מפת האג״ח המלאה: מ-3.2% במק״מ ועד 6% בקונצרני - איזה סוג מתאים לכם?

מק״מ לשנה נסחר סביב תשואה של 3.2%, אג״ח ממשלתית שקלית ל-10 שנים נותנת קרוב ל-3.9%, וסדרות קונצרניות בדירוגים נמוכים מציעות 6% ויותר - שוק איגרות החוב בתל אביב פורש בפני המשקיעים קשת רחבה של מסלולים, וכל אחד מהם מתנהג אחרת. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% אחרי שלוש הורדות מתחילת השנה, חטיבת המחקר של הבנק צופה ירידה לכיוון 3% בתוך כשנה, והסביבה הזאת משפיעה על כל האפיקים - בעוצמות שונות ולפעמים בכיוונים הפוכים. המדריך הזה ממפה את הסוגים המרכזיים הנסחרים בבורסה: למי כל אחד מתאים, ממה הוא מושפע וכמה הוא נותן היום. מי שרוצה להתחיל מהיסודות - מה זאת בכלל איגרת חוב ואיך היא עובדת - ימצא את התשובות בהמדריך הגדול לאיגרות חוב.

ממשלתי בארבעה טעמים: שקלי קבוע, צמוד מדד, ריבית משתנה ומק״מ

אג״ח שקלית בריבית קבועה היא עמוד השדרה של השוק: המדינה מתחייבת לקופון ידוע מראש ולהחזר מלא של הקרן בפדיון, הכל במונחים נומינליים. סדרה ל-10 שנים נסחרת סביב תשואה של 3.85%, כך שהשקעה של 1,000 שקל מניבה כ-38.5 שקל בשנה עד הפדיון - לשם השוואה, ממשלת ארה״ב משלמת היום על חוב מקביל כ-4.7%. המחיר לאורך הדרך רגיש לריבית: כשהתשואות בשוק יורדות, מחזיקי הסדרות הוותיקות נהנים מרווחי הון, וכשהן עולות המחיר יורד. האפיק מתאים למי שמחפש ודאות מלאה על תזרים השקלים - למשל חוסך שמתכנן הוצאה ידועה בעוד עשור.

אג״ח ממשלתית צמודת מדד מוסיפה לקרן ולקופון את עליית מדד המחירים לצרכן. סדרה צמודה ארוכה נסחרת היום בתשואה ריאלית של כ-2.2% ברוטו, וסדרה בינונית במח״מ קצר משלוש שנים נותנת כ-1.55% ריאלי. על קרן של 1,000 שקל, אם המדד יעלה 2%, הקרן תתעדכן ל-1,020 שקל והריבית תשולם על הסכום המוגדל. האפיק בנוי לחוסכים שרוצים להגן על כוח הקנייה לאורך שנים - למשל לקראת פרישה - והוא מושפע משילוב של הריבית הריאלית במשק וציפיות האינפלציה.

ההפרש בין שני הסוגים חושף את ציפיות האינפלציה של השוק: תשואה שקלית של כ-3.85% ל-10 שנים מול כ-2% ריאלי בצמוד מקביל משמעה ציפייה לאינפלציה שנתית ממוצעת של כ-1.8% - בתוך יעד בנק ישראל, וקרוב לקצב בפועל שירד ל-1.6% ב-12 החודשים האחרונים, השפל מאז 2021. משקיע שמעריך שהאינפלציה תפתיע כלפי מעלה ירוויח יותר בצמוד; מי שצופה התמתנות נוספת יעדיף את השקלי, שמשלם את מלוא התשואה בכל תרחיש מדד.

אג״ח ממשלתית בריבית משתנה מעדכנת את הקופון בכל תקופה לפי ריבית עוגן, ולכן מחירה יציב יחסית גם כשהריבית זזה. היא מתאימה למשקיע שחושש מעליית תשואות ומעדיף שהקופון יטפס במקום שהמחיר יירד. בסביבה הנוכחית, שבה השוק מתמחר דווקא המשך הורדות ריבית, מדובר באפיק שמרני במיוחד - והקופון בו צפוי דווקא לרדת בהדרגה.

מק״מ - מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה - נמכר בניכיון ונפדה בשער 100, והפער הוא כל הרווח. סדרה לשנה נסחרת סביב תשואה של 3.2%: קנייה בשער של כ-96.9 מבטיחה בפדיון 100, בלי קופונים בדרך. זה המכשיר הקרוב ביותר לפיקדון סחיר, והוא מתאים לכסף שממתין להזדמנות. פירוט מלא על האפיק, כולל השוואת המס מול פיקדון בנקאי, מחכה במדריך המק״מ.

