הכנסות המסים שוב הצילו את התקציב - הגירעון ירד ל-3.8% מהתוצר - אבל הנתונים "משקרים"
הכנסות ממסים זינקו 13% באפריל, ההוצאות כמעט קפואות - אך מדובר באירועים חד פעמיים שבנטרולם התמונה חלשה יותר
הנתונים על פניהם נראים מצוינים: גירעון שמתכווץ, הכנסות ממסים שקופצות, הוצאות כמעט קפואות. אבל מאחורי הנתונים החמים של אפריל 2026 מסתתרת תמונה מורכבת יותר - כזו שמושפעת עמוקות מהמלחמה עם איראן ומחג הפסח, ושמחייבת קריאה זהירה.
נתוני ביצוע התקציב לאפריל 2026, שפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מצביעים על שיפור ניכר ביחס לאפריל אשתקד: הגירעון החודשי הצטמק מ-11.2 מיליארד שקל לפני שנה ל-3.3 מיליארד שקל בלבד, ועדיין קיים עודף מצטבר של 9.9 מיליארד שקל מתחילת 2026 - לעומת גירעון מצטבר של 7.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר - ירידה של 0.4 נקודות אחוז לעומת חודש מרץ.
הכנסות ממסים: שיא מרשים עם כוכביות
הכנסות המדינה ממסים בחודש אפריל הסתכמו ב-47.9 מיליארד שקל, עלייה נומינלית של כ-15% ועלייה ריאלית של 13% לעומת אפריל 2025. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות ממסים ב-204.8 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 9.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אבל אגף הכלכלן הראשי מזהיר: הנתונים של אפריל מעוותים משמעותית. כתוצאה מהמלחמה עם איראן ודחיות תשלומי המס שהוכרזו במרץ 2026, הועברו לאפריל כ-0.9 מיליארד שקל ממע"מ וכ-0.2 מיליארד שקל ממס הכנסה שנדחו מחודש מרץ. בנוסף, באפריל נרשמו תשלומים חריגים: כ-2.3 מיליארד שקל בגביית ניכויים וכ-0.5 מיליארד שקל במס חברות.
- S&P משאירה את ישראל בדירוג A: המשק מקבל קרדיט, הגירעון נשאר הסיפור המרכזי
- בנק ישראל נגד הפחתת המס למשתכרים מעל 16 אלף שקל - הוא צודק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמנכים את כל הגורמים החד-פעמיים ומסתכלים על הנתון המנורמל - בשיעורי מס אחידים, במונחים ריאליים ובנטרול תשלומים חריגים - עלו ההכנסות ממסים באפריל ב-5% בלבד לעומת אפריל 2025. עדיין עלייה, אבל הרבה פחות מרשימה מהכותרת. לאור עיוות זה, פרסמה רשות המסים גם השוואה דו-חודשית (מרץ-אפריל) שנותנת תמונה מייצגת יותר: בתקופה זו עלו הכנסות ממסים ישירים ב-9%, ומסים עקיפים ב-2% בלבד.
המסים הישירים הובילו את הגידול: 28.8 מיליארד שקל באפריל, לעומת 24.6 מיליארד שקל באפריל 2025 - עלייה מנורמלת של 6%. הניכויים (מס הכנסה משכירים וניכויים במקור, כולל משוק ההון) הסתכמו ב-19.4 מיליארד שקל, עלייה מנורמלת של 9%, שנבעה בעיקר מגביה גבוהה בניכויים משוק ההון. גביית שוק ההון ברוטו זינקה ב-42% במונחים ריאליים - מ-1.1 מיליארד שקל ל-1.6 מיליארד שקל.
לעומת זאת, מיסוי מקרקעין הציג ירידה חדה: 1.1 מיליארד שקל נטו לעומת 1.5 מיליארד שקל באפריל 2025 - ירידה ריאלית של 31%. מס שבח ירד 37%, מס רכישה ירד 23%. הירידה מוסברת בפעילות מצומצמת בתקופת מבצע שאגת הארי ובמיעוט ימי עבודה בשל חג הפסח.
