סעודיה עקפה את הורמוז ונלכדה בנתיב אחר: החות'ים מאיימים על עורק הנפט האחרון

כשהתנועה במצר הורמוז קרסה, ארמקו הפעילה את קלף המילוט הוותיק שלה: צינור מזרח-מערב, עורק באורך של כ-1,200 קילומטר שמוביל נפט מאזור אבקייק והשדות במזרח סעודיה אל ינבוע שעל חוף ים סוף. הצינור מילא את ייעודו ואפשר לממלכה להמשיך להזרים מיליוני חביות אל השוק העולמי. במקביל, הוא ריכז חלק גדול מהיצוא הסעודי בנתיב חלופי שגם הוא חשוף לאיום ביטחוני.

מצר הורמוז נשאר צומת האנרגיה החשוב בעולם. בשנת 2025 עברו דרכו קרוב ל-20 מיליון חביות נפט ומוצריו ביום, כרבע מהסחר הימי העולמי בנפט. סעודיה נהגה לשלוח דרך המפרץ יותר מ-5 מיליון חביות ביום, בעיקר ממסופי ראס תנורה וג'ועימה. השיבושים באזור דחפו את ריאד להעביר את מרכז הכובד מערבה ולהגדיל את הטעינה בינבוע. להרחבה: סעודיה עוקפת את הורמוז: יותר ממחצית מיצוא הנפט כבר חזר דרך הים האדום.

הצינור נבנה בתחילת שנות ה-80, בעיצומה של מלחמת איראן-עיראק, מתוך חשש שמלחמת המכליות תחסום את היציאה מהמפרץ. הרחבות והסבת תשתיות הגדילו את הקיבולת לכ-7 מיליון חביות ביום. חלק מהנפט מופנה לבתי זיקוק, למתקני פטרוכימיה ולצריכה בתוך סעודיה, בעוד כ-5 מיליון חביות יכולות להגיע למסופי היצוא בים סוף. היקף כזה מכסה חלק גדול מיצוא הממלכה, אך מותיר מרווח מצומצם לתקלות בצינור, בתחנות השאיבה או בנמל ינבוע.

הפגיעות החדשה דורשת הבחנה. נפט שיוצא מינבוע ללקוחות באירופה יכול לנוע צפונה דרך תעלת סואץ או צינור סומד המצרי. נפט שמיועד לסין, הודו, יפן ודרום קוריאה פונה בדרך הקצרה דרומה וחוצה את באב אל-מנדב. כשלושה רבעים מיצוא הנפט הסעודי מיועדים לאסיה, ולכן האיום על המעבר פוגע בלב השוק של ארמקו. מתוך כ-5 מיליון חביות שיוצאות כיום מאזור ינבוע, כ-2.5 מיליון חביות ביום עוברות דרומה דרך המצר.

באב אל-מנדב משתרע על כ-29 קילומטר בנקודה הצרה ומפריד בין תימן לקרן אפריקה. החות'ים מחזיקים ברצועות חוף בצפון-מערב תימן וביכולת להפעיל טילים, מל"טים, כלי שיט ומוקשים ימיים באזור. ב-20 ביולי הם הכריזו על מצור ימי נגד ספינות הקשורות לסעודיה והזהירו חברות ספנות מפני כניסה לנמלי הממלכה. ההכרזה עדיין רחוקה מחסימה מלאה של המצר, אך די באיום אמין כדי לשנות מסלולים ולייקר ביטוח. כמה מכליות שנשאו נפט סעודי כבר הסתובבו לפני המעבר ופנו צפונה. להרחבה: דיווח: איראן הורתה לחות'ים להיערך לסגירת שער הכניסה לים האדום.

הדרך החלופית קיימת, אך המחיר כבד

ספינה שמפליגה מינבוע לאסיה ונמנעת מבאב אל-מנדב נדרשת לנוע צפונה, לחצות את סואץ או להשתמש בסומד, לצאת דרך הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי ולהקיף את אפריקה. המסלול עשוי להוסיף עד כחודש למסע ומיליוני דולרים לעלות ההובלה. מכליות ענק מתקשות לעבור בתעלת סואץ כשהן עמוסות במלואן, ולכן לעיתים נדרשת פריקת חלק מהמטען לסומד וטעינתו מחדש בצד השני. התהליך מגדיל עלויות, מאריך זמני אספקה ומצמצם את מספר המכליות הזמינות בשוק.

גם הרכב הנפט יוצר מגבלה. ארמקו מוכרת כמה זנים, מערב סופר לייט ועד ערב הבי. בתי זיקוק באסיה מתוכננים לעיתים לעבד תמהיל מסוים של צפיפות וגופרית, ולכן החלפת חבית סעודית בזן ממדינה אחרת כרוכה בהתאמות ובעלות נוספת. צינורות, מתקני אחסון ונמלי טעינה מותאמים גם הם לתערובות מסוימות. המשבר עשוי ליצור מצב שבו קיימות חביות בתוך הממלכה, אך הנתיב והציוד שמחברים בינן לבין הלקוח הופכים לחסם.

מחיר ברנט זינק במהלך השבוע מעל 100 דולר לחבית ונסגר ב-24 ביולי סביב 98.4 דולר, לעומת כ-72 דולר לפני החרפת המשבר. העלייה מפצה את סעודיה על חלק מהירידה בכמות: יצוא של 6.8 מיליון חביות במחיר 72 דולר מייצר הכנסה ברוטו של כ-490 מיליון דולר ביום, בעוד 4.8 מיליון חביות במחיר של כ-98 דולר מייצרות כ-472 מיליון דולר. ההכנסה נשארת קרובה לרמתה הקודמת, אף שכמות החביות נמוכה בכ-2 מיליון ביום. החישוב מתעלם מעלויות הובלה, הנחות לפי סוג הנפט והפער בין מחיר ברנט למחיר שמקבלת ארמקו בפועל.

מרבית ההערכות מציבות את מחיר האיזון התקציבי של סעודיה באזור 80 עד 96 דולר לחבית. הוצאות רחבות הקשורות לפרויקטי חזון 2030 עשויות להעלות את הרף האפקטיבי. מחיר גבוה מסייע לקופת המדינה, אך ירידה מתמשכת בכמות היצוא פוגעת בלקוחות, בחוזים ארוכי טווח ובמעמד של ארמקו כספקית אמינה.

• דרמה במזרח התיכון: טראמפ אישר הסכם גרעין אזרחי עם סעודיה - ללא תנאי נורמליזציה
• החות'ים עולים שלב: מצור ימי על סעודיה ואזהרה מפני עגינה בנמליה

איחוד האמירויות מפעיל צינור עוקף הורמוז מאזור חבשאן לפוג'יירה, בקיבולת של כ-1.5 מיליון חביות ביום. עיראק וכווית תלויות במידה רחבה הרבה יותר במפרץ, אף שעיראק מקדמת נתיבים חדשים לטורקיה, סוריה וירדן. התרחיש שמטריד את שוק האנרגיה הוא שיבוש מתואם בשני המעברים - הורמוז במזרח ובאב אל-מנדב במערב. במקרה כזה, הצינור הסעודי ממשיך להזרים נפט אל ים סוף, אך חלק גדול מהחביות מתקשה להגיע לשווקים המרכזיים באסיה. להרחבה: החות'ים מתקרבים לנתיב הנפט הסעודי: הסיכון שמקפיץ את מחיר החבית.