קונצרני: אותה איגרת, סיכון אחר לגמרי

אג״ח קונצרנית היא הלוואה לחברה במקום למדינה, והפיצוי על הסיכון מגיע כמרווח תשואה מעל העקום הממשלתי. חברות גדולות ויציבות מגייסות היום בתוספת של אחוז אחד עד שני אחוזים מעל ממשלתי מקביל, ומנפיקים חלשים משלמים הרבה מעבר לכך. בתרגום למספרים: כשממשלתי שקלי לחמש שנים נותן כ-3.5%, קונצרני חזק באותו מח״מ ייסחר סביב 4.5%-5%, וסדרה בדירוג נמוך תצטרך להציע 6% ומעלה כדי למשוך קונים. המרווח הזה מתרחב בתקופות של חשש בשווקים ומתכווץ בתקופות רגועות, ובשנה האחרונה הוא הצטמצם בחלק גדול מהסדרות לרמות צרות.

שני צירים מחלקים את העולם הקונצרני: הצמדה וביטחונות. על ציר ההצמדה נסחרות סדרות צמודות מדד לצד שקליות, בדיוק כמו בממשלתי; על ציר הביטחונות נמצאות בקצה אחד סדרות מובטחות בשעבוד על נכס ממשי - קניון, בניין משרדים או תיק אשראי - שמעניק לנושים עדיפות אם החברה נקלעת לקשיים, ובקצה השני סדרות נדחות, שנפרעות אחרי כל שאר החוב ומתומחרות בהתאם בתשואה גבוהה יותר. אותה חברה יכולה לגייס בכמה רבדים במקביל, בפערי תשואה משמעותיים ביניהם. את ההשוואה המלאה בין האפיקים - איך קוראים מרווח ומתי הוא מפצה על הסיכון - תמצאו במדריך קונצרני מול ממשלתי.

אג״ח להמרה מוסיפה שכבה של אופציה: היא מתנהגת כאיגרת חוב רגילה, אך מעניקה למחזיק זכות להמיר אותה למניות החברה לפי יחס קבוע מראש. איגרת של 1,000 שקל הניתנת להמרה ל-100 מניות הופכת כדאית להמרה כשהמניה חוצה 10 שקלים; כל עוד המניה רחוקה מהרף, הנייר נסחר כאג״ח רגילה, וכשהמניה מזנקת המחיר מתחיל לנוע איתה. התמורה על רשת הביטחון הזאת היא קופון צנוע מהמקובל בשוק, והאפיק מתאים למי שמאמין בחברה ומעדיף גב של איגרת חוב.

• צרות בצרורות בסימד: הרשויות הפדרליות פותחות במהלך פלילי נגד החברה
• שוק האג"ח העולמי מציב גבולות ל-AI: ענקיות הטכנולוגיה מגייסות מיליארדים, המשקיעים דורשים פיצוי

קרנות סל, שיקולי מס והבחירה בין האפיקים

קרנות סל אג״חיות עוקבות אחרי מדדים כמו תל גוב השקלי או משפחת תל בונד הקונצרנית, ומאפשרות לקנות בפעולה אחת עשרות סדרות מפוזרות. היתרון מיידי - פיזור רחב ודמי ניהול נמוכים; מנגד, הקרן מתגלגלת לאורך זמן: סדרות שנפדות מוחלפות בחדשות, המח״מ נשמר פחות או יותר קבוע, והמשקיע נשאר חשוף לתנודות המחיר. מחזיק איגרת בודדת עד הפדיון יודע מראש בדיוק כמה יקבל; מחזיק קרן סל תלוי במחיר השוק ביום שיחליט למכור.

שיקול המס סוגר את ההשוואה: אפיקים שקליים - מק״מ ואג״ח בריבית קבועה או משתנה - ממוסים ב-15% על הרווח הנומינלי, בעוד אפיקים צמודי מדד ממוסים ב-25% על הרווח הריאלי. בסביבת אינפלציה של 1.6% ההסדר הזה מיטיב בדרך כלל עם האפיקים השקליים, בעיקר בטווחים הקצרים.

התרחיש שהשוק מתמחר קדימה הוא המשך ירידת ריבית - חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה ריבית ממוצעת של 3% בעוד כשנה. בתרחיש כזה האיגרות הארוכות בריבית קבועה צפויות ליהנות מרווחי הון, בעוד מק״מ וריבית משתנה יגלגלו תשואה הולכת ופוחתת. מי שרוצה להבין איך מתקבלות ההחלטות שמזיזות את השוק כולו ימצא הסבר במדריך על הדרך שבה הבנק המרכזי קובע את מחיר הכסף, ואת פרטי ההחלטה האחרונה והתחזית קדימה בסקירת הורדת הריבית. הבחירה בין האפיקים נגזרת משלוש שאלות: מתי הכסף נדרש, כמה הגנת מדד צריך וכמה תנודתיות אפשר לספוג.