זה זמן אג"ח. כשהריבית גבוהה וכשאומרים לכם שהיא עשויה להישאר גבוהה זה הופך את ההשקעות הסולידיות לאטרקטיביות. מעבר לכך - כאשר הריבית תרד (וזו ההערכה בכל העולם הכלכלי, היא רק נדחתה בחצי שנה-שנה) המשקיעים באגרות חוב עשויים להרוויח "רווחי הון" שזה בעצם ההתאמה של הריבית בעתיד (נמוכה יותר) לריבית הנוכחית (גבוהה יותר). במילים פשוטות, מקבלים עכשיו תשואה מובטחת (תלוי כמובן בגוף המנפיק) וצפויים להרויח בנוסף כאשר הריבית תרד (כשהריבית תרד אגרת החוב שאתם משקיעים בה צפויה לעלות - יחס הפוך).     שוק האגח - אפשר להשיג תשואה טובה אבל לפני שוק האג"ח, צעד אחורה לכלים הכי סולידים שיש היום בעולם הפיננסי. כשאתם שמים את הכסף בפיקדון בבנק אתם בעצם מכריזים שאתם המשקיעים הכי סולידיים שיש, אתם רוצים לראות את כל הכסף שלכם בחזרה בוודאות של 100%. לא מוכנים לקחת שום סיכון (בניגוד גמור למניות שיכולות לעלות הרבה, אבל גם ליפול כשיש משבר). יש לזה כמובן מחיר - התשואה שאתם מקבלים כנראה תהיה נמוכה יותר. סיכון וסיכוי הולכים יחד, שוק המניות נפל בשנה שעברה (הנאסד"ק נפל ב-34%, ה-S&P500 ירד ב-20%) אבל השנה, למרות החודשיים האחרונים, השווקים עולים בחדות: ה-S&P500 ב-11% והנאסד"ק ב-30%.  אם לפני שנה ושנתיים לא הייתה אלטרנטיבה בעולם הסולידי, כאשר הריביות בעולם היו אפסיות. כעת, גם משקיעים סולידיים מאוד יכולים לקבל תשואה. על פי בדיקת ביזפורטל, גם היום הבנקים נותנים לכם ריבית של 4% בפיקדונות ויש כאלה שאפילו 4.2% או 4.3%. זה מצוין ביחס לשנים הקודמות, אבל אפשר גם לקבל תשואה גבוהה קצת יותר בקרנות הכספיות וגבוהה עוד יותר באגרות חוב ובקרנות נאמנות אג"חיות.

קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?

הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).

מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה

מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).  

אג"ח של בנקים

אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.  

ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.

אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות

אגרות חוב של בנקים הן אגרות חוב קונצרניות של חברות. אגרות החוב הבטוחות ביותר הן אגרות החוב של המדינה ובהתאמה הריבית בהן נמוכה יותר אבל גם בטוחה יותר. שם תקבלו כמה עשיריות פחות מאגרות החוב של הבנקים, סדר גודל של 4.5% בשנה באגרות חוב קצרות-בינוניות.  באגרות חוב קונצרניות יש שפע של אפשרויות, אבל כאן כבר ההשקעה יותר מתוחכמת ודורשת מעקב. אם אתם בעניין של השקעות סולידיות - פיקדונות, אג"ח ממשלתי ואולי אג"ח בנקים, אתם תוכלו להכין לבד תיק סולידי, או עם יועץ השקעות בסניף (רק תזכרו שאתם משלמים לבנקים עמלות מאוד גבוהות על מסחר דרכם, בבתי ההשקעות משלמים פחות באופן דרסטי). אבל אם אתם בעניין של להרוויח עוד 1% ואפילו 2%, תצטרכו להשקיע באגרות חוב של חברות מסוכנות יותר. ככל שהסיכון עולה כך עולה גם התשואה.  אתם יכולים לעשות זאת לבד, אבל בשביל זה תצטרכו להבין את הסיכון של הפירמה, של האג"ח. זה לא בלתי אפשרי אבל לא מתאים לכאלה שרוצים "שגר ושכח". ולכן, כאן יש לכם אפשרות אחרת - שפע של קרנות נאמנות אג"חיות שמנהלי ההשקעות בהן יעשו לכם את העבודה. הם לוקחים בשביל זה דמי ניהול, סדר גודל של 0.8%-1%, יש קרנות שגם יקחו לכם יותר. זה יכול להיות משתלם כי זה מניב תשואה גבוהה יותר אבל דמי הניהול בהחלט ינגסו משמעותית בתשואה. כאן תוכלו לחפש ולהשוות בין קרנות הנאמנות בכלל וקרנות אג"חיות בפרט. בחירה נכונה תניב לכם תשואה אטרקטיבית של 6% ואפילו יותר. 

• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7