עיקש בהון השחור הביתי, העסקי, הפלילי ובחשבוניות הפיקטיביות יגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים בטווח המיידי ובטווח הארוך".
- גן אירועים נסגר לפני חתונה - וזה הפיצוי שיקבל הזוג
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
חלימי הוסיף כי "אנחנו מלווים את בתי התוכנה, את הלשכות, יועצי המס, רואי החשבון, פתחנו כל מיני אפיקים כדי להיות אתנו קשר, אנחנו מתדרכים, אנחנו מוכנים, תגברנו את מוקד שירות הלקוחות, הכשרנו נציגים ייעודים לנושא, הקמנו כבר את חדר הבקרה, אין מספיק עובדים, יש בעיה בגיוס עובדים, אנחנו בהליך גיוס, כל יום אנחנו מגייסים עובדים, רק שרמת השכר גבוהה, ופחות נענים למשרות שלנו. שמנו את זה כמשימה אסטרטגית, אנחנו כל יום על זה כדי לגייס עובדים. אנחנו כרגע מסתדרים עם מה שיש".
ח"כ אחמד טיבי אמר בדיון כי "אחת הסיבות לפשיעה הגואה בחברה הערבית היא השוק השחור, לכן אנחנו זועקים לסיוע מול השוק השחור, מול הפושעים, השוק האפור, הפרוטקשן, ככל שימגרו את התופעה, הפשיעה תרד".
ח"כ רביבו הוסיף על הדברים וקרא כי גבייה עודפת שתיווצר כתוצאה מהרפורמה, יש להכווין למוסדות תרבות וחינוך שמטרתה להטיב עם הפרט ואוכלוסיות הזקוקות לכך "זה משהו שאני שוקל לקדם, זה יראה כמה המלחמה בהון השחור צודקת ומטיבה עם הפרט, זה גם דבר שיתמרץ יותר".
בהמשך הוסיף חלימי כי נוכח המלחמה ועימה גיוס מתכנתים ועובדים שונים, התעכבו הליכי הפרסום והשיווק של התוכנית לצמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות, וכי חודש הבא תצא הרשות "בפרסום ושיווק מסיבי של כל המהלך הזה וחשיבותו, פרסום ייעודי בכמה שפות".
הרשות להלבנת הון: "אנחנו לא רשות אכיפה"
ברשות המיסים הציגו כי במהלך שנת 2023 הוגשו כתבי אישום במסגרת כ-250 תיקי מס הכנסה וכ-270 כתבי אישום במסגרת תיק מע"מ, "רובם, כ-90% במסגרת הגדרת הון שחור".
תמר ולדמן, סגנית יועמ"ש הרשות לאיסור להלבנת הון: "אנו רשות מודיעינית ולא רשות אכיפה, בשנת 2023 העברנו 161 מיידעים מודיענים ב-2022 הועברו 130 וב-2021 הועברו 83, אנחנו מעבירים מידע ישירות לרשות המיסים על חשד לחשבוניות פיקטיביות או העלמות מס, אם עולה חשד או בעקבות בקשה, הרוב בעקבות בקשה. השיתוף עם רשות המיסים הוא טוב ומשתפר".
לשאלת ח"כ רביבו בדבר מעקב אחר הממצאים והיוצא מהם, השיבה ולדמן כי לא תמיד מועבר מידע כזה מצד גורמי אכיפת החוק: "גם בשבילנו אנחנו רוצים לדעת כדי לדעת מה מניב המידע שאנחנו מעבירים. השאלות האלה צריכים יותר להיות מופנות לרשויות האכיפה והפרקליטות, חבל שהם לא פה".
אורי גודלמן, נציג לשכת עורכי הדין קרא לצד הצעדים הננקטים לאפשר גם הליכי גילוי מרצון לאנשים שלא דיווח על כספם, ולאפשר להם לשלם מס, וזאת גם בענף הקריפטו, "כל השוק מבין שזה אמור לקרות והנוהל עוד לא קיים".
ח"כ אלי דלל ציין כי "הכסף הגדול נמצא בארגוני הפשע ואפשר להגיע להם. עצם העלאת הנושא מאוד חשובה ברגע הזה, כי אנחנו הולכים להטיל לא מעט מיסים, אנחנו במלחמה וחייבים לפעול כדי שלא תהייה קריסה כלכלית. לא יכול להיות ששכבה מסוימת שעובדת לא לפי החוק תחגוג על חשבון המדינה".
- 7.אפק 09/01/2024 22:01הגב לתגובה זוישראל חברי כנסת שרים ראש ממשלה ראשי ערים. שיחפשו אצל כולם יכלו מלפני עשרות שנים לטפל בזה ככה היינו משלמים פחות מחצי מהמס שמשלמים היום על עבודה ועל שאר הדברים שהמדינה גוזלת מאיתנו אבל לא משקיעה בעם עשירית מזמ.