- זייף 1.5 מיליון דולר בביתו: תושב אשדוד הועמד לדין בחשד לזיוף כ-30,000 שטרות
- מרכז טאוב: שיעור הבעלות על דירות בישראל עלה ל-69%; זינוק בחברה הערבית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברק אברמוב - כמה הוא שווה?
המסים העקיפים הגיעו ל-18.4 מיליארד שקל, לעומת 16.0 מיליארד שקל אשתקד. אבל גם כאן יש לשים לב לעיוות: הירידה החדה בהחזרי מע"מ (מ-5.1 מיליארד שקל ל-3.4 מיליארד שקל) היא תוצאה של שחרור מואץ של החזרים שבוצע במרץ לפני חג הפסח, שמשך קדימה החזרים שהיו אמורים להגיע באפריל. ההכנסות נטו ממע"מ ייצור מקומי עמדו על 14.3 מיליארד שקל - עלייה ריאלית מנורמלת של 14%. בלו דלק, לעומת זאת, ירד ב-14% בשל נסועה נמוכה בתקופת המלחמה ובחג.
ההוצאות: כמעט קפואות
הוצאות הממשלה באפריל עמדו על 53.9 מיליארד שקל, לעומת 59.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות ב-203.2 מיליארד שקל - עלייה של 0.2% בלבד לעומת 202.9 מיליארד שקל בינואר-אפריל 2025, וזאת לעומת גידול מתוכנן בתקציב של 7.3%.
הוצאות המשרדים ירדו ב-0.6%, כאשר המשרדים האזרחיים צנחו ב-2.7% ואילו מערכת הביטחון גדלה ב-4.1%. שתי הסיבות העיקריות לבלימת ההוצאות: ירידה בהוצאות הפינויים, ופער בעיתוי - מענקי המילואים ששולמו אשתקד באפריל ישולמו השנה במאי. תשלומי ריבית וקרן ביטוח לאומי גדלו ב-5.2% ל-29.5 מיליארד שקל מתחילת השנה.
מימון הגירעון: ישראל ממשיכה לגייס בחו"ל
גירעון של 3.1 מיליארד שקל בחודש (לאחר מתן אשראי נטו) מומן בשלושה ערוצים. הגיוס המקומי נטו עמד על 11.4 מיליארד שקל בחודש, וכ-31.5 מיליארד שקל מצטבר מתחילת השנה. הגיוס בחו"ל נטו היה שלילי בחודש (1.2- מיליארד שקל) אך חיובי מצטבר - 15.7 מיליארד שקל מתחילת השנה, בעיקר בשל גיוס חו"ל ברוטו של 22.7 מיליארד שקל. בנוסף, תקבולי הפרטה (מכירת קרקעות) הסתכמו ב-3.7 מיליארד שקל.
אגף הכלכלן הראשי מציין כי נתוני הגביה עלו בקצב מהיר עם היציאה ממשבר הקורונה (קצב שנתי של 18%), אך מתחילת 2022 חזרו לרדת עד לחזרה לקו המגמה ארוך-הטווח בתחילת 2024. מאז חל שינוי מגמה ונצפית עלייה מהירה יחסית בגביה בקצב שנתי של כ-8%. בסה"כ, הגביה באפריל 2026 גבוהה בכ-11% מקו המגמה ארוך-הטווח.
הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.8% מהתוצר - ירידה מ-4.2% בסוף מרץ. יעד הגירעון לשנת 2026 עומד על 4.9% מהתוצר, כך שנכון להיום ישראל נמצאת בטריטוריה טובה - אם תמשיך המגמה. אך הבדיקה האמיתית תבוא בחודשים הקרובים, כאשר יושלם תשלום מענקי המילואים שנדחו למאי, ויתברר עד כמה עמידה ההכנסה הבסיסית ממסים - בניכוי כל הגורמים החד-פעמיים של אפריל.
