מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?

אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד בתשואה של 1.9% ל-10 שנים, מה זה אומר על ציפיות המדד בתקופה הזו?

אביחי טדסה |

בהכרזת הריבית האחרונה, בנק ישראל פרסם את תחזית המאקרו, לפי התחזיות שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הרביעי של שנת 2025) צפוי לעמוד על 2.6% ושיעור האינפלציה במהלך שנת 2026 על 2.3%. כאשר רמת הריבית ברבעון הרביעי של 2025 צפויה לעמוד בממוצע על 4-4.25%.


מה התשואה שתקבלו על אגרות חוב צמודות למדד?


התשואות על אג"ח ממשלתי צמוד מדד נעות בין 1.4% ל-2% בהתאם למח"מ. המגמה הכללית ב-3-4 החודשים האחרונים היא עלייה בשערים ובהתאם ירידה בתשואות. הרגיעה בצפון ותהליך חזרת המפונים, הציפיות להתקדמות עם מתווה חטופים בעזה, ועליית טראמפ עוזרת להפחתת אי הוודאות וזה מתבטא בנתונים הכלכליים. נזכיר גם שהגירעון השנתי צפוי להיות טוב מאשר התחזיות המוקדמות בזכות תשלומי מסים מוגברים בחודש דצמבר על רקע העלאות המס בינואר. אנשים ופירמות העדיפו להקדים רכישות ותשלומים ולשם מע"מ נמוך ב-1% וכן קניית הרכבים במס נמוך יותר התגברה בדצמבר ושולמו דיבידנדים במיסוי נמוך, לפני ההעלאה של 2025.


כל זה משפר את הנתונים הכלכליים ובנק ישראל כבר מדבר על הקדמת הפחתת  הריבית וצמיחה של 4% השנה. השוק לא נותר אדיש, המניות בזינוק של 25% מאז ספטמבר האחרון ואגרות החוב עלו כשהתשואה האפקטיבית לאג"ח הארוך ביותר ל-17 שנה (ממשלתי שקלי) ירדה מ-5.3%, ל-4.87%. גם באגרות החוב הצמודות מדד נרשמה עלייה, אם כי על רקע הציפיות לירידה במדד המחירים בעוד מספר חודשים, העלייה באג"ח היתה פחותה לרוב מהעלייה באג"ח שקלי.  





למרות השיפור בנתונים הכלכליים, המשק הישראלי, נמצא בפני אתגרי אינפלציה עיקשת, והריבית הגבוהה עדיין לא הצליחה להקטין אותה בצורה מספקת. בנק ישראל, בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים בעולם, בחר שלא להוריד את הריבית במהרה בשל המצב המיוחד של המשק, המתמודד הן עם אינפלציה והן עם מלחמה. אבל בדיווח האחרון על הריבית, הטון מעט השתנה והוא דיבר על 2 הורדות ריבית השנה. נראה שהראשונה תוקדם מאוקטובר לאזור הרבעון השני.


איך שוק האג"ח משקף את ציפיות האינפלציה?

באמצעות השוואה בין אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד לבין אגרות חוב שקליות, ניתן להבין את הערכת השוק לגבי האינפלציה העתידית. כאשר משווים את תשואות האג"ח השקלי וצמוד מדד (במח"מ זהה), ההבדל ביניהן משקף את ציפיות השוק לאינפלציה הצפויה. ככל שהתשואה על האג"ח הצמודה גבוהה יותר ביחס לאג"ח השקלי, כך השוק מצפה לאינפלציה גבוהה יותר בעתיד. במקרה שבו הפער בין התשואות נמוך או אפילו שלילי, המשמעות היא שהשוק לא מצפה לאינפלציה גבוהה, או שמדובר בציפייה ליציבות או ירידה במחירים.


הנתונים הנוכחיים מצביעים על תמונה מעניינת. נכון להיום, האינפלציה במשק עומדת על 3.4%, בעוד שהריבית במשק היא 4.5%. תחזית בנק ישראל מצפה ששיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים יעמוד על 2.6%, ושיעור האינפלציה בשנת 2026 צפוי להיות 2.3%. בנוסף, בנק ישראל מעריך כי הריבית במשק ברבעון הרביעי של 2025 תהיה בין 4% ל-4.25%. על פי תחזיות אלו, האינפלציה צפויה לרדת בהדרגה, והמשק צפוי להתייצב ברמות נמוכות יותר. אך כאשר בוחנים את תשואות האג"ח, עולה תמונה שונה לטווח בינוני-ארוך. אג"ח ממשלתית שקלי עם מח"מ של 8 שנים מניבה תשואה של 4.46%, בעוד שאג"ח ממשלתית צמוד מדד עם מח"מ זהה מניבה תשואה של 1.95%, כלומר קיים פער של 2.51%. 

קיראו עוד ב"אג"ח"


הפער הזה מבטא בעצם מדד צפוי עתידי לפי השוק והוא די בהתאמה לטווח התחזית של בנק ישראל למדד של בין 2% ל-3% מדי שנה. למעשה, מי שמצפה למדד של כ-2.5% הוא די אדיש בין שתי האלטרנטיבות - בין אג"ח מדדי לאג"ח בריבית קבועה, אך צריך לזכור שבמדדי מקבלים ביטוח - פיצוי באם האינפלציה תקפוץ.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שוק האג"ח

אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות

למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח

איתן גרסטנפלד |

אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.


הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).


אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות

סיכום ביניים: יש אגרות חוב  מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד)  ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.


הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם. 


ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.