בהרב-מיארה: פוליטיזציה של הבכירים - סכנה להשחתת השירות הציבורי

הצעת החוק צפויה "לפגוע אנושות באופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי ואף מושחת". כך אומר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, על הצעת החוק של ח"כ שלום דנינו (הליכוד) לפוליטיזציה של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי. חוות הדעת היא על דעת היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה. למרות חוות דעת זו, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את ההצעה שתזכה לתמיכת הקואליציה.

על פי ההצעה, כל הבכירים - כולל הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ, היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות - יודחו אוטומטית 100 ימים לאחר הקמת ממשלה חדשה, אלא אם זו תחליט להאריך את כהונתם. בדברי ההסבר נאמר, כי המטרה היא להבטיח את שליטתה של הממשלה הנבחרת בכל דרגי השירות הציבורי לצורך מימוש מדיניותה. הצעה משלימה של דנינו היא לערוך שימועים בכנסת למועמדים למשרות הבכירות, תוך ביטול ועדות המינויים הנוכחיות.

הצעת החוק: עדת השרים לחקיקה תדון בפוליטיזציה של המשרות הבכירות ביותר

לימון אומר: "הצעות החוק מבקשות לבטל באבחה אחת, וללא כל תשתית סדורה ומבוררת, את כלל הוראות החקיקה והחלטות הממשלה הנוגעות להליכי מינויים, לקציבת תקופות הכהונה ולהליכי הפסקת כהונה של נושאי משרה אלו - הוראות והחלטות אשר נועדו להבטיח את אופיו הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי ולמנוע פוליטיזציה, שרירות ושחיתות בקרב עובדי הציבור הבכירים.

פגיעה בערבויות חיוניות לאופי הדמוקרטי

לימון דוחה את טענתו של דנינו, לפיה מדובר בהשוואתה של ישראל לדמוקרטיות מתקדמות: "ההצעות צפויות דווקא להביא לפגיעה בערובות חיוניות לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. זאת, משום שהן עתידות להפוך לחלוטין את פניו של השירות הציבורי בישראל, משירות ציבורי ממלכתי ומקצועי, המחויב בראש ובראשונה בנאמנות לציבור הישראלי, לשירות ציבורי פוליטי לחלוטין, שנושאי המשרה הבכירים ביותר בו ממונים ומפוטרים משיקולים פוליטיים ואף שרירותיים לחלוטין ותלויים בחילופי הממשלות ובחסדי הדרג הפוליטי. במצב זה, יאוין למעשה כל שיקול של מקצועיות, אובייקטיביות וממלכתיות, כמו גם שיקולים של טוהר המידות, הנעדרים לחלוטין מההליכים המוצעים בהצעות החוק. 

"הצעות החוק מבקשת לשנות סדרי בראשית ולבטל באחת את מקצועיותו של השירות הציבורי, עצמאותו, לרבות יכולתו להציג בפני הדרג הפוליטי עובדות ועמדות מקצועיות גם שאלה אינן לרוחו, ואת ממלכתיותו. זאת, מבלי להניח תשתית עובדתית או נורמטיבית מינימלית לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים בה, למעט סיסמאות ריקות. ההצעות הללו יובילו לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ולהפיכתם של התפקידים האמורים למשרות אמון של חברי הממשלה.

"הואיל ומדובר בגופים הירארכיים, המשמעות היא פוליטיזציה של המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, שאמונות על אכיפת החוק, שמירת הביטחון, הניהול התקין של שירות המדינה, הכלכלה ועוד. מעבר לפגיעה הגלומה בכך בשירותים הציבוריים אשר יינתנו לאזרחי ישראל ולתושביה, לא ניתן להפריז בסיכונים הטמונים בהצעות החוק לפגיעה קשה בזכויות האדם, בשלטון החוק ובמינהל התקין".

תמריץ מסוכן ביותר לפעול למען אינטרסים אישיים

לימון מתייחס גם להכללם של שומרי הסף הבכירים ביותר בהצעה: "עצמאותם ואי-תלותם בדרג הפוליטי של ראשי מערכות אכיפת החוק ושל בעלי תפקידים בכירים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק מהווה תנאי הכרחי לאופיין הממלכתי של מערכות אלו, ולמניעת ניצול לרעה שלהן למטרות פוליטיות ואישיות של הדרג המיניסטריאלי. מכאן, שהצעות החוק מעוררות גם קשיים חוקתיים ניכרים, הנובעים מכך שאופיו הממלכתי והמקצועי של שירות המדינה משמש ערובה חשובה למניעת פגיעה שרירותית ובלתי מוצדקת בזכויות אדם יסודיות. פוליטיזציה של מערכות החוק היא סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות".

לימון מדגיש: "הצעות החוק יוצרות באופן מובנה תמריץ מסוכן ביותר לנושאי משרה המחזיקים סמכויות קריטיות לפעול לטובת אינטרסים אישיים או פוליטיים, במקום לפעול לטובת האינטרס הציבורי, ובכך לפגוע קשות בערכי יסוד דמוקרטיים, כמו גם באמון הציבור בממלכתיות השירות הציבורי. ודוק: אם לממשלה יש יועץ משפטי לממשלה במשרת אמון, רמטכ״ל במעין משרת אמון, מפכ״ל במעין משרת אמון ועוד ועוד, אזי אלה עלולים לתפקד כמשרות אמון גם במצבי קיצון או בתקופת בחירות, על כל המשתמע מכך".

• "אני ואפסי עוד" - "אני הגברת ואין עוד זולתי"
• חייב להיות ממלא מקום קבוע לראש הממשלה

פגיעה בתפיסות יסוד של השירות

לחוות הדעת מצורפת עמדתו של ממלא מקום נציב שירות המדינה והנציב היוצא, דניאל הרשקוביץ (מינוי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו). לדבריו, הצעת החוק פוגעת בתפיסת היסוד של השירות הציבורי כשירות ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, ועלולה להפוך בפועל משרות מקצועיות למשרות אמון פוליטיות. ההצעה מערערת את מנגנוני האיזון והבלמים שנבנו לאורך השנים סביב הליכי המינוי של בכירים בשירות המדינה, ומחלישה את העצמאות המקצועית של הדרג הציבורי. 

הרשקוביץ מדגיש, כי ועדות האיתור והמנגנונים המקצועיים הקיימים פועלים במשך שנים רבות בהצלחה רבה ולשביעות רצונם של השרים הממונים, וכי "כמעט ולא הושמעו טענות נגד ההליכים או יישומם", לרבות בבתי המשפט. לדבריו, עצם קיומן של ועדות מקצועיות נועד למנוע מינויים פוליטיים או אישיים לתפקידים מקצועיים במהותם, ולהבטיח שהבחירה תיעשה מתוך שיקולים ענייניים, אובייקטיביים ושוויוניים. עוד הודגש, כי הליך שקוף ומקצועי הוא כלי מרכזי לחיזוק אמון הציבור בשירות המדינה ובבכירים העומדים בראשו.