מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אגרת חוב ממשלתית קצרת טווח, המונפקת על ידי בנק ישראל מטעם משרד האוצר, ומהווה כלי מרכזי למימון גירעון הממשלה ולניהול המדיניות המוניטרית. מק"מ מונפק לתקופות של עד שנה, ואינו נושא ריבית תקופתית, אלא נמכר בהנחה ונפדה בערכו הנקוב
במועד הפדיון.
מק"מ נחשב לאחד מאפיקי ההשקעה הסולידיים ביותר הקיימים בשוק ההון הישראלי, בשל הביטחון הגבוה הנובע מהיותו מגובה באשראי המדינה, ומשמש משקיעים המעוניינים בהשקעה קצרת טווח בסיכון נמוך יחסית לעומת אפיקי השקעה מנייתיים.
בנק ישראל משתמש
בהנפקות מק"מ גם ככלי למדיניות מוניטרית, שכן היקף ההנפקות ותשואתן משפיעים על רמת הריבית והנזילות במשק, ולכן נתוני המכרזים התקופתיים למק"מ נעקבים בקפידה על ידי גופים פיננסיים ומשקיעים מוסדיים. מרבית הבנקים בישראל מציעים למשקיעים פרטיים אפשרות לרכוש מק"מ ישירות
דרך חשבון המסחר שלהם, מה שהופך אותו לאפיק השקעה סולידי ונגיש יחסית עבור הציבור הרחב. תשואת המק"מ נגזרת מפער המחיר בין מחיר הרכישה בהנחה לבין הערך הנקוב המשולם בפדיון, כאשר פער זה משקף את ריבית השוק לתקופת ההשקעה.
התשואה עליו נחשבת חסרת סיכון בשקלים,
ולכן היא משמשת עוגן להשוואה מול פיקדונות בנקאיים ומול קרנות כספיות. שינויים בתשואת המכרזים משקפים את ציפיות השוק להחלטות הריבית של בנק ישראל.
מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית – המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל. מדובר במכשיר השקעה נזיל, סחיר, לתקופה של עד שנה. למעשה מדובר בתחליף לפיקדון - אך מול היתרון שבסחירות, יש למק"מ חיסרון, הפיקדונות לטווח דומה מספקים ריבית נטו גבוהה יותר
לאחר שנים של תשואות אפסיות בקרנות הכספיות, העלאות הריבית האחרונות ואלו שעוד יגיעו, מאפשרות פוטניצאל תשואה של 1.2% - 1.4% ואף יותר, תלוי בקצב העלאת הריבית שעוד תבוא; מהן הקרנות שהציגו ביצועים טובים, ומהן אלטרנטיבות ההשקעה לטווח קצר?
על מכשיר הלוואה קצרה שמקבלים עבורה שקל בודד בסופה משלמים המשקיעים יותר. האינפלציה משיגה את ריבית האפס וההשקעה חסרת סיכוי. המוסדיים שם כי הם חייבים, אך למה משקיעים זרים הגדילו חשיפה? תופעת לוואי של אחת הסיבות להתחזקות השקל