כשהריבית מטפסת, הכסף הגדול פונה לאג"ח: למה תשואות ה-TIPS מושכות עכשיו משקיעים
התשואה הריאלית על איגרות החוב הממשלתיות צמודות האינפלציה בארצות הברית נמצאת בשיא של שנים, וגם בישראל אפיק מקביל מציע הגנה מפני עליית מחירים. כך עובד המכשיר, ומדוע חלון ההזדמנות עשוי להיסגר
עליית הריבית בשווקים מחזירה לקדמת הבמה אפיק שנשאר שנים ברקע: איגרות חוב ממשלתיות צמודות אינפלציה, המוכרות בארצות הברית בשם TIPS. התשואה הריאלית עליהן טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז התקופה שקדמה למגפת הקורונה, ומשקיעים גדולים מתחילים להזרים לשם כספים במקום להישאר חשופים למניות יקרות.
המספרים מסבירים את המשיכה. התשואה הריאלית על אג"ח TIPS לעשר שנים עומדת על כ-2.1%, יותר מכפול מהממוצע של העשור שעמד סביב 0.9%. בקצה הקצר התמונה חדה עוד יותר: התשואה הריאלית לשנה מטפסת לכ-2.2%, לעומת ממוצע עשור של כ-0.3%. גם בקצה הארוך נרשמת דרמה, כשהתשואה על ה-TIPS ל-30 שנה נמצאת בשיא מאז שהמכשיר חזר להנפקה בשנת 2010.
הרעיון מאחורי המכשיר פשוט יחסית. משקיע שקונה אג"ח ממשלתי רגיל מקבל ריבית קבועה, וכל עוד האינפלציה מזנקת, כוח הקנייה של הכסף שיחזור אליו נשחק. באג"ח צמוד אינפלציה, קרן ההשקעה מתעדכנת בהתאם למדד המחירים, ולכן התשואה שמעליה נחשבת תשואה ריאלית, כלומר רווח שמעבר לעליית המחירים. כשהתשואה הריאלית גבוהה, המשקיע נועל רווח אמיתי גם אם האינפלציה תמשיך לטפס. דוגמה פשוטה ממחישה את ההבדל: משקיע שמפקיד סכום באפיק צמוד עם תשואה ריאלית של 2%, ובמקביל מדד המחירים עולה ב-3% בשנה, יקבל בקירוב 5% במונחים נקובים. באפיק שקלי עם ריבית קבועה, אותה קפיצה במדד שוחקת את הרווח האמיתי שנשאר בכיס.
הרקע לכל זה הוא סביבת ריבית גבוהה שממשיכה להכביד על שוק המניות. התשואה על אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-30 שנה נסחרת סביב 5%, ומשקיעים מתמחרים אפשרות להעלאת ריבית נוספת עוד השנה. כשאפיק ממשלתי סולידי מציע תשואה ריאלית נדיבה, האטרקטיביות של מניות שנסחרות במכפילים גבוהים נשחקת, וחלק מהכסף עובר לצד הבטוח יותר.
עם זאת, מדובר בחלון שעשוי להצטמצם. אם ציפיות האינפלציה ירדו או שהבנק המרכזי יתחיל להוריד ריבית, התשואות הריאליות הגבוהות עלולות להתכווץ במהירות, והאפשרות לנעול תשואה נדיבה תיסגר. סימן ראשון להיסוס כבר נראה במכרז אחרון של TIPS לעשר שנים: התשואה שיצאה הייתה גבוהה, אבל יחס הכיסוי עמד על 2.3 בלבד, נתון שמעיד על ביקוש פושר יחסית.
המשקיע הישראלי מכיר מכשיר מקביל היטב. אג"ח ממשלתי צמוד מדד פועל על אותו עיקרון, כשקרן ההשקעה עוקבת אחרי מדד המחירים לצרכן. בשוק המקומי נסחרות סדרות ארוכות כמו ממשלתי צמוד 0527 ו-0529, והתשואה הריאלית עליהן משקפת את הציפיות לאינפלציה בישראל. בנק ישראל צופה אינפלציה סביב 2.3% בשנה הקרובה, ולכן ההשוואה בין אפיק צמוד לאפיק שקלי הופכת לשאלה מעשית עבור כל חוסך. הרחבה על התשואה הריאלית מהאפיק הזה אפשר למצוא בכתבה להרחבה: מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?.
ההיגיון פשוט. מי שמאמין שהאינפלציה תגיע גבוה מהצפי המגולם באג"ח השקלי, ירוויח יותר מהאפיק הצמוד. מי שמעריך אינפלציה מתונה, עשוי להעדיף את התשואה הנקובה הגבוהה של האפיק השקלי. ההחלטה תלויה בתחזית האישית של כל משקיע לגבי קצב עליית המחירים, וגם במשקל שהוא מוכן לתת להגנה מפני הפתעה במדד. השוואה בין המסלולים לטווח של שנה מופיעה בכתבה להרחבה: השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?.
מה שמייחד את הרגע הנוכחי הוא הצירוף: תשואות ריאליות גבוהות היסטורית לצד שוק מניות שנסחר ברמות מתוחות. עבור משקיעים שמחפשים לקבע רווח ולהוריד סיכון, אפיק צמוד האינפלציה הפך מכלי שולי לאחת האלטרנטיבות המדוברות בשוק, בארצות הברית ובישראל כאחד.
