בהכרזת הריבית האחרונה, בנק ישראל פרסם את תחזית המאקרו, לפי התחזיות שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הרביעי של שנת 2025) צפוי לעמוד על 2.6% ושיעור האינפלציה במהלך שנת 2026 על 2.3%. כאשר רמת הריבית ברבעון הרביעי של 2025 צפויה לעמוד בממוצע על 4-4.25%.

מה התשואה שתקבלו על אגרות חוב צמודות למדד?

התשואות על אג"ח ממשלתי צמוד מדד נעות בין 1.4% ל-2% בהתאם למח"מ. המגמה הכללית ב-3-4 החודשים האחרונים היא עלייה בשערים ובהתאם ירידה בתשואות. הרגיעה בצפון ותהליך חזרת המפונים, הציפיות להתקדמות עם מתווה חטופים בעזה, ועליית טראמפ עוזרת להפחתת אי הוודאות וזה מתבטא בנתונים הכלכליים. נזכיר גם שהגירעון השנתי צפוי להיות טוב מאשר התחזיות המוקדמות בזכות תשלומי מסים מוגברים בחודש דצמבר על רקע העלאות המס בינואר. אנשים ופירמות העדיפו להקדים רכישות ותשלומים ולשם מע"מ נמוך ב-1% וכן קניית הרכבים במס נמוך יותר התגברה בדצמבר ושולמו דיבידנדים במיסוי נמוך, לפני ההעלאה של 2025.

כל זה משפר את הנתונים הכלכליים ובנק ישראל כבר מדבר על הקדמת הפחתת  הריבית וצמיחה של 4% השנה. השוק לא נותר אדיש, המניות בזינוק של 25% מאז ספטמבר האחרון ואגרות החוב עלו כשהתשואה האפקטיבית לאג"ח הארוך ביותר ל-17 שנה (ממשלתי שקלי) ירדה מ-5.3%, ל-4.87%. גם באגרות החוב הצמודות מדד נרשמה עלייה, אם כי על רקע הציפיות לירידה במדד המחירים בעוד מספר חודשים, העלייה באג"ח היתה פחותה לרוב מהעלייה באג"ח שקלי.  

• בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
• הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות השיפור בנתונים הכלכליים, המשק הישראלי, נמצא בפני אתגרי אינפלציה עיקשת, והריבית הגבוהה עדיין לא הצליחה להקטין אותה בצורה מספקת. בנק ישראל, בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים בעולם, בחר שלא להוריד את הריבית במהרה בשל המצב המיוחד של המשק, המתמודד הן עם אינפלציה והן עם מלחמה. אבל בדיווח האחרון על הריבית, הטון מעט השתנה והוא דיבר על 2 הורדות ריבית השנה. נראה שהראשונה תוקדם מאוקטובר לאזור הרבעון השני.

איך שוק האג"ח משקף את ציפיות האינפלציה?

באמצעות השוואה בין אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד לבין אגרות חוב שקליות, ניתן להבין את הערכת השוק לגבי האינפלציה העתידית. כאשר משווים את תשואות האג"ח השקלי וצמוד מדד (במח"מ זהה), ההבדל ביניהן משקף את ציפיות השוק לאינפלציה הצפויה. ככל שהתשואה על האג"ח הצמודה גבוהה יותר ביחס לאג"ח השקלי, כך השוק מצפה לאינפלציה גבוהה יותר בעתיד. במקרה שבו הפער בין התשואות נמוך או אפילו שלילי, המשמעות היא שהשוק לא מצפה לאינפלציה גבוהה, או שמדובר בציפייה ליציבות או ירידה במחירים.

הנתונים הנוכחיים מצביעים על תמונה מעניינת. נכון להיום, האינפלציה במשק עומדת על 3.4%, בעוד שהריבית במשק היא 4.5%. תחזית בנק ישראל מצפה ששיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 2.6%, ושיעור האינפלציה בשנת 2026 צפוי להיות 2.3%. בנוסף, בנק ישראל מעריך כי הריבית במשק ברבעון הרביעי של 2025 תהיה בין 4% ל-4.25%. על פי תחזיות אלו, האינפלציה צפויה לרדת בהדרגה, והמשק צפוי להתייצב ברמות נמוכות יותר. אך כאשר בוחנים את תשואות האג"ח, עולה תמונה שונה לטווח בינוני-ארוך. אג"ח ממשלתית שקלי עם מח"מ של 8 שנים מניבה תשואה של 4.46%, בעוד שאג"ח ממשלתית צמוד מדד עם מח"מ זהה מניבה תשואה של 1.95%, כלומר קיים פער של 2.51%. 

• ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

הפער הזה מבטא בעצם מדד צפוי עתידי לפי השוק והוא די בהתאמה לטווח התחזית של בנק ישראל למדד של בין 2% ל-3% מדי שנה. למעשה, מי שמצפה למדד של כ-2.5% הוא די אדיש בין שתי האלטרנטיבות - בין אג"ח מדדי לאג"ח בריבית קבועה, אך צריך לזכור שבמדדי מקבלים ביטוח - פיצוי באם האינפלציה תקפוץ.