- 6.טיפול במשפחות פשע גם כביכול "בכסף הנקי שלהם" (ל"ת)אלעד 09/01/2024 21:58הגב לתגובה זו
- 5.מרינה 09/01/2024 21:54הגב לתגובה זויש להפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, תוך שהיא מנצלת את חולשתו של נתניהו הכושל.
- 4.ביבי ,גם ככה אתה נשמה אבודה...... (ל"ת)בא 09/01/2024 20:31הגב לתגובה זו
- 3.בא 09/01/2024 20:20הגב לתגובה זועם מחבלים ,רק בישראל מיתאבדים ומשחררים אלפי פסיכופתים שרוצחים אחכ אלפי אנשים בשביל חייל אחד ,זה העם הכי חכם ולכן גם הכי טיפש.
- 2.דודו 09/01/2024 19:31הגב לתגובה זואסור להעלות מיסים זה מעודד הון שחור , כן חובה לתפוס את בעלי ההון השחור ולנשל אותם מכל רכושם
- 1.פחחח עשו דיון בלי הפרקליטות ובלי המשטרה.. (ל"ת)מדינת הקומבינות!!! 09/01/2024 18:55הגב לתגובה זו

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
רון חן (במרכז) במפעל החיתולים באיטליה, צילום: פייסבוקגייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
רון חן מכר למאות משקיעים תמימים חלומות על התעשרות בין לילה: הפטנטים כללו טיטולים למבוגרים ובמפרים בכבישים שהוצגו ככאלו שיכולים להניב עשרות אלפי אחוזים תוך שנים בודדות אחרי סחבת של יותר מעשור במהלכה המשקיעים הספיקו להתייאש מהכסף, רון מסיים עם קנס וחילוט בהיקף של 215,000 שקל ו-15 חודשים אחר סורג ובריח
חן, שהקים וניהל את חברת "אינובייטיב פטנטים" חברת האם של "טיסטרון" ו"דרייב דה לייט", שיווק למשקיעים סדרת רעיונות מפתים: החל מפדים חדשניים לספיגת בריחת שתן בקרב מבוגרים ועד פסי האטה "חכמים" לרכב. הפטנט הראשון מפרק את החיתול לשני חלקים שמתאימים אנטומית
לגוף האדם וכך ניתן להחליף את הפד הנחוץ לפי הצורך ולחסוך משמעותית, הפטנט השני מבקש להפיק חשמל מאנרגיית הדריכה של רכבים על פסי האטה. לפי כתב האישום, חן יצר במשך שנים מצגי שווא לפיהם הפיתוחים קרובים לשיווק עולמי ולמכירה לרשויות ועתידים להניב למשקיעים החזרי עתק
של עשרות אלפי אחוזים. בטיסטרון הוא סיפר שאוטוטו קימברלי רוכשת את הפטנט ובבמפרים שערים שלמות הולכות להטמיע את החידושים בכבישים.
הקהל, משקיעים תמימים, חלקם אפילו בגיליאי העשרה. אנשי השיווק שלו נפגשו עם האנשים מציגים אב טיפוס של החיתול כדי להראות
שהנה המוצר עובד. גם כדי לבסס את האמון אינובייטיב שלחה מיילים ועדכונים שוטפים שהציגו "התקדמות דרמטית" בפרויקטים למרות שבפועל לא התבצעו ניסויים מהותיים, לא נחתמו הסכמים עם גופים מסחריים, והפטנטים לא הגיעו לשום שלב מסחרי ממשי. החיתולים נתקעו אי שם באיטליה במכונה
שלא הפסיקה "להתקע" ודרשה עוד ועוד השקעות מצד החברה, לעומת זאת הבמפר מעולם לא ראה את אב הטיפוס שלו.
על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, חן הצליח לגייס כ-25 מיליון שקלים ממאות משקיעים וזאת גם מבלי לפרסם תשקיף כנדרש בחוק. מתוך הסכום הזה, כ-13
מיליון שקל הועברו ישירות לחשבונות הבנק של חן ושל מקורביו, ושימשו אותו לצרכיו האישיים בין היתר תשלום חובות, שכר דירה, רכישות פרטיות, והחזרי הלוואות.
בין השנים 2006 ל-2017, ביסס חן מנגנון שיטתי ומתמשך להונאת משקיעים, שכלל גם ניסיונות להונות את רשות
ניירות ערך. כאשר דרשה הרשות לעצור את הגיוסים, חן חתם על התחייבות אבל המשיך בגיוס הכספים בניגוד להנחיות. אמנם הוא לא פנה מיוזמתו אבל קיבל בזרועות פתוחות משקיעים חדשים.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חן הורשע בארבעה אישומים חמורים, כולל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי
מורשה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ועבירות הלבנת הון. הוא נידון ל-15 חודשי מאסר, וכן לתשלום קנס בגובה 110 אלף שקל וחילוט בסכום נוסף של 105 אלף שקל. בנימוקים של בית המשפט נכתב: "הנאשם ניצל באופן בוטה את אמון המשקיעים תוך הצגת מצגי שווא ומידע כוזב, וגרם להם לנזקים
כלכליים ונפשיים משמעותיים".
